ציפור שואגת מן הדמיון

אתמול, לאורך כל היום התנגנה בראשי מנגינה ולא הרפתה. המוזר הוא שלא הייתה זו מנגינה מונוטונית וקליטה. המנגינה הייתה מלווה בקול של זמרת שלא הצלחתי לזהות ולא כללה מילים שיכולתי לשחזר. איזה שיר זה ואיך הוא נדחק אל ראשי? בדרך כלל המילים הן שכובשות אותי בשירים ואילו הפעם נותרתי רק עם המנגינה והקול – למה? ניסיתי לאבחן את שורש התופעה (root cause analysis). לקחתי את הגיטרה והתחלתי לנגן את המנגינה מתוך הנחה שהנגינה תעורר את המילים לתחיה – כלום. ניסיתי לנתח את הקול, מה שקסם לי בקולה של הזמרת היה דווקא היופי בירידה אל הצלילים הנמוכים. ניסיתי להעלות בזיכרוני זמרות עם יכולת זו – נורית גלרון… חווה אלברשטיין… מיכל טל… חני לבנה… אני כנראה מקשיש. אין ספק ששמעתי את השיר לאחרונה, זו חייבת להיות זמרת צעירה, כן – זהו קולה של מרינה מקסימיליאן בלומין מכוכב נולד, אך מהו השיר?

מכאן הדרך קלה יותר. לכוכב נולד יש אתר ידידותי במיוחד ומצאתי בו מאוד בקלות בין פרסומת למשקה קל לבין פרסומת למשחה נגד פטריות את השיר "סוס מעץ" אותו שרה מרינה בערב שירי הרוק של כוכב נולד. הוקל לי. שמעתי את השיר באתר וקראתי את מילותיו בשירונט. נראה לי שהמילים של חדוה הרכבי עם מנגינתו של נחום היימן פשוט אינם תפורים לביצוע שמתיימר להיות רוק. המנגינה והביצוע נעמו לי מאוד עד כי ננעלו בתוך ראשי אך לא הצליחו להעביר אלי את המילים. ניסיתי לחפש את הדרך הנכונה להגשת מילות השיר ונתקלתי בבעיה – לא ברור לי על מה מדבר השיר. שירתה של מרינה הייתה קצבית ובוטחת, מבטה מעט ציני ומתנשא ואילו אני קורא כאן מילים עצובות ואפילו קשות. האם זוהי חווית נטישה? אולי מוות? שלווה של השלמה? קריאה לעזרה? האם המשוררת חוגגת את ניצחון ההזיה את המציאות? התחקיתי מעט אחר שירי חדוה הרכבי בשירונט ומצאתי שלושה בלבד "אבל בחלומי", "שוב את מסתובבת לך" ו "סוס מעץ". שלושתם מולחנים ע"י נחום היימן ובשלושתם ציפור צועקת, חלומות, הזיות ודמיון. בשלושתם ראיתי רמזים לאובדן ולמוות.

צר לי שדרדרתי אתכם עד לנקודה זו, אך נראה לי שהיא מסבירה למה אני רואה קונפליקט בין המילים לבין הביצוע הכאילו רוקיסטי המעולה כשלעצמו. אם יש למי מכם פרשנות אחרת לשיר זה ולשכניו אשמח לקרוא. אם ידוע לכם מה הביא את המשוררת לכתוב כאלה שירים, אנא גלו לי. למען האמת אשמח מכל להבין שביצועה של מרינה קלע לתוכן השיר ורק אני האוויל שמנסה לראות את הכאב מבעד לאור.

סוס מעץ מילים: חדוה הרכבי לחן: נחום היימן
סוס מעץ מוטל בחושך סוס מעץ ומדליון ציפורים נשמו חלמו בי ציפורים מן הדמיון כמו על אור אני הולכת עם סלים של הזיות בד קטיפה אותי הלבשתי כמו שמלה לקראת כלולות אדמֵה שלא עזבתַ קרא לי עוד ועוד ועוד מי בוכה שם הו ענה לי אי פניך מועדות	הר מול הר הרי ציירתי שלל אדום של זיכרון בואה ים כסני עשב קול אדם על סף דמעות אדמה שלא עזבת… זר ורדים פתאום הנחתי פה על אדן החלון מבדידות ציפור שואגת שוב ציפור מן הדמיון אדמה שלא עזבת…

הערת שוליים:
– אמנם כתוב שהשירים הולחנו ע"י נחצ'ה. מבחינתי נחום היימן היה ונשאר נחום היימן.

יוסי רן : 28 07 2007 :
מחפש פורום על משוררים ומשמעות שיריהם

מאז שהתודעתי למילים, השיר מתנגן בראשי עם מילותיו, אלא שעכשיו אני שומע שיר עצוב, איטי יותר ופחות קצבי. עדיין אינני משוכנע שאני צודק בפרשנותי לשיר. אם המשוררת שטה זחוחה בעולם של ריחוף ודימיון, יכול להיות שדוקא פרשנותה של מרינה היא המתאימה יותר. אודה לכם אם תוכלו להנחות אותי לפורום בו אוכל לקבל תשובה בנושא הפרשנות המתאימה לשיר ואולי גם מעט מידע על המשוררת.

יוסי רן:  29 07 2007 :
עדיין מבולבל וחסר עונים…

באחד הפורומים של תפוז מצאתי את השאלה:
למי יש פרשנות לשיר "סוס מעץ?"
"משהו כלבבי" שלח תשובה עם ניתוח מפורט של מילות השיר. לצערי הניתוח רק פרט את שאלתי לפרוטות אך לא נתן כל רמז שעשוי לפרש את השיר. תשובתו מציגה את השאלות שעלו במוחי וקישרה אותן עם אסוציאציות משירי משוררים אחרים – בדיוק אותן אסוציאציות שהיו גם לי.
בינתיים קראתי בסנונית עוד כ 20 שירים של חדווה הרכבי. גם שירים אלה מרבים להשתמש בדימויי הציפורים המדממות והצועקות, קוראים "להמית את הציפור הנוראה…" (אתה) ועוסקים בפחד, שיגעון וחלומות. השירים רוויי הזעם וההלקאה העצמית לא עזרו לי להבין את "סוס מעץ" אך הוסיפו נדבך נוסף לאיפיון נפשה הסבוכה של המשוררת.
נותרתי מבולבל וחסר עונים…

יוסי רן: 19 03 2008 :
נורית גלרון שרה את השיר "סוס מעץ" כאחוזת תזזית

הטלוויזיה הישראלית, זו שעבורה אנחנו משלמים את אגרת הרדיו והטלוויזיה, משדרת בשעות הקטנות של הלילה "לקט מתכניות הטלוויזיה הישראלית". הלילה הועברה הופעה חיה של נורית גלרון "משהו בלבבה" (ש"ח).

נורית גלרון שרה את השיר "סוס מעץ" כאחוזת תזזית של שיגעון. אין ספק שהיא מבינה היטב את מילות השיר ומעבירה היטב את תחושת המצוקה. מבטה מעביר תחושת זעם וחוסר אונים. גם הליווי התזמורתי הוא כמעט אלים ומבטי הנגנים זועמים – המסר מועבר על ידי כולם.
מייד אחרי סוס מעץ הגיע השיר "כולנו זקוקים לחסד" – שיר עצוב ונוגע וגם בו כולם מעבירים את המסר הנכון בנגינתם ובמבטם.

איזה כיף לראות ולשמוע הופעה בה ברור שכל המשתתפים שומעים ומבינים כל מילה ואינם מוותרים במאום על האיכות המוסיקלית – פשוט מושלם.

מאיר ישראל- תופים דיגיטליים, כלי הקשה
אלונה טוראל- קלידים, סינטי בס
אילן וירצברג- מפיק מוזיקלי,גיטרות, קולות
רון דרויאן- קלידים, תוכנות,קולות רקע
נורית גלרון – שירה

יוסי רן: 01 07 2010:
נורית גלרון שרה את השיר "סוס מעץ" כפי שאני מבין אותו

לאחרונה גיליתי ביוטיוב ביצוע אחר של נורית גלרון לאותו שיר. ביצוע עגמומי וכואב כיאה למילים. הביצוע הרוקיסטי הביע זעם על סף הטרוף והביצוע האחר מביע כאב חולמני שמבליע את סף הבכי – שגעון מסוג אחר. הנהו לפניכם