כבר לא ילדה של אף אחד – ציפי גון-גרוס.

קראתי את הספר "כבר לא ילדה של אף אחד" בעקבות ההצגה הנושאת את אותו שם.

גון, גרוס ציפי , כבר לא ילדה של אף אחד‏זהו ספר פרידה של ציפי גון-גרוס מאמהּ. הסופרת עברה חוויה שכולנו עברנו או נעבור לפחות פעם אחת במהלך חיינו – איסוף שברי חיים שהותיר מכר קרוב שהלך לעולמו. יש חפצים שמביאים איתם סיפור ורבים אחרים צופנים סוד. אמה של המספרת היא ניצולת שואה מהסוג השותק – כל מהות הוויתה מושתתת על עברה בזמן השואה אך היא "חסכה" מצאצאיה את סיפורי האימה באמירת "מה את צריכה את זה". הבת יוצאת למסע חיפוש אחר סיפורה של האם, מסע שמתחיל בזמן מחלת האם ונמשך זמן רב אחרי מותה. ציפי גון-גרוס מנהלת שיחה עם עצמה על העבר של אימה ומגלה את עצמה לאור יחסיה עם האם. הספר מוגש היטב. הוא מסוג הספרים שגורמים למחשבות הקורא לנדוד אל סיפורו האישי ובכך מאלצים אותו לצעוד מידי פעם צעד אחורה כדי לחזור את הסיפור. בכל זאת, לקראת סוף הספר לא הצלחתי להניחו מידי וקראתיו ברצף עד סופו תוך דחיית מחויבויות היומיום שלי.

ציפי גון-גרוס היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, אך היא מוכרת יותר כעורכת ומגישת תוכניות רדיו וטלוויזיה ובראשן התוכנית "ספרים רבותי ספרים" בגלי צהל. פורום זה נקרא על שם תוכניתה המצטטת מהמערכון "שוק הספרים" שכתב דן בן אמוץ לגשש החיוור.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: