חופשה איטלקית – דני וינשטיין

סיפור מעניין מסופר בצורה גרועה, כמעט מזלזלת בתבונתו של הקורא. הספר עוסק בחיפוש 'חפץ קדוש' – המחבר לא טרח להמציא ל 'חפץ' שם קצת יותר מעורר עניין. בתחילת הקריאה חשבתי להאשים את המתרגם ברשלנות, אך הספר כתוב במקורו בשפה העברית. גיבור הספר מספר את סיפורו במשפטים קצרים בזמן עבר בסגנון שמזכיר כתבה עיתונאית שמטרתה היחידה היא לדייק בעובדות. המחבר גם חטא בתחקיר רופף ובשימוש עודף בשמות תואר מנופחים שחוזרים על עצמם. לדוגמא – כל הנוזלים החמים בספר 'מהבילים' וגם אם הם מוזכרים מספר פעמים ברצף אין הסופר מוותר על שם התואר: "… בידו צלחת מרק מהבילה… כשלפנינו צלחות המרק המהבילות… וטעמה מהמרק המהביל…". תסריטאי מוכשר יכול אולי להפיק מהספר תסריט לסרט מתח רומנטי סביר, שכן, כפי שכתבתי בתחילת הקטע, הסיפור מעניין.
אני סובל מפגם קריאה – כאשר אני מתחיל לקרוא ספר אני נוטה לסיים אותו גם אם תחילתו משעממת. ספר צריך להיות גרוע או מעיק במיוחד על מנת שאפסיק לקרוא בו, לכן, במידה שיפול לידי ספר אחר של אותו סופר, לא אתחיל לקרוא בו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: