שני סרטים שהשאירו אותי בהרגשה של "wow"

צביקה:

ברזיל

אני אתחיל בציטוט מהביקורת באתר אמזון :
"אם פראנץ קאפקא היה אנימטור, במאי סרטים וחבר במונטי פייטון זה הסרט שהוא היה מביים. בסופו של דבר הסרט בויים ע"י טרי גיליאם שהוא כל האמור לעיל פרט לפראנץ קאפקא."

"ברזיל" מתרחש בעולם דיקטטורי אכזרי כמו זה של אורוול וביורוקראטי.משפטי בלתי נתפס כמו של של קאפקא ("המשפט").
בעולם של "ברזיל" אי אפשר לבצע תיקון במערכת המיזוג הביתית ללא 18 טפסים שונים – אלא אם כן תזמין את אנשי המחתרת האנטי ביורוקרטית. ופה העסק מסתבך – גיבור הסיפור נחשד להיות מנהיג המחתרת בגלל טעות מחשב ומכאן ואילך חייו הופכים לגיהינום.

מה שמדהים בסרט הזה היא העובדה שכל הזמן הצופה נשאר בפה פעור. דבר מדהים וסוריאליסטי אחד רודף את משנהו: החל ממערכת המיזוג הכוללת לב מלאכותי פועם, עד למכונת הכתיבה המוזרה, סצינת המרדף אחרי פקיד שעובר במסדרון והשיטה החדשה לשיתוף ציוד משרדי…
"ברזיל" הוגדר ע"י הסופר הארלאן אליסון כסרט המד"ב הטוב ביותר של כל הזמנים. משחקים בו רוברט דה נירו, איאן הולם (בילבו), קתרין הלמונד (ג'סיקה מ"בועות") ומייקל פאלין אבל הפרחים כולם לבמאי – סרט מדהים שמשאיר אותי בתחושה של וואו.
"ברזיל" הוא סרט קודר עם סוף לא לגמרי טוב (תלוי בנקודת המבט) אבל לפחות זה הסוף המקורי ולא הסוף המתקתק שאולפני הוליווד ניסו להכתיב.

שמש נצחית בראש צלול

כשחושבים על ג'ים קארי מתחילים לצחוק. האסוציאציה הראשונה שלי תמיד תהייה "אייס ונטורה" עם הבעות הפנים המטורפות וההרפתקאות המצחיקות עד דמעות.
אבל ב"שמש נצחית" הוא משחק תפקיד אופי רציני בסרט מדהים שמשאיר אותי עם התובנה שאם יש סיבה לכל מאורע אז ג'ים קארי נולד כדי לשחק עם קייט וינסלט בסרט הזה.
"שמש נצחית" מבוסס על רעיון אחד : שירות רפואי מיוחד המאפשר לאנשים למחוק זכרונות שאינם רוצים בהם עוד. הסרט מציג סיפור אהבה כמעט בלתי אפשרי המסתובב במעגלי זמן וזכרונות הנמחקים ונוצרים מחדש. לאורך כל הסרט פיסות של תשבץ נופלות בערבוביה ותופסות את מקומן עד שהצופה אורג לו את תבנית הסיפור ונשאב לתוכו.

אולי הסצינה המדהימה ביותר היא זו שמתרחשת בתוך מוחו של גיבור הסרט במרדף אחרי זכרונות נעלמים שמזכירה לי מאוד מוטיבים מתוך הספר "מעבר" של קוני וויליס (ספר מומלץ מאוד המתרחש בתוך מוחם של אנשים החווים מוות קליני).
אני זוכר שהתהלכתי שבועיים אחרי הצפייה עם הרגשה של "וואו – איזה סרט".

דרך אגב, בתפקיד משנה אלייג'ה ווד (מיודענו פרודו – זהו הצלחתי להכניס את בילבו ופרודו לאותו מאמר בלי לדבר בכלל על שר הטבעות )

ליבי רן: 260בספטמבר 2007: אגב "שמש נצחית…"

 תנסה את "מדעי החלום" של אותו במאי (מישל גונדרי הצרפתי, גאון מטורף).
רק כדי שתבין באיזה עולם מיוחד ומסעיר מדובר, הנה אתר הסרט:
http://www.lasciencedesreves-lefilm.com/accueil2.htm
מומלץ מאוד!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: