פרופורציות

הצגה כיפית ומעוררת מחשבה. אם היא נקרית לסביבתכם, אל תוותרו, לכו ותהנו מכל רגע.
אני ראיתי את ההצגה ב
תיאטרון הסטודיו בחיפה.

הצגת יחידה שמורכבת ממערכונים קצרים על נשיות מכיוון לא צפוי. אופירה זילברשטיין כתבה, ביימה ומשחקת. ההצגה מצחיקה לפעמים עד דמעות, אבל כשנרגעים מתעוררת המחשבה להבין שהאבסורד איננו ממש אבסורד, הוא אפילו מעט מוּכּר, יכול להיות מהמַראָה הפרטית בבית. רעיונות פרועים ומופרעים שמוצגים כמעט כמציאות. למרות שכל הקטעים מוקצנים מאוד, ברור שמתחבאת בשולי כל קטע אמירה שנולדה מתוך מציאות אפשרית והוגזמה לאן שהוביל אותה הדימיון של הכותבת. יש כאן שימוש בסטראוטיפים באופן שאיננו מקובל. אולי אפילו אנטי-סטראוטיפים. בלונדינית איננה דווקא מטומטמת, ילד איננו בְּהֶכְרֵחַ ילדותי, מבוגר איננו בוגר וזמרת איננה יודעת לשיר.

אופירה היא כותבת מחוננת שיצרה דמויות כמעט שפויות, כמעט מציאותיות, כמעט כאלה שאנחנו מכירים אך הרבה יותר מוקצנות. אופירה מציגה את הדמויות שיצרה בכישרון רב. ברור שהיא שלמה עם כל מה שכתבה ומגישה אותו לצופה בדיוק בצורה שהגתה את הדמות ובמינון נכון של טירוף, צער, איפוק ועירובי רגשות. מאוד אהבתי את המימיקה המוגזמת על פי הצורך ואת השימוש בתנועה ובקול. באחד המערכונים יש קטע בו היא מחליפה שלל דמויות של חיות מחיות שונות ברצף וירטואוזי בלתי נלאה. בקטע זה היא מציגה יכולות קומיות מדהימות מהסוג שהזכיר לי את לואי דה פינה בקטע שיפוץ הקדילאק הלבן.

ההצגה איננה מלוטשת בעיקר במעברים ובהתאמת תנועת הידיים, אי דיוקים קלים ששחקן שמביים את עצמו יכול לפול אליהם כקלות. מורגש שחסרה כאן יד מכוונת של במאי אוביקטיבי שרואה את התמונה השלמה.

טלי כוכבי: 03 03 2008 16:38    כותרת הודעה: גם אני ראיתי (ופגשתי את יוסי במקרה בקהל…)

אני מסכימה שאופירה זילברשטיין כותבת מחוננת ושחקנית מצויינת, עם חוש לפאנצ'ים ומימיקה מופלאה. אני מסכימה גם שהמעברים לא היו מספיק מלוטשים אבל ייתכן שזה קרה בעיקר במופע הספציפי שראינו.
מה שכן, למרות שמבחינת גיל וג'נדר אני הרבה יותר קרובה לאופירה מיוסי, בכל זאת התקשיתי להזדהות, אבל אולי זו בעיה שלי ולא של המופע…

יוסי רן: 03 11 2008 22:34    כותרת הודעה: הקאדילק הלבן

אמש, במרוץ בין הצגות פסטיבל סמולבמה באוניברסיטת תל-אביב, פנתה אלי אופירה בשמי והביעה את שביעות רצונה ממה שכתבתי כאן על ההצגה שלה. מסתבר שהיא זיהתה אותי על פי התמונה הקטנה ונטולת הפרטים כאן מימין. התלהבותה של אופירה חרגה משהו מהפרופורציות, מה שגרם לי לחזור ולקרוא את מה שכתבתי על ההצגה. מן הסתם, יש לה במה להתגאות.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: