תיקון ליל שבועות נוסח תיאטרון פלייבק

השנה השתתפתי בתיקון ליל שבועות שנערך בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל-אביב. סיפרתי על כך ונשאלתי מה התקלקל שיש צורך לתקן. אסביר את הביטוי לטובת השואלים, והיודעים יעברו לפסקה הבאה. חג השבועות הוא חג מתן תורה. על פי המסורת ביום זה מקבל עם ישראל את התורה כל שנה מחדש. בלילה שלפני קבלת התורה מתקין עם ישראל את עצמו לקבלת התורה. איך עושים את זה? נשארים ערים כל הלילה ולומדים תורה – תנ"ך. בתיקון ליל שבועות מקובל להתחיל את לימוד התנ"ך במגילת רות ולהמשיך בדרכים שונות. תיקון ליל שבועות הוא מלשון התקנה והכנה.

החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב הכין תוכנית ארועים בשם במה לבנה לכל הלילה שלפני ליל שבועות, לתיקון ליל שבועות. הארוע עליו אני רוצה לספר נקרא מגילת רות – תנ"ך כתיאטרון – סדנת פלייבק. אקדים ואומר שנהניתי מאוד מסדנה זו מכל היבטיה – תנ"ך, תנ"ך כספרות, תנ"ך כתיאטרון ותיאטרון פלייבק.

הסדנה הייתה מוגבלת לכעשרים משתתפים וארכה ארבע שעות. בכניסה קיבלנו את מגילת רות על דף אחד מודפס משני צדדיו. מאחר שמרבית המשתתפים לא התקינו עצמם מראש לתיקון, קראנו את המגילה תוך כדי הסדנה. המגילה, כמו רבים מסיפורי התנ"ך, מקמצת באקספוזיציה וניגשת תוך פסוקים בודדים אל ההתרחשות. החסכנות היתירה בפרטים מקדימים מותירה הרבה לדימיון. תוך כדי הקריאה ניסינו לראות איך כל אחד מאיתנו קולט את הפרטים הנעלמים בסיפור. כבר בפסוקים הראשונים גילינו שמספר האפשרויות רב מאוד וכל אחד מאיתנו ראה דברים שונים. בנות כמה הן הגיבורות נעמי, ערפה ורות? כיצד הן נראות? איך נראית זירת ההתרחשות? מה מסתתר מאחורי הדיאלוגים המאוד תמציתיים? הספר איננו מספק את כל הנתונים ומותיר בידינו כשחקנים-במאים חופש רב להפליג בדימיוננו. רוצים לנסות? – קראו את מגילת רות ונסו לדמיין את המסופר – ממש עם צורות קולות וצבעים, עם נוף ותאורת יום או לילה. רוצים קולות רקע? – הוסיפו אותם,הכל על פי דימיונכם. החוויה מרתקת. אם הקריאה קשה, תוכלו להיעזר בספר המוקרא.

ערכנו דיון סביב הצורות השונות שכל אחד ואחת מאיתנו ראה בדימיונו. התוכחנו, הדגמנו, התלהבנו, שיחקנו, שינינו את המשחק, את התפיסה ואת הפרשנות האישית ובעיקר נהנינו.

בחלק השני של הסדנא, התבקש כל אחד לבחור לעצמו את אחת הדמויות בתמונה מסויימת מתוך המגילה. מרבית המשתתפים בחרו מטבע הדברים להיות נעמי, רות או בועז. בחרתי לעצמי את דמות הנער הניצב על-הקוצרים כאשר הוא נשאל על-ידי בועז "למי הנערה הזאת". לא אפליג כאן בתיאור הדילמה שגלומה בשאלה, אניח לכם להתעמת איתה – אם תרצו. בשלב זה הוזמנו שני שחקני תיאטרון פלייבק, שאת שמותיהם אינני זוכר לצערי, להסביר מהו תיאטרון פלייבק ולהדגים. התבקשנו להרחיב את התמונה שבחרנו לעצמנו, להוסיף את הדמויות הנלוות, להסביר את התמונה וללהק שחקנים מתוך הקבוצה. בצורה זו שיחק כל אחד מאיתנו דמויות כפי שדומיינו על ידי אחר בקבוצה. חוויה מעניינת ורווית קונפליקטים. שחקנית שדמיינה את רות כמקריבה עצמה לטובת נעמי נאלצה לשחק רות מניפולטיבית ולהיפך. מן הסתם, התערבבו מעט דימיונות המשתתפים ונוצרו מצבים קומיים בלתי צפויים. אני, שפספסתי מילה או שתיים בהוראות של הוגה התמונה בה השתתפתי, משכתי את הקטע לכיוון מעניין שאיננו מוזכר כלל במגילה אך יכול היה בהחלט להסתתר בין המילים.

פרופסור שמעון לוי, ראש החוג לתיאטרון לשעבר, הנחה את הסדנה בכריזמה אדירה. בין שאר כשרונותיו הפגין שמעון לוי בקיאות מדהימה במגוון תחומי תרבות – קולנע, מוסיקה, ספרות, לשון, תנ"ך וכמובן תיאטרון. כל דבר שהקריא, סיפר, הדגים או לימד הפך לחוויה מרגשת ואני כבר מחפש לעצמי את ההזדדמנות הבאה ללמוד ממנו. אלה שמכירים אותי מקרוב יודעים שהתמחיתי בהתגנבות אלגנטית ללימודי תרבות ואומנות שלא נועדו לי, אלא ששמעון לוי מלמד בתל-אביב בשעות היום וזה מתנגש עם הפעילות שמפרנסת אותי.

יוסי רן: 14 06 2008 14:46    כותרת הודעה: סיפורי רדיו על מגילת רות

ראו צירוף מקרים. מספר ימים לאחר שסיפרתי לכם על חווית מגילת רות בתיקון ליל שבועות שולחת אלי טלי קישור לקישור לקישור לאתר על סיפורי רדיו ותסכיתים. אני ניגש לעיין באתר ומוצא בו אוצר ספרותי בפורמט MP3 ובין השאר מגילת רות ושיחה עם פרופ' אביגדור שינאן על מגילת רות. השיחה אורכת ארבע וחצי דקות וממש שווה להאזין לה בהנחה שאתם מכירים את מגילת רות. ואם אינכם מכירים, עדיין לא הפסדתם, אפשר להשתמש בקישורים שלמעלה ולקרוא או לשמוע את המגילה – בסך הכל 4 פרקים.

אז מה למדנו?
– מסתבר שעל פי המדרש "רות היא צדקת מוחלטת". אני תיארתי אותה לעצמי כאשה מניפולטיבית שפורטת על רגשות הזולת. למען האמת המדרש לא שינה את דעתי על רות… אך מי אני?
– "בעז היה בן 80 על פי המדרש. הוא נפטר ממש לאחר שרות התעברה כלומר כל תפקידו היה כמו של הזכר בכוורת". אני מיקמתי את בעז במקום טוב בגיל העמידה.
– "כל הסיפור חותר ללידתו של דוד לכן כל הדמויות הן רק אינסטרומנטים בדרך לדבר המרכזי – לידת דוד". האם הסופר התנכי שאב את הרעיון מרוזנקרנץ וגילדרשטרן? אולי מבגתן ותרש?
בעצם, המדרש לא בהכרח צודק, הוא רק מוסיף עוד היבט על מה שהגינו בדימיוננו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

  • […] לבמה הלבנה הראשונה באוניברסיטת של אביב וחוויתי שם תיקון ליל שבועות נוסח תיאטרון פלייבק, חוויה תרבותית מדהימה ומרחיבת אופקים שהשאירה אותי צמא […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: