המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה

imageיהודה ביקש שישימו שולחן בשביל ספרים במסדרון של העבודה. ואז הוא שלח מכתב שכל מי שיש לו ספרים שהוא כבר לא קורא ישים אותם על השולחן וכל אחד יוכל לקחת ולקרוא. אז עברתי ליד השולחן וראיתי 38 ספרים וראיתי ש 5 מהם כבר קראתי. ואז לקחתי ספר אחד שלא קראתי וקראתי מה כתוב על העטיפה האחורית שלו. השם של הספר היה כתוב על העטיפה הקדמית. השם היה "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה". מעל השם היה כתוב "מארק האדון" שזה השם של מי שכתב את הספר. קראתי את מה שכתוב על העטיפה האחורית אבל לא מספרים הכל אז לקחתי את הספר כי יהודה כתב שאפשר. הלכתי למטבח ושם פגשתי את רמי. רמי אמר שזה ספר מעניין. אחר כך נכנס אלי וגם הוא אמר שזה ספר מעניין אבל זה לא הוסיף שום דבר כי רמי כבר אמר את זה. מלבד זה אני כבר לקחתי את הספר כדי לקרוא אותו. התחלתי לקרוא את הספר וראיתי שהכל כתוב בצורה של משפטים קצרים בזמן עבר כמו שאני כותב כאן.

הספר " המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" מספר על כריטופר, ילד בעל מגבלה התנהגותית חמורה שאיננה מאפשרת לו להבין רגשות ולו הפשוטים ביותר. כל דבר רגשי צריך להיות מוסבר באמצעות הסבר שמורכב מצבר של עובדות חד משמעיות. מבחינתו "לאהוב מישהו זה לעזור לו כשהוא מסתבך בצרות, ולדאוג לו, ולומר לו את האמת". כאשר כריסטופר רוצה להירגע כי יש מסביבו יותר מידי אנשים או רעש הוא פותר בעיות מתימטות סבוכות.

הספר הוא מתחילתו ועד סופו מונולוג של כריסטופר שאותו כתב כספר שהוא למעשה יומן אישי. כל הספר כתוב במשפטים קצרים ומאוד ענייניים בזמן עבר כפי שמודגם בפסקא הראשונה. כריסטופר הוא מעין גאון מתימטי שבקיא בהרבה מאוד תחומים. כל עולמו חייב לענות למערכת כללים קבועים מראש אחרת הוא נכנס למצוקה נפשית ופיסית קשה, מסתגר בתוך עצמו וגונח כדי לנתק את עצמו מהסביבה. כריסטופר איננו מסוגל לשקר ואיננו יכול לסבול שקר משום שזה מפר את מערכת הכללים שלו ואז הכל הופך להיות בלתי צפוי והוא מסוגל להתמודד רק עם דברים צפויים. לשם כך קבע לעצמו מערכת כללים פרטית שמסווגת את הצבעים האדומים כצבעים טובים ואת הצבעים הצהובים כרעים. בצורה זו הוא מצליח לתייג גם דברים שאינם ניתנים לתיוג. לכל דבר חייב להיות שם והוא דואג ללמוד הכל על כל דבר בו הוא נתקל כדי שיוכל להתמודד איתו. משום מה הוא איננו יודע לכנות את מחלתו הנפשית בשם למרות שהיא מתוארת היטב בספר. למען הפוליטיקלי קורקט בן ימינו אפשר להחליף את המונח "מחלת נפש" ב"ליקוי התהגות".

התחלתי לקרוא את הספר וקלטתי את העיקרון די מהר. מאותו רגע הספר החל לשעמם אותי אבל סיפרו לי שהוא מעניין וכן הספר זכה בפרסים ספרותיים יוקרתיים וכל ביקורות הספרות גומרות עליו את ההלל, אז המשכתי לקרוא. למרות שהספר קצר מאוד וכתוב בלשון חד-משמעית עד אימה התקשיתי להתקדם. עלילת הספר אמנם מתפתחת אך איננה מוסיפה כל נדבך של תובנה. גם התעלומה איננה מסקרנת ופתרונה איננו נותן כל הרגשת סיפוק.

בערך באמצע הקריאה גילה בני גיל את הספר עם הסימניה באמצעו. מסתבר שעותק אחר של הספר היה כבר בביתנו וגיל התחיל לקרוא בו אך עדיין לא סיים – לא שאלתי למה.
לסיום מילת תודה. תודה ליהודה שהגה את רעיון פינת התרבות במקום העבודה שלנו. כבר ראיתי בפינת התרבות ספר נוסף אותו בודאי אקרא בעתיד. אני ממליץ לכולם לאמץ את הרעיון ולהקים פינת תרבות במקום העבודה, מקום בו כל אחד יכול להניח את ספריו למען האחרים. שלח ספרך על פני שולחן התרבות, הספרים שם יתרבו וברבות ימים תמצא שם ספרים שעדיין לא קראת.

יהודה: 26 09 2008 לפעמים הכלב הוא רק תירוץ

לקרוא על מתמטיקה להמונים.
שולחן החלפת הספרים בהחלט מוצלח ועד כה לקחתי משם יותר משלושה ספרים והוספתי הרבה יותר (למשל "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" ).
נחמד לדעת כי גם הספרים שלך אין שימוש בהם הופכים לבעלי ערך אצל אנשים אחרים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: