פסטיבל אייקון 2008

גיל רן:

אהלן!
בעקבות ביטולו המצער של פסטיבל עכו, ביליתי ארבעה ימים שלמים בפסטיבל אייקון למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים. בארבעה ימים עושים הרבה דברים, אז אתחיל ברשימת המכולת, ואחר כך ארחיב על כמה נושאים:
יום ד':
להנחות עם ציאניד נוזלי – שיטות הנחייה לא קונבנציונאליות / יאיר שריג ומאיה אשחר (סדנה – משחקי התפקידים)
משחק ב-5 דקות / שחר לנגבהיים (רצועת משחקי תפקידים)
פראנויה / סתיו לוסקי (רצועת משחקי תפרידים)
יום ה':
מהפיכות אלימות (רצועת משחקי תפקידים שהנחתי בה)
עולמות וירטואליים / ערן ארבל (הרצאה – מדע בדיוני)
מהו גביש? – כשהבדיוני מתגלה כמציאות / פרופ' רון ליפשיץ (הרצאה – מדע בדיוני)
מחר, העולם! / ארז רגב (רצועת משחקי תפקידים)
יום ו':
סדנת אמן עם אבי נשר (פנטזיה ומדע בדיוני בקולנוע)
פאבקון סייברפאנק (אירוע מיוחד – משחקי תפקידים)
יום ש':
גיבורי על בעיר הגדולה / רון פוגל (הרצאה – קומיקס, גיבורי על)
המהפיכות שלא היו (פאנל – פנטזיה, הסטוריה אלטרנטיבית)
מה הבאטמן שלך? (פאנל – קומיקס, גיבורי על)
אנימציה – הפנטזיה של המציאות / צביקה אורן (הרצאה – פנטזיה וקולנוע)
ועכשיו, חוויות:
אייקון התחיל רע. חברי ואני הגענו כבר בתשע וחצי בבוקר על מנת להבין איפה אנחנו, להספיק לקנות כרטיסים (ולקחת את הכרטיסים שמגיעים לנו בחינם כי אנחנו מנחים), ולהכנס לרצועת משחקי תפקידים אשר עמדה להתחיל בעשר. ברבע לעשר התייצבנו מול הקופות בסינמטק. חיכינו. הייתה תקלה טכנית כלשהי. בשלב הזה לא ידענו שאנחנו יכולים ללכת לאשכול הפיס, בו יש 4 קופות (ולא אחת, כמו בסינמטק). האנשים שעמדו איתנו בתור גם לא ידעו את זה. לאחר כחצי שעה (עשר ורבע) שילמתי 25 שקלים וקיבלתי כרטיס. כשרציתי להכנס לאירוע אליו קניתי כרטיס, נאמר לי שאיני יכול להכנס, כי האירוע כבר התחיל. באופן צפוי, דרשתי את כספי בחזרה. נלקחתי אל הקופות הקרובות ביותר (באשכול הפיס), בהן ניסו לשכנע אותי שכאשר קניתי את הכרטיס (לפני 10 דקות לכל היותר) שילמתי 20 שקלים, ולא 25. לאחר שהראתי לקופאי את המחיר המופיע בתוכניה, הוא החזיר לי 25 שקלים, והייתי מעוצבן (דרך אגב, מעניין לכמה אנשים הוא מכר כרטיס ב-20 שקלים, במקום ב-25). בשלב זה דאגתי לידע את כל הסובבים אותי שאיני נהנה ושאם לא הייתי מנחה למחרת, הייתי לוקח את תיקי וחוזר לחיפה. טוב שלא עשיתי זאת.
בשתיים עשרה החלה הסדנה "להנחות עם ציאניד נוזלי" של יאיר שריג עם תמיכה מוראלית של מאיה אשחר. הסדנה הייתה מרתקת וכללה הדגמות של הנחיית קטעי משחק, טיפים למניעת שעמום של שחקנים ספציפיים (ושל כל השחקנים), וקונצים מלוכלכים (כמו איך להנחות משחק בלי להכין כלום מראש, או איך לגנוב למישהו אחר עלילה בלי שאף אחד ישים לב). היה נחמד מאוד. אני נוטה להאמין שרוב קוראי הפורום הזה אינם מנחי משחקי תפקידים, לכן אין טעם שאפרט עוד.
בארבע החלה רצועת משחקי התפקידים "משחק ב-5 דקות". המנחים ברצועה היו טלי הלוי, שחר הלוי, שחר לנגבהיים, ערן זבולון ואילן לזרוביץ'. אני שיחקתי במשחק של שחר לנגבהיים. בתחילת המשחק כל שחקן קיבל שאלה. השאלה של הראשון הייתה "איך נראה העולם שבו מתרחש המשחק?" של השלישי "מי האיש הרע?" ושל החמישי "מהן הדמויות?" (נעזוב את השני והרביעי, אתם מבינים את הרעיון). אז שחר הראה לנו קליפ של להקת הגורילז ופיזר דפים עם תמונות על השולחן. הוא נתן לנו 5 דקות לעיין בתמונות ולהתרשם מהקליפ. אחרי אותן חמש דקות ענינו על השאלות, ושחר הנחה לנו משחק בן שלוש שעות וחצי בעולם שהמצאנו, עם האיש הרע שהמצאנו ועם הדמויות שהמצאנו. המשחק היה נחמד, לא יותר מזה. הדבר היחיד שנתן למשחק הזה ייחוד הוא ששחר היה צריך לאלתר המון. אני מעדיף משחק שיהיה פחות מאתגר למנחה, ויותר טוב, מאשר להיות שותף כשחקן בניסוי בתחום הנחיית משחקי תפקידים (במיוחד כשאני משלם על זה). הבעיה הזאת קיימת יותר מידי במשחקי תפקידים, לצערי, המנחה דואג שיהיה לו מגניב, במקום לדאוג שלשחקנים שלו יהיה מגניב. לא נורא, במקרה הזה אני סולח.
בתשע בערב החלה רצועת משחקי התפקידים "פראנויה". המנחים ברצועה היו זיו ויטיס, אלון אלקין, איתי גרייף, ערן זבולון, חנן שיינפוקס, סתיו לוסקי (אצלה שיחקתי) וג'וש בראון. פראנויה הוא משחק תפקידים קומי מגניב שבו משחקים שכפולים של אנשים בעולם בירוקרטי שנשלט על ידי מחשב פראנואיד. שיחקתי פעם אחת בעבר משחק פראנויה שהנחה עמית לוונטל, והיה מוצלח מאוד. באופן מצער, כששיבצו אותי לקבוצה, שיבצו אותי עם חמישה ילדים בגילאי 14-16. בנוסף, קיבלתי את הרושם שהמנחה שלי הניחה שהיא לא צריכה להשקיע בפרטים שוליים כמו עלילה, משום שפראנויה מספיק מגניב בפני עצמו. כשיצאתי משם, לאחר חווית משחק לא נעימה, הודהמתי לגלות שגם נורית, ברוך, איתמר, דימה, ענבר, ואולי עוד כמה אנשים שאיני זוכר כרגע, התאכזבו. לכולם הייתה אותה חוויה של משחק חובבני שלא הוכן כראוי. חבל. על מנת לתקן את העוול שנעשה, ביקשתי מעמית לוונטל, כשפגשתי אותו באייקון, שינחה לאותם מאוכזבי פראנויה משחק פראנויה ראוי לשמו (הוא אמר שהוא ישמח להגיע לחיפה להנחות להם – נראה אם זה באמת יצא לפועל).
כך תם לו היום הראשון לאחר סדנה מוצלחת, משחק סביר, ומשחק מאכזב להחריד.
על שאר הימים אמשיך לכתוב בזמן אחר. התעייפתי.
יום נפלא,
גיל.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: