הדבר [אלבר קאמי]

ספר קשה לקריאה אך בהחלט שווה את המאמץ.
עיר חסרת כל יחוד באלג'יריה נכנסת להסגר בעקבות מגפת דֶבֶר שמתגלה בעיר. מכאן והלאה הספר עוסק במחשבות ובלבטים של תושבי העיר. הסיפור מסופר מנקודת ראותו של משקיף חיצוני שיודע הרבה אך לא הכל. אנחנו מכירים מספר אנשים מקרוב ודרכם את שאר התושבים. הדֶבֶר איננו מהות העלילה, הוא בעצם הגורם להסגר ומכאן עוסק הספר בקבוצת אנשים גדולה שכלואה יחדיו על אף שלא פשעה ולא נשפטה. הכומר אמנם מנסה לתרץ את דרכי האל שמעניש אותם על פשעיהם אלא שתושבי העיר הנואשים מחפשים את תקוותם אצל ידעונים שיכולים להציע להם עתיד טוב ובקרוב. ההסגר פועל על אנשים שונים בצורות שונות וחושף דרכי התמודדות מגוונות. יש אפילו אדם שהיה מסוגר ומבודד כל ימיו ודוקא ההסגר גורם לו לפרוח. אדם זה חושש מביטול ההסגר. הספר עוסק במחשבות ובלבטים, דבר שמקשה מאוד את הקריאה וההבנה וגורם מידי פעם למחשבה לנדוד לאסוציאציות פרטיות, לא תמיד רלוונטיות, שהביאו אותי ללבטים דומים. נדידת המחשבה התכופה האריכה את הזמן הכולל של קריאת הספר, שכן מצאתי את עצמי קורא כל קטע פעמיים.
זהו הספר הראשון משל אלבר קאמי שאני קורא וכנראה יקח זמן רב עד שאאזור עוז לקרוא ספר נוסף, אך אני מכיר את "הנפילה". ניקו ניתאי 'קיפוד הזהב' האולטימטיבי של כל הזמנים עיבד את "הנפילה" של אלבר קאמי להצגת יחיד לפני למעלה מ 30 שנה ומאז הוא מעלה את אותה הצגה עוד ועוד למעלה מ 3000 פעם. "הנפילה" היא הצגה מעולה שאני ממליץ עליה בחום ואורב לפעם הבאה שתגיע לחיפה כדי לראות אותה פעם נוספת. על "הנפילה" בפורום זה – http://tarbut.ran4.net/viewtopic.php?p=30
את הספר הדֶבֶר מצאתי על גבי שולחן התרבות במקום העבודה שלי ומחר הספר יחזור לשם. שולחן התרבות הוא רעיון מעולה שהגה יהודה. השולחן נמצא במעבר בו כולנו עוברים, אנשים מניחים שם ספרים שקראו מזמן ומאפשרים לחבריהם להנות מהם – מומלץ לחקות את הרעיון גם במקום העבודה שלכם. הקוראים יכולים גם להצמיד לספר החוזר פתקית צהובה [post-it] ולספר את חווייתם, המלצתם או הסתייגותם מהספר. רעיון גדול.

ליבי רן: 30 11 2008 12:34    כותרת הודעה: כל הכבוד ליהודה על שולחן התרבות

בהחלט רעיון מעולה, שולחן תרבות. אני עובדת במוסד תרבות (על היותו תרבותי יותר או פחות בהתנהלותו הפנימית כבר ייכתב בדברי ימי התיאטרון הישראלי). יש אצלנו חדר עם ספרים שאנשים שעובדים אצלנו משאירים בו. ספרים ישנים על פי רוב, ובנושאים כל כך מגוונים, ששווה תמיד לנבור ולבדוק מה חדש בישנים.
כך הועשרה הקופה שלנו במילון, למשל, וכעת קל יותר לפתור ויכוחים בעברית. אגב, לקופתנו התגלגלו גם "מדריך התחביבים השלם" – ספר שהוא אוצר של מלאכות יד שחביבות עליי במיוחד (כן, גם בובות!) ולקסיקון זואולוגי, שממנו צמח המשחק "נחשו מה זה…" (מהי אילנית? זו זמרת ישראלית בלונדינית ממוצא ברזילאי. או צפרדע קטנה)
ובעניין קאמי, אני ממליצה על ספר המופת "הזר". קראתי אותו מזמן, אבל אני עדיין זוכרת איך הרגשתי בעת הקריאה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: