בלב ים [תיאטרון אונ' ת-א]

תיאטרון אבסורד מנותק מהמציאות. במקרה זה הניתוק מהמציאות הוא פיסי לגמרי. שלושה אדונים נקלעו לאי בודד בלב ים, אין להם קשר עם העולם ומה שמעסיק אותם יותר מכל הוא הרעב. השלושה פונים איש אל משנהו בשם אחד בלבד – 'אדונִי' – שם חסר יחוד שאמור לבטל את האינדיבידואל, אך למעשה איננו מבטל את הזהויות. שלושת האדונים שונים זה מזה באיפיונים פיסיים, התנהגותיים ומוסריים.
המחזה מותח את גבולות המוסר אל הקצה כאשר עולה ההכרזה שמלאי האוכל אזל ועכשיו "עלינו לאכול לא משהו, אלא מישהו". מרגע זה השאלה היא מי יהפוך למזונם של האחרים. כל אחד מגייס את יכולותיו לגרום לכך שהנאכל לא יהיה הוא עצמו. מאבק ההישרדות גורם לכל אחד מהם לנקוט שיטות שיכנוע והתחמקות בהתאם ליכולותיו. נוצר מיקרו קוסמוס של שלושה אנשים שמנסים על עצמם תהליכים שאנו מכירים מתחומים שונים בחיי היומיום. הם עושים הגרלה, מבטלים את התוצאה ומתקוממים נגד מוסריות ההימור עצמו. מנסים גישה דמוקרטית, מכריזים על בחירות, מקיימים תעמולה, מדמים עיתונות עויינת, מסכמים קנוניות להטית התוצאות ומתלכלכים בפוליטיקה מזוהמת של שלושה משתתפים שהם הבוחרים והנבחרים. מִשכָּלוּ הרעיונות הם מנסים להעמיד פני מִסכנים, שהרי למִסכן צריכות להיות זכויות יתר על פני האחרים. בינתיים מסתבר שאינם לגמרי מנותקים, הם זוכים לביקורים של דוורית שמביאה מברק ואומנת שמפריכה אחד הסיפורים, אך שתי הדמויות האורחות נעלמות אל הים כשם שבאו ממנו.
שלושת האדונים מאופיינים באמצעות מבנה גופם כ'קטן', 'בינוני' ו'גדול' אך יש להם מאפייני אישיות שונים שמייחדים אותם. יכולנו לכנותם 'נוכל', 'מניפולטור' ו'קורבן' או 'מנהיג', 'נגרר' ו'מנודה', אלא שמאפייני האישיות שלהם אינם מובהקים דיים ולפעמים הם מחליפים התנהגויות על-פי הצורך הרגעי.
הייתי מצפה מהקונפליקט המוסרי שיגרום לי להרהורים ולתהיות אך זה לא קרה. ההצגה, יותר מכל דבר אחר, הייתה מצחיקה. אם זו קומדיה, היא איננה מצחיקה דייה ואם היא סאטירה היא רחוקה מידי מהמציאות ואיננה ניתנת להשלכה על חיי הצופה. אני מניח שההצגה איננה מתיימרת להיות סאטירה או קומדיה. זהו קודם כל תיאטרון אבסורד, הצחוק הוא בונוס בלתי מזיק, אך גם אין לו מה לשחרר משום שההצגה איננה מעיקה.
כפי שכבר כתבתי בעבר, אחד המדדים שלי לדרמה טובה הוא משך הזמן מסיום ההצגה עד שאנחנו מפסיקים לחשוב או לדבר עליה. בצאתנו מההצגה לא דיברנו עליה בכלל ועברנו מייד לענייני דיומה. במילים אחרות, ההצגה חלפה מעל ראשינו ולא הותירה משקעים רגשיים או מוסריים. נהניננו מההצגה כפי שנהנים מהצגת בידור טובה.
עיצוב חלל הבמה פשוט, נקי ומספק את כל מה שנדרש להמחשת הסביבה. השימוש בתאורה לא נעם לי. כניסות ויציאות ה'אורחים' הוסוו באמצעות סינוור הקהל. זה יכול להיות גימיק חד-פעמי נחמד אך ריבוי החזרות עליו היה ממש מציק. גם דימוי ברקים באמצעות פנסי במה בעלי אור חם ודעיכה איטית נתן אפטקט מעט מוזר, ברק צריך להיות קצר וחד, כמו מבזק של מצלמה. האיור שמעטר את ההזמנה מצא מאוד חן בעיני, חבל שלא צויין שם הצייר.
האדונים לבושים בצורה דומה מאוד בחליפות שלושה חלקים שחורות ומגבעות לבד. שלושה אנשים שונים מאוד בצורתם, אופיים והרקע שלהם נפלטים מסערה בים כשהם לבושים מחלצות מגוהצות ואחידות – לי זה נראה מעט תמוה. אם היה בכך מסר כלשהו, אני פספסתי אותו. תהיתי אם זהו תכתיב המחזה או רעיון עיצובי. בתמונות מההצגה בפולנית, בגרמנית ובצרפתית בגדי שלושת האדונים אינם דומים והם בהחלט נראים כניצולי סערה.
רמת המשחק איננה אחידה. מאוד אהבתי את משחקם של יואב אמיר [הקטן] וחיים עבוד [הבינוני], האחרים נראו לי מעט פלקטיים.
בסך הכל הצגה 'נחמדה'. מצדיקה טיול ברכבת מחיפה לתל אביב.

בימוי: אופירה לניאדו
דרמטורגיה: אירית רצ'בסקי ויונתן קנר
עיצוב תפאורה ותלבושות: נעמה פרייס, רעות זרירי, לו מוריה, יערית אליהו, אמיר בילו, שירי
סאבין ואור מרין, שנה ב', בית הספר לעיצוב אומנויות הבמה בהנהלת רקפת לוי
עיצוב תאורה: דינה קונסון
בביצוע בוגרי החוג לאמנות התיאטרון: חיים עבוד, רונן הרשקוביץ, יואב אמיר, אביטל וייס

ליבי רן: 06 02 2009 12:10    כותרת הודעה: בלב ים

בימים אלה, של בחירות ארציות, אני מוצאת את ההצגה "בלב ים" רלוונטית ומעניינת.
שלושה אדונים לבושים בחליפות, בני תרבות לכאורה, פונים זה אל זה בשם 'אדוני', אך למעשה – מחפשים את ההזדמנות לאכול בשר אדם. המצב מוצג כ'אין ברירה', לכאורה אין דרך לעזוב את האי הקטן, או הרפסודה. למעשה, שתי דמויות נכנסות לתוך החלל בשחיה, כך שניתן להגיע לשם מהחוף. אם כן, האם האדונים בוחרים להישאר שם? התשובה היא, באבסורד כמו באבסורד, ככה זה. גם דידי וגוגו ב"מחכים לגודו" רוצים ללכת, ונשארים במקום.
הדמויות מוגדרות על פי גודלן (או, כפי שהיטיבה להגדיר ד"ר ליאורה מלכא בהרצאתה המרתקת ביום העיון שנערך אתמול: "הגוף מוגדר על פי כמות חומר הגלם – הבשר על העצמות"): קטן, בינוני וגדול.
לאחר ניסיון כושל מצד הגדול לייצר הגרלה שבה ינצח בכל מקרה, עולה האפשרות לערוך בחירות דמוקרטיות.
התעמולה מוצגת כריקה מתוכן, כאשר הקטן זוכה להפרעות מצד המועמדים האחרים (זהו הקול הלא פופולרי), הבינוני משקר במצח נחושה (בעודו טופח על בטנו התפוחה ומספר שאינו אוכל) והגדול זוכה לתשואות עוד לפני שפתח בדברים.
הקטן, שמזהה את היותו מיעוט נרדף, מצהיר ש'הדמוקרטיה – עבר זמנה'. כאשר מציע לו הגדול דיקטטורה, מבין הקטן שהדמוקרטיה היא הרע במיטועו. אפילו כאשר הבחירות מתנהלות בקרב שלושה אנשים בלבד, מתגלה הטיית התוצאות, ובאורח פלא מופיעים ארבעה קולות בעת הספירה.
כאשר הבחירה הדמוקרטית נכשלת, מתחיל חיפוש אחרי 'הצדק האוניברסלי', או 'מי יותר מסכן' (בקרוב – תוכנית הריאליטי). ההתמסכנות היא כלי מאוד פולני. אני מציינת את זה, כי המחזאי הוא פולני. אבל בואו נודה על האמת: את הפולניות הזו אנחנו מכירים היטב. כאשר אמא לחיילים יכולה לצעוק על אב שכול, כי אומללות היא מוצר מדיד, אין פלא שיַתמותו של מועמד הופכת אותו לראוי יותר. בשם האומללות הזו אפשר גם לייצר קורבן מקודש, ולשכנע אותו שמותו לא יהיה לשוא.
בזכות כל הנושאים האלה, שכל כך בוערים עכשיו, ההצגה מעניינת. המשחק מצא חן בעיניי, ואני חייבת לציין לטובה במיוחד את חיים עבוד, שהפליא לשחק את התחמן השמנמן. אני חייבת לחלוק על דעתו של אבי היקר, ולציין, שתמונתו של האיש בתוך הסיר, כשידיו מושטות אל על בהקרבה מופיעה לי בראש מתום ההצגה. אמנם לא דיברנו על כך, אבל הראש שלי בהחלט נשאר בלב ים.
לסיום, גילוי נאות: אופירה לניאדו, הבימאית, היא חברה שלי. אני רוצה לשבח אותה על רגישות דרמטית לצד בניה קומית של הדמויות, ועל הבחירה האמיצה לביים בשטח כל כך קטן שלוש דמויות (ולעתים ארבע). הבחירה באפקט התאורה המסנוור בעת כניסת הדמויות הנשיות מן החוץ היתה נכונה לדעתי, ומי שחווה את ההתלבטויות במהלך בניית ההצגה יודע, שזה לא היה פתרון טריוויאלי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אתרי משחקים  ביום 20 באוקטובר 2014 בשעה 20:24

    Hello there! This post couldn't be written any
    better! Going through this article reminds me of my previous roommate!
    He constantly kept talking about this. I most certainly
    will send this post to him. Pretty sure he's going to have a great read.
    Thanks for sharing!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: