תרגומי שלום עליכם

לאחרונה, בעקבות תוכנית טלוויזיה שבה הוזכר סיפורו של שלום עליכם "החייט המכושף", נודע לי שקיימים תרגומים לסיפרי שלום עליכם בנוסף לאלה של י. ד. ברקוביץ'. על זה כבר סיפרתי ב'מספרי סיפורים והחייט המכושף – ככה וככה'. כשהבנתי שיש מתרגם נוסף לכתבי שלום עליכם, חשבתי שהוא תרגם רק את הכתבים שלא תורגמו על ידי י. ד. ברקוביץ'. מסתבר שטעיתי. בסוף הספר שבו קראתי את "החייט המכושף" נמצאת רשימה של ספרי שלום עליכם בתרגומו של אריה אהרוני ובה נמצאים בין השאר "טוביה החלבן", "מנחם מנדל", "מוטל בן פייסי החזן" ועוד סיפורים שאנו מכירים בתרגום י. ד. ברקוביץ'.

שלום עליכם - כתבים - תרבות הפנאיעכשיו אני קורא את תרגומיו של אריה אהרוני ל"דלים ועליזים" ו"אנשים קטנים בעלי השגות קטנות". גיבורו של "החייט המכושף" הוא גבאי בית הכנסת של החייטים שמכונה בפי כל "שמעון-אלי שמע-קולנו". למרות שמעולם לא קראתי בעבר את "החייט המכושף" הייתי משוכנע שכבר הכרתי דמות זו. שמעון-אלי הוא חייט 'איש חוט ומחט'. עוד ביטוי מוּכָּר. שימלי סורוקר החייט מ'עמך' קורא לעצמו בכל הזדמנות 'בן ישראל עמך, איש מספריים ומחט'. אני יודע זה מכבר ששלום עליכם ממחזר את סיפוריו, מחזותיו והדמויות שבהם בהרבה מאוד וריאציות [מכירים מילה עברית מתאימה?]. אז שמעון –אלי שמע-קולנו מצלצל מוכר וכן ביטויי החייט שימשו גם את 'עמך'. אני ממשיך לסיפור הבא "שבעים וחמישה אלף". בסיפור זה כולם עוסקים במרדף אחר הזכיה הגדולה בכרטיס הפיס שעבר מיד ליד, הושאל, הוחכר כנגד משכון והופקד בבנק. בסופו של דבר מסתבר שהכרטיס איננו זוכה, כולם טעו בקריאת המספר, הכרטיס הזוכה הוא מסדרה 2289 בעוד הכרטיס שבידיהם הוא מסדרה 2298. אופס… גם זה מצלצל מוּכָּר. כמובן, השטר של שימלי סורוקר "עמך". פתחתי את תרגומי הקומדיות של שלום עליכם ומצאתי שבשטר של "עמך" השורה היא 15,000 בעוד בשטר הזוכה השורה היא 150,000. ומאחר שאני כבר בספר הקומדיות, נפניתי לדפדף במחזה "האוצר" וראו את מי אני פוגש שם? נכון – שמעון-אלי שמע-קולנו, גבאי בית הכנסת של החייטים מספר שם על אשתו ציפה-ביילה-רייזה ששרויה זה חצי שנה בלא עֵז. הסיפור "החייט המכושף" כל-כולו קניית העז שלא הייתה עז ועכשיו אנו מוצאים את כל גיבורי הסיפור ב"האוצר".

משחזרתי לעיין בתרגומי י. ד. ברקוביץ' חזרה לראשי הנעימה החביבה והמוכרת של סיפורי שלום עליכם. תרגו אריה אהרוני נכתב לפני כעשר שנים ואני מניח שכוונתו הייתה לכתוב שפה עכשוית יותר ואולי גם לדייק יותר בתרגום. אני מרגיש טוב יותר עם תרגומי י. ד. ברקוביץ'. אין לי מושג איזה תרגום נאמן יותר למקור משום שאידיש אינני מבין, אך תרגומי אהרוני אינם נוחים לי לקריאה. התרגום משאיר מילים רבות, בעיקר את אלה שנאמרו ברוסית ובאוקראנית, לא מתורגמות אלא מוסברות בהערת שולים או בתוך הכתוב. גם מילים באידיש שלדעת המתרגם אמורות להיות שגורות בפי כל דובר עברית אינן מתורגמות בתוך הטקסט אלא בנספח פירושים בסוף הספר. הקריאה מייגעת משום שהעיניים צריכות לנדוד אל הערות השוליים ואל הנספח. התרגום של י. ד. ברקוביץ' ברור ושוטף, ויותר מכל מתנגן נכון. כשאני קורא את העברית מצטלצלת באזני הנעימה היידית. כשאני קורא בקול רם אינני יכול להמנע מהוספת ניגון היידיש לקריאה. תשאלו מאין לי ניגון השפה יידיש שאיננה שגורה בפי? ובכן, בילדותי בתל-אביב שחגגה חמישים שנים להקמתה, נהגה אימי זכרונה לברכה לשלוח אותי להביא מצרכים מחנויות המכולת בשכונתנו. באותם ימים היו מרבית תושבי המדינה עולים חדשים ושפתנו נדמתה למגדל בבל. המכולתניקים ויינטראוב ודוידוביץ' שמעו את בקשותי בעברית אך ענו לי ביידיש וחישבו את הסכום בקול רם תוך כדי הצגת הפתקה של החשבון בפני כדי שאדע את הסכום. אמנם לא הבנתי יידיש אבל נגינת השפה הסבירה היטב את מה שרצו המילים להביע. חָמִי, עליו השלום, דיבר עברית בניגון יידיש מובהק. רק הירקן שדיבר אל כולם עברית התעקש לדבר אלי לדינו שהרי אני בן למשפחה ספרדית שורשית. למותר לציין שגם לדינו לא הבנתי למעט מספר שירים ששרה לי סבתי בשנותי הראשונות. אז הניגון היידי איננו זר לאוזני ובתרגום י. ד. ברקוביץ' הנידון נשמר בעוד התרגום החדש יותר של אריה אהרוני פשוט איננו מנגן.

בעודי שוקל להזמין אחד הספרים האחרים שתרגם אהרוני כדי להשוותו לתרגום ברקוביץ' המשכתי לעלעל בכתבי שלום עליכם. כשהגעתי לקובץ "מדברים בעדם" מצאתי את הסיפור "חמישה ושבעים אלף" והנה יש לי שני תרגומים של אותו סיפור ואני יכול להשוות ולהתרשם. קודם כל, למרות שהתוכן זהה, המילים והמשפטים לא יכולים להיות תרגום של אותו טקסט כך שלפחות אחד מהם עיבד יותר משתרגם. הרגשתי היא שתרגום י. ד. ברקוביץ' הוא עיבוד בעוד אהרוני משתדל להיות נאמן יותר למקור למרות שהדבר פוגם ברהיטות הקריאה. אדגים – הסיפור פותח בתרגום אהרוני ב"אתה אומר 'פעקל' של צרות?… הכל נקרא אצלך 'פעקל'!… ". אצל ברקוביץ' הסיפור מתחיל כך "-אָמַרתּ: איש איש וצרור צרותיו… לאט לךָ, לא כל הצרורות שוים!". בהמשך מגיש לנו ברקוביץ' משפט שלם שאיננו קיים אצל אהרוני כלל. אהרוני משאיר בתרגומו את המילים 'פיטשעווקעס' ו'שא שטיל' שמוסברות בסוף הספר ואת 'בּוֹיבֶּרִיק' שמוסברת בהערת שוליים. אדגים במשפט נוסף. אהרוני מתרגם "אם אפסיק באמצע או אתקע ל'בּוֹיבֶּרִיק', שתזכיר לי איפה אני עומד". אותו משפט אצל ברקוביץ' הוא "אם יקרה מקרי להפסיק את סיפורי באמצע או להרחיק לארחות עקלקלות, תשיבני על עקבותי ותזכירני את המקום". בהערת שוליים מסביר אהרוני ש 'בּוֹיבֶּרִיק' היא עיירת קייט בסיפורי שלום עליכם וכאן היא במובן: "פינה נידחת, לאין מוצא".

אני נמצא כרגע קצת מעבר למחצית הספר בתרגום אהרוני והקריאה מזדחלת לאיטה. בינתיים נפתח תיאבוני לשוב ולקרוא שלום עליכם בתרגום ברקוביץ' ובעיקר את המחזות. אותם קטעים שקראתי עכשיו מ"עמך" ומ"האוצר" פשוט זרמו מאליהם והתנגנו כאילו קראתי אותם רק אתמול.

אני מניח שלאחר שאסיים קריאת הקובץ הנוכחי אנסה לשים ידי על קובץ המחזות ומערכונים בתרגום אהרוני. אני סקרן להשוות את תרגומי "עמך", "האוצר", "טוביה החולב" [החלבן], "קשה להיות יהודי" ואחרים.

יוסי רן: 10 04 2009 02:41    כותרת הודעה: אני ממחזר את עצמי

כתבתי שהייתי סבור ש י. ד. ברקוביץ' הוא המתרגם היחיד של שלום עליכם עד שגיליתי את אריה אהרוני. נראה לי שאני נוטה להיות מופתע מאותה ידיעה פעם אחר פעם. כבר כתבתי דבר דומה בעבר, אלא ששם המתרגם שגיליתי היה דן מירון.

לפני למעלה משנה שלח לנו רמי המלצה על "אסור להיות טוב!", סיפור מתוך "סיפורי זעם", מאת שלום עליכם.

מדובר בשמונה מסיפורי שלום עליכם, שהופיעו בעבר תחת הכותרת "מונולוגים", ותורגמו כעת בידי דן מירון. הלקט "מונולוגים" יצא גם בתרגום אריה אהרוני. את תרגום דן מירון לסיפור "אסור להיות טוב" אפשר לקרוא במלואו במדור ספרים של ynet.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: