מח מפוצל ביום העצמאות ה 61 של מדינת ישראל

imageצהרי יום העצמאות ה 61 של מדינת ישראל. כמנהגי מזה שנים אני רואה את 'חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי'. לא תמיד היה החידון מוגבל לנוער יהודי. פעם זה היה 'חידון התנ"ך' והיה פתוח לכל. באותם ימים זכינו לגלות שהרבה מאוד אנשים בכל רחבי תבל בקיאים מאוד בתנ"ך. חלק לא מבוטל מהמתמודדים היו אנשי דת נוצריים, וכשאלה התחילו להאפיל בידיעותיהם על בני עמנו הוחלט להחליף את החידון בחידון דומה שההשתתפות בו מוגבלת לנוער יהודי מכל העולם. את החידון הפתוח לכל הצליחו להעלים אך זִכרו הונצח במערכון של חבורת לול שמוכר לרבים גם היום.גֶּפֶן במובן גַּפֶן. 

החידון מרתק ומסקרן ואני מעדיף אותו על פני הספורט הלאומי – בליסת בשר חרוך בחיק הטבע או על אי התנועה הקרוב.

ובכן אני צופה ב'חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי', אלא שבאותה עת ממש בוחרים בגלי צה"ל את "השיר של תל אביב" וגם על זה אינני רוצה לוותר. אני חיפאי כבר 30 שנה, כלומר את מרבית חיי אני חי בחיפה ובכל זאת אני עדיין תופס את עצמי כתל-אביבי. תל-אביב היא עיר ילדותי ונעורי. אני מכיר בה כל רחוב וסמטה. אני אוהב את העיר ומבלה בה ככל שאפשר, אך אינני מוכן לגור בה היום. את ההיסטוריה של תל-אביב אני מכיר היטב מהספרות, מהשירה ומשוטטות אינסופית ברחובות העיר הלבנה שאני מאוהב בארכיטקטורה שלה ובשדרותיה שמרשתות את העיר מקצה לקצה. מימיני מנגן המחשב את מצעד שירי תל אביב לכבוד 100 שנה לעיר העברית הראשונה ולפני הטלוויזיה מציגה את חידון התנ"ך ואני מנסה להיות קשוב לשתי התכניות בעת ובעונה אחת. ובינתיים מחריש את השמיים מטס חיל האויר ליום העצמאות. אני ניגש לחלון ורץ חזרה מייד למקומי בין מצעד תל אביב לחידון התנ"ך. שניהם מעניינים מאוד.

החידון עומד השנה בסימן "ערבות ומעורבות חברתית – חֶסֶד-וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ; צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ". כלומר, לפני כל שאלה מוצג גוף שפועל למען החברה והקהילה והשאלה נסמכת על נושא שמקושר בדרך זו או אחרת לפעילות אותו גוף. באוזן ימין שרה שושנה דמארי את 'צריך לצלצל פעמיים' ושאר הקשב נתון לקליטת השאלה שמוצגת לאחד מששה עשר המתחרים שעלו לשלב הגמר. מעלינו חולף ביעף מטס של מטוסי קרב ולפנינו מציגים חניכי המכינה הקדם צבאית ימין אורד שבחצור את פעילותם למען תלמידי כיתות ז'-ט'. חניכי ימין אורד בעיקרם עולים מאתיופיה ומארצות חבר העמים. הם מספרים על פעילותם עם תלמידי פרוייקט "פותחים עתיד". רבעיית מועדון התיאטרון שרה אין כמו יפו בלילות. תלמידי ימין אורד ממלאים אותי בגאווה. הם חדורי מוטיבציה להיות קציני צה"ל גאים ומדריכי דור. קצין אתיופי צעיר שלא מזמן סיים את הכשרתו בפנימיה מספר לנו על פעילויותיהם יחד עם חברו שכל חזותו מעידה על מוצאו מחבר העמים ללא שמץ של מבטא זר. שניהם ישראלים גאים שאמצו לעצמם חזות, שפה והיגוי צבריים והם חדורי התלהבות לעזור לקבוצה שהם התנדבו לקדם. משינה – בדרך אל הים.

בטלוויזיה מספר נתן דטנר על 'כנר על הגג'. הערב אני הולך לראות את המחזמר ואני מייד נדרך לשמוע. בשמיים חולפת קבוצת מסוקים. על המסך מודיעה חוה לטוביה שבכוונתה להנשא לפיידקה. דוקא את הקטע הקשה והמרגש ביותר במחזמר בחרו לשלב כאן ואני נחנק מדמעות של התרגשות. אבי טולדנו שר 'זוהי יפו' ואחריו שר יוסי בנאי 'בחולות'.

אני עדיין מתרגש. העליונות של המתחרים הישראליים על פני האחרים ניכרת. הבקיא מכולם הוא ספיר מלכא אך אינני מחבב אותו. הוא נשמע כמי שיודע בעל-פה את כל התנ"ך אך לא בהכרח מבין את ההקשרים. הדבר ניכר בכך שלכל שאלה הוא עונה בציטוט מדוייק לאחר שעיניו בוהות ברצפה בעודו מעביר במוחו את התנ"ך עד שמגיע אל הציטוט הנכסף. לתפיסתי זה ניצול של המוח לאחסון מידע במקום לחשיבה. במקום הכי נמוך בתל-אביב – אסתר שמיר מלוּוָה במטוסים נוספים מעל ביתנו.

אחת המתמודדות שאיננה שולטת בעברית מתקשה להבין שאלה והשופטים מתעקשים להכביר הסברים בעברית במקום להניח לה לקבל תרגום. בינתיים מסתיים הזמן שמוקצה לתשובה. יש לי תחושה שנהגו בה שלא בצדק. אריס סאן שר 'תל-אביב'. יצחק נבון, יושב ראש חבר השופטים בחידון התנ"ך, שולח עקיצה צינית לעבר המנחה דר' אבשלום קור. מעתה מחליפים ביניהם השופט והמנחה עקיצות מילוליות בין השאלות. בהתחלה זה מעט משעשע אך מהר מאוד הסיטואציה נהיית מביכה. שלב הגמר. אביב ברנבלום תלמיד בית הספר ליאו-באק בחיפה מוכרז כסגן שני של חתן התנ"ך. אני חיבבתי אותו מאוד, אך רמתו לא הגיעה לזו של שני מתחריו האחרונים שביניהם מפרידה נקודה אחת. הדו-קרב על המקום הראשון שונה באופיו. כאן הבקיאות איננה מספיקה והמועמד צריך להסיק מההקשר. הדיקציה של אורי לוביש מקשה עלי מאוד להבין את דבריו. ספיר מלכא, לעומתו, מקפיע על היגוי וחיתוך דיבור מעולים ועל שפה נכונה וברורה. הוא מתחיל להתחבב עלי. שני המועמדים מתקדמים יחדיו משאלה לשאלה עקב בצד אגודל עד אשר אורי טועה וספיר מלכא זוכה בתואר חתן התנ"ך העולמי לשנת תשס"ט.

נותרו עוד מספר שירים עד לסיום תחרות "השיר של תל-אביב". אני עדיין מתרגש מתמונת האֵבֶל של טוביה החולב ובמקום החמישי יש לי סימפטיה – נורית גלרון, אחריו נינה – גילה חסיד, לא נרדמת תל אביב – דני רובס, גן השקמים – ריקה זראי וההתרגשות גוברת. בגן השקמים הרביתי לטייל בילדותי מנסה לעקוב אחר מעוף העטלפים טרם חשיכה. גן השקמים של ילדותי היה שורה של שבעה עצי שקמים ברחוב קינג ג'ורג' מול גן מאיר. לימים הרחיבו את רחוב קינג ג'ורג' בואכה שדרות בן-ציון והעבירו אחד מעצי השקמים לגן יעקב מאחורי תיאטרון "הבימה", צמוד להיכל התרבות.

השיר שנבחר להיות "השיר של תל אביב" הוא השיר שבחרתי גם אני – תנו לנו יד ונלך – עירית דותן (מילים: צבי זליקוביץ' | לחן: יעקב הולנדר). לפני שהוכרז השיר הזוכה נקראה לדבר עליו רמה מסינגר שבחרה בו. רמה מסינגר סיפרה מדוע בחרה בשיר ופצחה בחיקוי מדוייק להפליא של השיר בביצוע עירית דותן. את רמה מסינגר אני צפוי לפגוש הערב על במת הקאמרי בתפקיד השדכנית ינטה. השיר הוא שיר נוסטלגי שמספר על נוסטלגיה למקומות שהיו ואינם. אתם מוזמנים להצטרף לשירתה של עירית דותן.
http://www.youtube.com/v/nlObcMnw6o0

תנו לנו יד ונלך
ביצוע: עירית דותן
מילים: צביקה זליקוביץ
לחן: יעקב הולנדר

תנו לנו יד ונלך,
בהרצל בלי כביש ומדרכת
עם שיירת גמלים על החול.
תנו לנו היום ללכת,
לגימנסיה הרצליה כמו אתמול.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
לראות איך העיר מתרפקת
על החוף עם הערב החם.
תנו להתגנב בשקט,
לגן רינה ואולי לבית העם.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
נבואה אליה כמו פעם
עם ריחות מלוחים מן החוף.
תנו לנו, נו רק עוד פעם,
על ספסל בגן הדסה לאהוב.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

תנו לנו יד ונלך,
נביט בעיניים של ילד
איך צומחת העיר הקטנה.
שכולה לבן ותכלת,
ואורות דולקים היום בחלונה.

תנו לנו יד ונלך,
לעיר הקטנה הנושקת לים.
תנו לנו יד ונלך,
למקומות שהיו ואינם.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: