לשקוע בספר טוב [ג'ספר פורד]

בתחילת הקיץ שעבר, בטרם יצאתי לחופשה ביקשתי המלצות לספר טיסה. ממש בטרם יצאתי לדרכי צלצלה אלי טלי והמליצה על 'פרשת ג'יין אייר' ועל 'לשקוע בספר טוב' של ג'ספר פורד כספרי טיסה. באותו זמן כבר הייתי מסודר ולימים שכחתי את שמות הספרים. לפני מספר שבועות נקלעתי למכירת "ספרים פגומים" ב 15 ₪ בקניון חיפה. עברתי על פני מבחר הספרים וגיליתי ביניהם את 'לשקוע בספר טוב'. אמנם אפשר לקחת את הספר בספריה חינם אבל 15 ₪ זה כמעט חינם. קניתי. אגב, לא הצלחתי לגלות בספרים שקניתי פגמים למעט כתמי הצבע שנותנת בהם החנות על מנת שימכרו כפגומים.

הספר מתאר רעיון בדיוני חביב – שער פרוזה דרכו יכולים אנשים בעלי כישורים מתאימים לחדור לתוך ספרים ולהשפיע על תוכנם. דמויות ספרותיות יוצאות אל עולם החיים או נודדות מספר לספר בחילופי תפקידים כדי לא להשתעמם. הבנתי שהספר מהווה ספר המשך ל 'פרשת ג'יין אייר' שלא קראתי ובו מצליחה גיבורת הספר תרזדיי נקסט לחדור אל הספר ולשנות את סופו. זוהי סִפרוּת על סִפרוּת. הדילוג בין ספרים, לתוכם ומהם הוא רעיון מקסים שמפגיש את הקורא, אותי, עם הרבה דמויות מספרים אחרים ומפגיש דמויות מספרים שונים לחלוטין באזורי פעולה ספרותיים לא להם. הרעיון מאוד מוצא חן בעיני ומבחינתי מספיק ליצירת ספר מרתק.

לצערי לא הסתפק הסופר ברעיון זה והעמיס על הספר הרבה מאוד רעיונות של מדע בדיוני שאיננו נשמע בהכרח לכלליו הפנימיים. זה קצת יותר מידי בשבילי. אינני מתלהב לאחרונה ממדע בדיוני אך רשומה בעברי תקופת התמכרות קשה למדע בדיוני. אחד הכללים ההכרחיים, לתפיסתי, בכל בִּדיוֹן הוא הנאמנות למערכת הכללים הפנימית. הספר מגדיר היטב את כלליו אך איננו נאמן להם לחלוטין. לי יש עם זה בעיה. לפעמים נוצר בי הרושם שהסופר מנסה לבנות עולם רעיוני דמוי 1984 של ג'ורג' אורוול או מעין פרודיה על 1984, אלא שהספר 1984 מיסד עולם בדיוני אפשרי בתוך מערכת כללים ברורה ומוקפדת היטב. 'לשקוע בספר טוב' מערבב מעברי זמן עם שינויים פיסיקאליים שבונים כללי יסוד חדשים ומהפכות ביולוגיות וכל זאת תוך הגדרת שתי מערכות משטר חזקות שהיחסים ביניהן אינם ברורים.

הנושא העיקרי מבחינתי, הטיפול בספרים וספרות, דווקא מוגדר היטב בכללים שהוגדרו בספריה הגדולה ונשמרים על-ידי חתול צ'סייר. חתול המועצה האזורית של הספריה הגדולה מגדיר יפה כללים ומתעד את ההיסטוריה של הפעילויות שעוברות בין הספרים שבאחריותו. הייתי נהנה הרבה יותר מהספר אם היו החלקים שבהם גיבורי הספר מטיילים בין מדפי ואזורי הספריה הגדולה ממלאים את מרבית העלילה. לצערי חלק זה קטן משמעותית מסיפורי המרדפים הבלשיים.

הספר מעניין אך חלקו הראשון קצת מעיק. רק לאחר שקראתי את שני שלישיו הראשונים של הספר הגיעה גיבורתו לפעם הראשונה שבה היא נכנסת לתוך ספר. מבחינתי כל מה שקרה עד אז היה אקספוזיציה. ספר ששני שלישים ממנו רק מציגים את הנושא כדי להגיע אל העיקר איננו מושך יותר מידי לקריאה הלאה. השליש האחרון עוסק יותר ברעיון הכניסה ויציאה מספרים והוא בהחלט מעניין. אילו היו לי הכישורים הדרושים הייתי חודר אל הספר ומקצר אותו לכדי חציו. אין לי ספק שהתוצאה הייתה מעניינת יותר ומושכת את הקריאה קדימה בסקרנות ואולי אפילו עם מעט מתח.

בכל זאת מצאתי בספר מספר קטעים שממש קסמו לי. אביה של תרזדיי שניחן בכישרון לנסוע בזמן אומר לביתו 'כולנו נוסעים בזמן. רובנו הגדול מצליח לנסוע רק יום אחד מידי יום'.
במקום אחר בספר מתאר אומן את יצירתו בפני מבקרי אומנות. הקטע מזכיר את הרעיון המוביל במחזה 'תוציא את השטקר, המים רותחים' של קישון וכן את תאור הציור שבלב ההצגה 'אומנות' של הסופרת-מחזאית הצרפתיה יסמינה רזה. הקטע התחבב עלי מאוד והחלטתי לצטט עבורכם פנינים מתוכו:

"אני קורא לה האִיד הפנימי אמר האמן הצעיר בקול שקט… כמו החיים היצירה שלי משקפת את הרבדים השונים העוטפים אותנו ומגבילים אותנו בחברה כיום. הרובד החיצוני – המשקף ועם זאת עומד כהנגדה לשלד החיצוני שאותו כולנו מציגים לראווה – הוא קשה, דק, אך גם שברירי איכשהו – אבל מתחתיו ממתינה שכבה רכה יותר אם כי באותה צורה ממש וכמעט באותו גודל. כשצוללים פנימה ומתעמקים יותר ויותר מגלים קליפות נוספות, שכל אחת מהן קטנה יותר אך לא פחות קשה מן הרבדים שלפניה. המסע הוא סוחט דמעות, וכשמגיעים למרכז כמעט שלא נותר דבר, והדמיון לקליפה החיצונית הוא, במובן מסוים אשליה ותו לא"
"זה בצל" אמרתי בקול רם.

אינני רואה בספר מדע בדיוני משובח שימשוך אליו חובבי מדע בדיוני. מאידך הוא מכיל הרבה יותר מידי התעסקות עם פיסיקה וביולוגיה שעלולים להרחיק את חובבי הסִפרוּת על סִפרוּת.
הספר איננו מתאים גם להגדרתי לספר נסיעה או ספר טיסה. לתפיסתי, ספר נסיעה צריך להיות נעים ונח לקריאה, לא מעיק, לא מותיר משקעים, אפשר לעזוב אותו מתי שרוצים ולשוב אליו בלי לדפדף עשרים עמודים אחורה כדי להכנס לעניינים ואפשר אפילו להפסיק לקרוא באמצע. 'לשקוע בספר טוב' איננו כזה, הוא מעורר מחשבה, מצריך היכרות עם ספרים, מציג מרדפים יוצרי מתח והקורא שעבר את שני שלישי הספר הראשונים לא יניח לו אלא ימשיך לקוראו עד סופו.

גלעד סרי-לוי כתב דעה שונה משלי שמסקנתה – "לשקוע בספר טוב" של ג'ספר פורד הוא ספר שנון ומצחיק להפליא. מדע בדיוני במיטבו.התאור שלו מפרט רבים מהמרכיבים מתחום המדע הבידיוני שמצויים בספר ונראה לי שגלעד אהב את מה שאני ראיתי כמיותר. אני ממליץ לקרוא גם את דעתו של גלעד סרי-לוי לשם השלמת התמונה. http://www.notes.co.il/GILAD/32286.asp

על הספר באתר טקסט http://www.text.org.il/index.php?book=0702037GK
התייחסות מפורטת של דן לחמן לספר http://www.e-mago.co.il/Editor/fantasy-1964.htm

טלי כוכבי: 29 06 2009 14:48    כותרת הודעה: שמחה שזכרת את המלצתי

למרות חילוקי הדעות בינינו לגבי הספר.
לצערי אני לא מצליחה למצוא בנבכי המחשב את ההמלצה שכתבתי על הספר הזה אי אז, אבל אני בהחלט זוכרת אותו ככיף גדול.
יכול להיות שהנאתך היתה חלקית בלבד מפני שהתחלת ישירות מהספר השני בסדרה?

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: