מגדיר הספרים שלי

שמתי לב שאני נאלץ לחזור על הגדרתי לספר נסיעה או ספר טיסה כאשר אני מספר על ספרים שעונים להגדרה, וכן בסיום ספרים שאינם ספרי נסיעה. החלטתי שהגיע הזמן לכתוב את מגדיר הספרים שלי ולהפנות אליו כל אימת שאני משתמש במונחים מתוכו. המגדיר איננו שלם, הוא מכיל הגדרות רק לסוגי ספרים שאני קורא דרך קבע. במקרה שאזדקק להגדרות נוספות בעתיד, אעדכן את המגדיר.

הארות:
• ההגדרות הן שלי בלבד ואני יודע שהן אינן עולות בהכרח בקנה אחד עם הגדרותיהם של אחרים.
• ספרי ילדים אינם סיווג בפני עצמו, בכל סיווג ניתן למצוא גם ספרי ילדים.
• ספרי עיון, מילונים, אנציקלופדיות, ספרי לימוד וספרות מקצועית אינם מסווגים במגדיר שלי בתחום תרבות הפנאי ולכן אפסח עליהם. במידה שאמצא לנכון, אסווג אותם בעתיד.

נכס תרבות – ספר מופת –
ספר שמרגע שסיימת לקרוא אותו, ולפעמים עוד לפני כן, ברור לך שיחקק לעד בזכרון. ספר זה ישאר על המדף למשמרת ולקריאה עתידית ויצוטט בהקשרים שונים.
לדוגמא:
• מלכוד 22 [ג'וזף הלר]
• 1984 [ג'ורג' אורוול]
תרנגול כפרות [אלי עמיר]
הדֶבֶר [אלבר קאמי]
• מסביב לעולם בשמונים יום [ז'ול ורן]
• הלב [דאמיציס]

ספר נסיעה –
ספר נעים ונח לקריאה, לא מעיק, לא מותיר משקעים, אפשר לעזוב אותו , ואפשר לשוב אליו בלי לדפדף עשרים עמודים אחורה כדי להכנס לעניינים. אפשר אפילו להפסיק לקרוא באמצע. אחת התכונות העיקריות של ספר נסיעה גלומה, לתפיסתי, באפשרות לזנוח אותו בכל שלב ולשכוח ממנו – הנסיעה נגמרה. ספר נסיעה ישכח לרוב כבר למחרת הקריאה. אם נתקל בו שנית בדרך כלל לא נזכור שקראנו בו. אין כל סיבה לשמור אותו על המדף לקריאה עתידית. מקובל יותר לקרוא לסיווג זה בשם ספר טיסה, שיניתי את השם לספר נסיעה משום שאני נוסע ברכבות יותר משאני טס.
בסיווג זה ניתן למצוא רומנים בלשיים, מותחנים קלילים, ספרי הרפתקאות אישיים ועוד. התקשיתי למצוא דוגמאות משום שספרים אלה מטבע הגדרתם פורחים מהזכרון לאחר הקריאה.

ספר מילוי –
ספר שמורכב מקטעים קצרים בני עמודים בודדים. תמיד יש לי בתיק ספר מילוי למקרה שאגמור לקרוא את הספר שאני קורא. ספר זה מתאים לאותם אירועים שאין בהם זמן להתעמק בספר שדורש תשומת לב מתמשכת. ספרים אלה נשלפים בהמתנה לתור במרפאה או במספרה, בהמתנה לתחילת הצגה או לפגישה במקום ציבורי ובכל אירוע שהזמן בו קצר ולא ידוע מראש.
בין ספרי המילוי שביקרו בתיקי לאחרונה אפשר למצוא את:

• צינורות [אתגר קרת]
• הבלתי אפשרי אפשרי [ירין קימור]
• אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן
• חנוך לוין על פי דרכו [מיכאל הנדלזלץ]
• קנון התיאטרון העברי [שמעון לוי וקורינה שואף]
• קפה הוא גם השקפת עולם [מיכאל דק]

מהרשימה ניתן לראות שספרי מילוי יכולים להתאים גם להגדרות הספרים האחרות, אך הם מחולקים לקטעים קצרים ובלתי מקושרים ביניהם.

ספר שמיעה –
מחזות וספרי שירה אינני יכול לקרוא מבלי להגות את הטקסטים בקול רם. השמיעה היא חלק מהחוויה ואם אסתפק בקריאה "בעיניים" אני עלול להחמיץ משחקי צליל שיש להם ממשות רק בשמיעה. לפעמים קריאה בקול רם במקום ציבורי עלולה להיות מביכה, במקרים אלה אני קורא לעצמי בקול רם בדמיון, נסו בעצמכם, השיטה עובדת.
תוספת מאוחרת [2016] – מאז שכתבתי רשומה זו השתנו הזמנים והיום אין כל בעייה לקרוא בקול רם במקום ציבורי. פשוט אוחזים בסלולרי ומדברים לעצמכם בקול רם… כמו כולם.

גם כאן לא אפרט שמות ספרים, אלא שהפעם אין זה משום שאינני זוכר אותם. במקרה זה ההיפך הוא הנכון, אני יודע לצטט קטעי מחזות ושירה די גדולים. לסיווג זה אפשר לשייך את כל המחזות ואת כל ספרי השירה.
אין זה מן הנמנע שספר שמיעה יהיה גם נכס תרבות. למעשה, מרבית המחזות שאני בוחר לקרוא הם ספרי מופת שראויים לציטוט ולשמירה לקריאה חוזרת.

ספר קריאה –
כל השאר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: