טווס ודוכיפת

יוסי זיכה אותי בכבוד ובהרשאות לכתוב בבלוג הזה. אגב, פוסטים קדומים שלי מהפורום שקדם לבלוג ניתנים לאיתור ע”י חיפוש: “רמי:”.

במוסף התרבות “שבת” של העיתון “מקור ראשון”, יש מדור שמופיע לעיתים ממש רחוקות – “תרגומים הרבה”. הכותב, רפי אילן, מביא מספר תרגומים לעברית של טקסטים מפורסמים ממחזות. התרגומים, מתקופות שונות ובסגנונות שונים מרתקים בשונותם ובפרשנויותיהם השונות לאותו הטקסט המקורי. מיודענו יוסי, כידוע, חובב הז’אנר ועל כן העברתי אליו כבר כמה פעמים את העיתון עם התרגומים.

הפעם מדובר בחמישה תרגומים שונים לשירו של איציק מאנגר מתוך “המגילה”:





 אני, באופן אישי, אהבתי יותר את התרגום של שמשון מלצר, גם אם “פאווע” הוא, אולי, יותר טווס מדוכיפת. אולי, כמו שטוען ידידי יוסי, בגלל השמירה על השירתיות ואולי בגלל העדפה של הדוכיפת על פני הטווס.

peacock

אגב, “טווס זהב” ו”דוכיפת זהב” הם בכלל איקונים תרבותיים, לפחות בשפה העברית, אבל אני מניח שקדמו לה מקורות אחרים בהקשר הזה. להלן מספר הקשרים ממוחי הקודח ובאדיבות מנועי החיפוש:

  1. השיר “טווס זהב” של שם-טוב לוי (“בשמים טס טווס זהב…”)
  • שירו של ביאליק טווס זהבי (“טווס זהבי פרח לו. אנא תעוף, טווס זהבי…”)
  • בין נהר פרת ונהר חידקל (“…ובדקל בין עפאיו תשכון לה דוכיפת זהב…”), גם של ביאליק (ושם-טוב לוי). ניתן לשים לב שביאליק (ושם-טוב לוי בעקבותיו) העדיפו את הטווס והדוכיפת שווה בשווה.
  • עץ האלון (“…פעם בשנות אלף דוכיפת זהב, באה ומזמרת שיר תוגה עליו…”), של יורם טהרלב ומוני אמריליו
  • בדמיוני התחברו גם הטווס וצבע הזהב של המפרשים בשיר ההפלגה (“…שלושה תרנים לאוניה ומפרשי זהב ועל סיפון האוניה טווס יפה זנב…”) של לאה גולדברג
  • סיפור קצר, טווס הזהב, של נתן זך
  • מסתבר, שדוכיפת הזהב (או בעצם איזשהו תרנגול-בר ססגוני) היוו סמל קדום לגורם פלאי שיכול להתגבר על מכשולים ולבוא ממרחקים ולהביא עמו משהו שמאד צריכים, כמו את אבן השמיר ההכרחית לחיתוך (ללא כלי מתכת) של אבני המקדש או לגלות לשלמה המלך את קיומה של ממלכת שבא.

    הנה קטע מביוגרפיה של ביאליק (שמצאתי רק מתורגם):

    Sunshine, blossoms and blood: H.N. Bialik in his time, a literary biography by Sara Feinstein

    clip_image002

    לקראת סוף השיטוט במחוזות הטווס והדוכיפת המוזהבים (וגם לא), נזכרתי בשני דברים:

    • נפלאות הויקיפדיה, שם ניתן למצוא עוד מקורות והסברים על הדוכיפת (או ההֻדְהֻד או ה- שִיבּוּבּוּכּ)
    • הדוכיפת נבחרה והוכרזה בשנת 2008, כחלק מחגיגות 60 לעצמאות ישראל, כ”ציפור הלאומית” של ישראל. הקריטריונים לבחירה היו:
    1.  
      1. ציפור המאפיינת את ישראל ואת הישראלים
      2. ציפור המקננת בארץ
      3. צבעוניות
      4. שירה
      5. מופיעה במקורותינו
      6. נדירה או נפוצה בישראל
      7. מעמד בהיבט גלובלי

    אבל, בינינו, אני יודע שהיא נבחרה בגלל כוחה האגדי והתרבותי והכמיהה למרחקים שהיא מסמלת.

    Duchifat01

    תודה על הקדשת הזמן והלב,

    רמי

    מודעות פרסומת
    Trackbacks are closed, but you can post a comment.

    תגובות

    • יוסי רן  On 3 במאי 2010 at 14:23

      ברוך השב לתרבות הפנאי במתכונתו החדשה.
      אני מקווה שה'טווס ודוכיפת' יהיו הסנונית שמבשרת את בוא שאר כותבי הפורום אל הבלוג.

      אינני שולט לצערי ביידיש אך חמישה תרגומים בהחלט הספיקו לי לקלוט את המסר. זו היא הפעם הראשונה שאני קורא השוואת תרגומי שירה מיידיש אך אין זו הפעם הראשונה שאני משווה תרגומי שירה משפות בהן אינני בקיא. נהניתי להשוות את התרגומים השונים של מקי סכינאי מגרמנית לאנגלית ולעברית ואת התרגומים השונים של ז'ק פּרֶוֶר מצרפתית לעברית. זוהי חוויה מאוד מעניינת להשוות תרגומים שונים של מקור משפה שאינך קורא ולנחש מה נאמר במקור.

      דבר נוסף שצד את עיני. העיתון ממנו צולמו התרגומים הוא מערב שבת פרשת אחרי מות – קדושים. הצירוף המעניין של 'אחרי מות' ו'קדושים' עלה בשיחה עליה סיפרתי בעקבות ההצגה הנפילה של ניקו ניתאי על-פי אלבר קאמי. הביטוי אחרימות שימש את פרופסור שמעון לוי מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב למחזה על נשות יעקב אבינו – סיפור שאין לו שום קשר לפרשת אחרי מות. ראו איך מתקשרים לנו כאן טווס ודוכיפת דרך תרגומים משפות שונות לברכט ולאלבר קאמי ותאריך העיתון מחבר בין אלה לבין מקרא ותיאטרון – חגיגת תרבות הפנאי.

      כפי שציינת, המדור 'תרגומים הרבה' של רפי אילן ב'מקור ראשון' חביב עלי מאוד. גיגלתי את הצירוף "תרגומים הרבה" "רפי אילן" מספר פעמים בעבר ללא תוצאות. חזרתי על החיפוש היום ומלרבה הפלא יש תוצאה אחת … הדף הזה.

      אפשר לקרוא את הרשימות הקודמות של רמי, אלה שיובאו מהפורום לתרבות הפנאי https://tarboot.wordpress.com/?s=%D7%A8%D7%9E%D7%99%3A .
      אם כתבתם אי פעם בפורום לתרבות הפנאי, סביר להניח שחיפוש שמכם ואחרייו נקודתיים יביא אתכם לרשימת רשימותיכם ותגובותיכם. אם תרצו להמשיך לכתוב בבלוג, פנו אלי ובקשו שאתן לכם הרשאות כתיבה. להגיב כל אחד יכול גם ללא הרשמה.

      הנפילה – https://tarboot.wordpress.com/2010/02/18/326
      אחרימות – https://tarboot.wordpress.com/2010/03/11/329

      אהבתי

    • mooncatom  On 3 במאי 2010 at 14:52

      תודה רמי על הרשימה המקסימה (וליוסי על הארוח…)
      תמיד כשאני מסתכלת על השוואת תרגומים, אני מרגישה כמו בחנות בגדים, אוי, אבל לחולצה הזאת יש כפתורים נורא יפים, ולזאת צבע מדוייק, אבל לשלישית יש צווארון שמתאים לי וככה נורא קשה לבחור, אבל… מה שטוב זה שבתרגומים לא חייבים לבחור.
      אפשר ליהנות מהשפה היפה של מלצר, מהמצלול השירי של אורלנד ומהיכולת של חפר למצוא את הדיוק ההומוריסטי.

      אני גם כתבתי על הדוכיפת והיו לי השערות אחרות (ציניות) קצת בעניין הבחירה שלה לציפור של המדינה, יכול להיות שזו בכלל לא ציפור מסויימת, שגם מנגער וגם ביאליק רצו ציפור אגדית כמו עוף חול כזה או משהו?! (סליחה על הקישור המגושם, ככה זה יוצא בתגובות)

      http://mooncatom.wordpress.com/2010/04/06/%d7%a4%d7%a8%d7%aa%d7%95%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a7%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%9f%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f/

      אהבתי

    • כרמית  On 17 בפברואר 2012 at 13:57

      תודה! פוסט מקסים שמחפש את ימי האתמול
      הנה סרטון אנימציה מקסים לטווס הזהב או לדוכיפת הזהובה של מאנגר

      אהבתי

    להשאיר תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

    מתחבר ל-%s

    %d בלוגרים אהבו את זה: