שיקוי אהבה לילדים באופרה הישראלית

למרות מאמצי הבלתי נלאים לקיום תרבות פנאי, כמעט שאינני מזדמן בשעות אחר הצהריים של ימי חול למרכז לאומנויות הבמה בתל אביב, ביתם של התיאטרון הקאמרי והאופרה הישראלית. ביום שלישי אחר הצהריים, אחרי יום עיון שהתקיים בתל אביב, הלכתי לבקר אצל ליבי בהיכל לאומנויות הבמה בדרכי לפסטיבל עתיד התיאטרון בצוותא לראות את תערוכת הצילומים מהמונדיאל לתיאטרוני בובות האחרון בשָׁרְלֶוִיל – בירת תיאטרוני הבובות העולמית.

בצאתי ממבנה ההיכל הבחנתי בפעילות ברחבת הכניסה של האופרה הישראלית. חזרתי פנימה וראיתי קבוצת ילדים יושבת על הרצפה בחזית גרם המדרגות הרחב. מאחוריהם מסודרים כסאות פלסטיק ועליהם יושבים מבוגרים, כנראה מלוויהם של הילדים. על המדרגות עומד אדם לבוש בגדים מוזרים ומספר לילדים את הסיפור עליו מושתתת האופרה 'שיקוי אהבה' של דוניצטי. הילדים צעירים מאוד, להערכתי מרביתם ילדי גן ומקצתם תלמידי כיתות א-ב. הם יושבים בשקט מופתי ומקשיבים לסיפור. על המדרגות ערוכים חלקי תפאורה, המְסַפֵּר יורד מה"במה" והאופרה מתחילה.

שיקוי האהבה , גאטנו דוניצטי, האופרה סטודיו

תמונה זו איננה מייצגת את האירוע בו נכחתי

לא הגעתי במטרה לראות ולשמוע אופרה, האירוע תפס אותי בעיקר כחוויה אנטרופולוגית. פעם, בילדותי אהבתי מאוד אופרות, אך לא בגיל כל-כך צעיר. התקופה בה הרביתי לשמוע ולראות אופרות הייתה כשהייתי בכיתות ה-ז, בינתיים הצטננה התלהבותי ובימים אלה כמעט שאינני מאזין לאופרות.

אני יודע שהקשב של ילדים קטנים מוגבל והאופרה אמורה לארוך כשעה. אני מבחין שחלק מהמבוגרים נושאים בידיהם תינוקות ופעוטות עם מוצץ בפיהם. פעוטות אלה פוצחים מפעם לפעם בבכי והמבוגרים שנושאים אותם נמלטים בחיפזון מהמקום. האופרה עוברת מקטע תנועה ומשחק לאריָה וחוזר חלילה והילדים נותרים קשובים למתרחש. העניין שלי נודד בין התבוננות בקהל לבין צפיה במתרחש על הבמה. מפה לשם אני שוכח ללכת לצוותא וממשיך לראות את האופרה. לקראת הסוף חלק ניכר מהילדים כבר מביט סביב ומחפש מוקדי עניין נוספים, זהו – אזל הקשב ובכל זאת מדהים לראות כמה זמן החזיקו הילדים מעמד מבלי לדבר ביניהם ומבלי לקום ממקום מושבם על הרצפה.

אני תוהה מה מקיים את הקשב של הילדים, הספור רחוק מלדבר אל ליבם, הוא נטוע בהווי שונה לחלוטין מזה שמוכר להם, בתקופת זמן לא מוכרת ובתרבות שונה מאוד משלהם. יכול להיות שזו תמונת הבמה. הבימוי איננו לטעמי, התנועה גדולה מידי עם הדגשות מגוחכות שאינן במקומן והביגוד מאוד צבעוני וצעקני. אינני מתמצא בבימוי לילדים ובבימוי אופרה אך יכול להיות שדווקא ה"רעש" החזותי מחזיק את הקשב. אני נשביתי בקסמה של המוסיקה ושל השירה אך קשה לי להאמין שזה מה שהחזיק את הילדים לאורך זמן.

מאחר שאני מתאר חוויה אנטרופולוגית קשה לי להתעלם מתופעה בולטת נוספת, מרבית הראשים שיושבים וצופים באופרה בהירי שיער. למעשה, מתוך למעלה מחמישים ילדים לא ראיתי יותר מחמישה ראשים כהי שיער. להזכירכם, אנחנו בלב ממלכת תל-אביב שבמרכז המזרח התיכון.

כשמתפזר הקהל אני מוצא על אחד הכסאות דף מידע שננטש וממנו אני לומד שנכחתי באירוע שנקרא 'שעת אופרה לילדים'. מסתבר שכל שבוע מתקיימת אופרה לילדים במקום זה. בעלון כתוב 'הכינו כרטיסים מראש!', אני נכנסתי לרחבת האופרה ללא תכנון מוקדם ואף אחד לא שאל אותי על כרטיס או ניסה למכור לי כרטיס. ככל הנראה התפלחתי לאופרה לילדים בהיסח הדעת ולכן אין לי מושג כמה זה עולה. בשולי העלון יש מסגרת ובה כתוב 'האופרה סטודיו'. לפני ימים אחדים שוחחתי עם אור בן-נתן שסיפר לי שהוא בדרכו מחזרה באופרה הישראלית. הוא הזכיר ששם הקבוצה הוא 'האופרה סטודיו' ומהעלון אני יודע שזוהי "התוכנית לזמרים צעירים של האופרה הישראלית". מכאן אני לומד שאור צעיר וזה באופן אוטומאטי הופך גם אותי לצעיר, אכן כדאי היה להתעכב ב'שעת אופרה לילדים' ולהיות צעיר לרגע.

בתמונה בובה בדמותה של בונת המריונטות שהייתה שכנתנו במלון הדרכים. את אותה בובה ראינו גם בתערוכת הצילומים מהפסטיבל האחרון. לצוותא אני מגיע מספר דקות אחרי השעה 19:00 ומאחר לכרטיס ביקור של החוג לתיאטרון אוניברסיטת חיפה, לא נורא, את זה אוכל ככל הנראה לראות בעירי חיפה. אני משוטט בתערוכת הצילומים מהמונדיאל לתיאטרוני בובות האחרון בשָׁרְלֶוִיל. צילומים מאוד יפים שמזכירים לי את ביקורי ב Festival mondial des theatres de marionnettes 2006 בשָׁרְלֶוִיל יחד עם ליבי, חוויה בלתי נשכחת.

היום שמעתי בפתיחת פרק האודישנים לכוכב נולד מקהלה של מאות מתמודדים שרים ביחד את 'טוראדור' מכרמן של ביזֶה. פתיחה מאוד מרעננת לתחרות.

מידע על 'שיקוי האהבה' באתר האופרה הישראלית

עתיד התיאטרון 5 – מרתון בתי ספר למשחק

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • יוסי רן  On 19 בינואר 2011 at 01:41

    שיקוי אהבה עם אור בן נתן בתפקיד דולקמרה

    גם היום קפצתי לבקר אצל ליבי בקאמרי. בדרכי עברתי לפני מדרגות האופרה וראיתי שמכינים את המקום להצגת אופרה. מייד זיהיתי את התפאורה, זוהי תפאורת האופרה 'שיקוי האהבה' מאת גאטנט דוניצטי אותה ראיתי כבר באותה מסגרת בשנה שעברה לכן לא היה בכוונתי להשאר ולראותה. כאשר עמדתי להפרד מליבי עבר לידי מישהו ובידו עלון האופרה. הצצתי בעלון וראיתי שאת תפקיד דולקמרה שר היום זמר הבס אור בן-נתן. את אור אני מכיר מהימים בהם עבדנו יחד בחברת תוכנה בטרם החליט לפנות את עיקר זמנו לעיסוק במוסיקה. נשארתי לראות ולשמוע את האופרה. האופרה היא אותה אופרה כמו בשנה שעברה והתנהגות קהל הילדים איננה שונה אם כי הפעם היו בקהל הרבה יותר ראשים כהי שיער. הפעם החוויה שלי הייתה שונה לחלוטין משום שעל הבמה היה זמר שאני מכיר ממש מקרוב. חוויה בהחלט מרעננת. אני מניח שאילו היו ילדי בגיל המתאים הייתי מגיע איתם לראות את כל סדרת האופרות לילדים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: