פגישה עם אתגר קרת בשבוע הספר העברי 2010

מאז שבוע הספר הראשון אי שם בשנת 1961 אני מקפיד להגיע ליריד הספרים של שבוע הספר העברי לפחות פעם אחת כל שנה ובדרך כלל הרבה יותר. על חוויותי מאז הימים ההם ועד לפני שנתיים אפשר לקרוא ברשימתי שבוע הספר העברי של ילדותי. בשנה שעברה נחלתי אכזבה קשה מיריד הספרים בעירי חיפה לכן החלטתי שאין טעם להגיע אליו השנה אלא לשוב למחוזות ילדותי בתל אביב. ימי שבוע הספר השנה היו מבחינתי מעט גועשים ומתוחים מסיבה שאיננה קשורה כלל ועיקר לספרים ובשוך הסערה גיליתי ששבוע הספר העברי עומד להסתיים וככל הנראה כבר לא אספיק להגיע ליריד של תל אביב. הדבר לא העיב במיוחד על רוחי משום שבימינו כל השנה היא יריד ספרים. התחרות בין הרשתות המובילות – סטימצקי וצומת ספרים הוזילה מאוד את הספרים לאורך כל השנה. היום ניתן להשיג את רבי המכר כבר בשבוע הוצאתם במחצית המחיר הנקוב וכן לקבלם חינם אין כסף בכל ספריה ציבורית. חבל רק שצמיחת הרשתות הגדולות העלימה כמעט לחלוטין את החנויות הקטנות בהן יכולתי פעם גם להחליף ספרים משומשים באחרים. תופעת לואי נוספת של התחרות היא שהנתח הצנוע שהיו הסופרים מקבלים ממכירות ספריהם הצטמצם עוד יותר.

g.0.0206.15.1.9[1]אחת החוויות שמיוחדת את ירידי הספרים, מעבר לחווית הקניה שהתעמעמה מעט, היא הפגישה עם יוצרים. יוצרים חדשים שמנסים לפלס את דרכם למדפינו ויוצרים מוכרים שחותמים על ספריהם. אז ליריד לא הגעתי ובכל זאת זכיתי לפגוש יוצרים. לפני מספר שבועות שמעתי באירועי תיקון ליל שבועות הרצאה מאלפת של יוכי ברנדס. ההרצאה הייתה ממוקדת בנושא רות – סוד הצלחתה של סינדרלה. בסיום ההרצאה לא נותר לצערי זמן לשאלות ולמפגש עם היוצרת. במהלך שבוע הספר השנה זימנה לנו מחלקת הרוחה של מקום העבודה שלי הרצאה של הסופר אתגר קרת ובצידה אירוע מכירת ספרים צנוע.

 

ההרצאה של אתגר קרת סבה סביב עולמו כיוצר. בתחילת ההרצאה מספר לנו אתגר קרת על משפחתו ודי מהר אנחנו מבינים שסיפוריו הרבה יותר שפויים מחייו. אם מישהו חשב אי פעם שהדמויות שהוא יוצר בסיפוריו מעט הזויות יאלץ לחשוב על כך פעם נוספת לאחר שישמע על אביב book[1]של היוצר שהרדים אותו בילדותו בסיפורים על שיכורים זונות בבארים, על אחיו שגר בבית עץ באוסטרליה או על הפלג החוזר בתשובה במשפחתו. אתגר קרת קורא לנו את הסיפור צינורות ומספר איך נולד סיפור ומתי הסיפורים הופכים לספר. ההרצאה שופעת הומור, בעיקר הומור עצמי, שגורף גלי צחוק. אתגר קרת יודע היטב היכן הוא נמצא ומפליג גם בבדיחות עצמיות שמסוות ליגלוג חביב על חבורת החנוּנים שיושבת ומאזינה לו. יש לו הרבה סיפורים על עצמו שנשמעים לנו פה ושם מוכרים כאילו דיבר עלינו שהרי סיפוריו הם סיפורים מהחיים, ממשהו דומה לחיים או מהזיה שקשורה בדרך כלשהי לחיים. הוא מספר שבכל סיפור יש גרעין שנולד מחייו הפרטיים ואני רואה על תגובתו של ניר כץ שיושב לימיני שהנושא קרוב מאוד לליבו. ניר כץ, למי שעדיין לא קרא, הוא מחברו של ספר הסיפורים החיים על-פי ניר. ניר הוא מסוג היוצרים שהייתי מצפה לפגוש באחד הדוכנים הקטנים ביריד הספרים של שבוע הספר, אלה שאינם שייכים להוצאות הספרים הגדולות, שם מוצאים בדרך כלל את ההפתעות הכי מעניינות.

אתגר קרת קורא עוד סיפור ומספר על לבטי וקשיי היוצר ומפה לשם מגיעים לדבר על קשייו לקרוא סיפורים של אחרים. כיוצר סיפורים הוא איננו יכול להניח לספר להתקדם על פי רעיונות יוצרו, הוא חייב להיות מעורב לכן קריאת סיפור שלא הוא יצר נתקעת ומתקשה להיחלץ חזרה למסלול אותו התווה יוצרו. הסיפור מזכיר לי חוויות משלי ומשל סביבתי. פעם, בימי סרט הצילום, היו כאלה שצילמו היטב, מרבית האחרים כמעט שלא נגעו במצלמה. אני מצלם למעלה מארבעים שנה וכאשר אינני מרוצה לחלוטין מתמונה שלי אני פשוט גונז אותה. מאז שפשה הצילום הדיגיטאלי לכל עבר כולם מצלמים. הבעייה היא שאני בוחן את התמונות כאילו היו שלי ורואה רק את הפגמים. תופעה נוספת שמוּנעת מאותו סימפטום הציקה לי לפני מספר שנים. כשהלכתי לראות הצגות עם ביתי, ליבי, מייד בצאתנו מהצגות ועוד בטרם התקבעה החוויה בתודעתי, ליבי העניקה לי ניתוח מעמיק של כל הפגמים שלא הבחנתי בהם עד אותו רגע ובדרך כלל הרסה לי את החוויה. בינתיים מוסכם עלינו שהיא איננה מנתחת בפני הצגות שאני רואה כל עוד לא הבעתי הסכמתי לכך.

1001041[1]זמן השאלות הגיע. כרגיל יש לי שאלה לשאול אך אני מניח אותה לסוף, חבל לי להפסיד את השאלות של האחרים ואכן נשאלות שאלות מעניינות רבות ולאתגר קרת יש תשובות מעניינות שמפליגות לקריאת סיפורים נוספים ולעיתים מתרחקות מהשאלה שנשאלה. עוברים משאלה לשאלה… הציור השבועי לילד של ג'קי… הסרטים האוסטרליים… פתאום דפיקה בדלת.

זהו זה, אתגר קרת מצביע על אחד השואלים ואומר שזו שאלה אחרונה. אני נותרתי עם שאלתי ללא מענה. זה כל הזמן קורה לי, הסקרנות לשמוע את שאלות האחרים גורמת לי לא להציג את שאלותי. אז אם במקרה אתגר קרת נקלע הנה הנה השאלה שלא שאלתי: איך נולדים שמות גיבורי הסיפורים? במילים אחרות – מה פתאום יורדן?

ההרצאה הסתיימה, אני יוצא לרכוש עותק של הספר 'פתאום דפיקה בדלת' וחוזר לאולם לקבל את הקדשת המחבר. אמנם אני אהיה הראשון לקרוא את הספר אך ברור לי שבסופו של יום הוא ינחת על מדף הספרים של ליבי אז אני מבקש מאתגר קרת להקדיש את הספר לליבי ולג'ורדיס. ג'ורדיס עדיין איננה קוראת בכוחות עצמה אך עם מעט עזרה היא יכולה לעשות הכל.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

  • טלי  On 13 ביוני 2010 at 11:02

    ספר מצויין, "פתאום דפיקה בדלת".

    מה הוא כתב בהקדשה? אני שואלת כי לאחרונה הוא כתב בעיתון שהוא נוהג לכתוב הקדשות שהן בעצם סיפורים קצרים בדויים, אני סקרנית אם כצעקתה…

    אהבתי

  • יוסי רן  On 13 ביוני 2010 at 13:37

    במיוחד בשבילך טלי, הנה ההקדשה. אין סיפור – רק ציור.

    http://public.blu.livefilestore.com/y1pwyrSYlLyIFkpj2mUVvgSpsDFxSxMjBCBj3rJ3zMvLPHbJ3Q59qP_Tez3l0rn2mwSkUtjeT2Ie7P-IT1Nhpf9wA/Keret400.gif?psid=1

    אהבתי

    • טלי  On 13 ביוני 2010 at 16:20

      קצת דומה לו, הציור…

      תמהתני- הוא ידע שג'ורדיס היא..המממ…בובה?…

      ותודה על ההשקעה, זו הפעם היחידה בהסטוריה שבה הוקדשה לי הקדשה של מישהו אחר (-:

      אהבתי

  • יוסי רן  On 13 ביוני 2010 at 18:39

    כמובן שהוא ידע שג'ורדיס בובה. הוא ידע גם שליבי במאית ובובנאית. לא ברור לי אם הוא קלט שג'ורדיס איננה בובת משחק אלא בובה חיה, כזאת שיודעת לזוז לדבר ואפילו לעוף…

    אהבתי

  • דניאל  On 14 ביוני 2010 at 11:48

    שום מילה על זה שצדקתי?!
    😉

    אהבתי

  • ניר כץ  On 14 ביוני 2010 at 21:42

    תודה על האזכור!

    אהבתי

  • יוסי רן  On 15 ביוני 2010 at 02:13

    דניאל – אכן צדקת ואתה צודק בטענתך. מאחר שלא הייתי מעורב בכל שלבי התהליך אתה מוזמן לפרט כאן על מה התעמתת עם הסופר וכיצד הוכחת את צדקתך.

    ניר – תמיד אשמח לפרגן לכתיבתך

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: