ערב עירוני – תיאטרון מוסיקאלי משירי נתן אלתרמן

ErevErony

אני מוטרף נתן אלתרמן כבר מילדותי התל-אביבית. שיריו מציירים עבורי את העיר בה גדלתי ותקופות שאני מכיר מילדותי ומסיפורי אנשים שהכרתי. על כך אתם מוזמנים לקרוא ברשימתי תל אביב בשירי נתן אלתרמן ואם תרצו נוכל לצאת יחד לטייל לאורך השירים. השירים של נתן אלתרמן הם בעצם סיפורים בעלי מבנה ומשקל שירי. השירים הולחנו על ידי מלחינים רבים והושרו במסגרות שונות ובביצועים מגוונים כך שחלק לא מבוטל מהם מוכר לכולנו. אינני היחיד שנשבה בקסם המילים של נתן אלתרמן, בעצם כמעט כל מי שגדל בארץ יודע לצטט משירי נתן אלתרמן גם אם איננו מודע לכך שאלה שיריו. לפני כשנה נודע לי על חבורת צעירים בוגרי בית צבי שמעלים ערב תיאטרון מוסיקאלי משיריו המולחנים של נתן אלתרמן. מבחינתי זו סיבה למסיבה ובכל זאת לא הזדמן לי עד כה לראות את ההופעה גם כשהתארחה אצלינו בסטודיו בחיפה בשנה שעברה. סוף סוף ההופעה שנקראת 'ערב עירוני' שבה אלינו לסטודיו בחיפה ואני דרוך לקראתה. חלק ניכר מאוד מהשירים של נתן אלתרמן אני מכיר היטב ואת מרביתם גם שמעתי על הבמה לפחות בביצוע אחד בעבר. אני מכין את עצמי לאירוע נוסטלגי שבו אשמע שירים שכבר שמעתי. עוד מעט יתבדו כל ציפיותי…

על שולחנות הסטודיו מונחים עלוני המופע וסימניות תואמות. העלונים מושקעים מאוד עם תמונות ורשימת השירים. אנחנו ישובים סביב השולחנות העגולים עם כוס סיידר חם ובמזרח זורח ורד. שירים ששרתי בבית הספר היסודי מקבלים פנים חדשים ואינרפרטציות מעניינות בפיהם של שלוש שחקניות ושלושה שחקנים שמציגים בפנינו את השירים. כל שיר הוא הצגה מוסיקאלית והתוכן כאן הוא החשוב מכל. כל מילה מקבלת את הכבוד הראוי לה ולפעמים נדחקת לתוך פרשנות שונה ממה שחשבנו עד כה. לאלתרמן היו תובנות משלו אך משהוציא את השירים מידיו אנחנו יכולים להבינם כראות עינינו ואכן צוות המופע נטל לעצמו את החופש האומנותי הראוי להציג את השירים בדרכים משלו. כל השירים משוחקים ומושרים בפי חלקים שונים של הלהקה ללא מקרופונים בליווי פסנתר וחליל.

החוויה שונה לחלוטין ממה שהיינו מצפים מערב של שירים מוכרים. קודם כל, זה איננו ערב של שירת זמרים מהוקצעת אלא אלא ערב של שירת תיאטרון. כל שיר הוא הצגה ולפעמים משתלבים מספר שירים יחדיו להצגה משותפת. השחקנים לא עושים לנו חיים קלים. הביצועים מעניקים לנו חוויה רגשית מטלטלת ולפעמים מכים בנו בכח רב מזה שאנו ערוכים לספוג.

הבמאי, גיא אלון חבר עם המוסיקאי עידו מנור לבשל עבורנו תבשילים שנתן אלתרמן לא יכול היה לחזות כמו למשל השילוב של שיר משמר, השיר שנתן אלתרמן כתב לביתו – תרצה אתר, עם שיר הנשמרת שכתבה תרצה אתר. שיר הנשמרת הוא השיר היחיד במופע שאיננו של נתן אלתרמן. עידו מנור הלחין את השיר ובנה שילוב של שני השירים שיוצר רצף מצמרר.

השיר ערב עירוני הוא בעצם תיאור פלסטי של העיר לעת שקיעה. אפשר ממש לראות את תמונת העיר בין המילים. השיר מוכר היטב בביצועו המדהים של יוסי בנאי – גם הוא יותר שחקן מאשר זמר. שני הביצועים שונים ושניהם מעבירים היטב את האור והריח של הפנסים פרחי העיר שמלבלבים באור ניחוח. ממש כיף לשמוע אינטרפרטציה שונה של מילים כל כך מוכרות.

זמר שלוש התשובות הוא אחד השירים של נתן אלתרמן שדווקא מעורר את חמתי. אני קורא לשיר זה שיר השפוּטה, אם לא ברור למישהו למה, כדאי לשוב ולקרוא את מילות השיר. הביצוע שראינו הערב מותח את השיר מקצה לקצה, עצוב ומרגיז וזועם ובוכה, מעיק ומספר סיפור משלו. שירלי הלר, שחקנית דרמתית מהמעולות שראיתי לאחרונה מצליחה לסחוט את רגשותינו כלימון ולהשאיר אותנו המומים. חוויתי את זה בזמר שלוש התשובות ויותר מכך בפרשנות המאוד מיוחדת שהעניק המופע למכתב מאמא. בדיון שאחרי ההופעה היו מי שטענו שהביצוע הסיט את השיר מכוונתו המקורית. אינני סבור כך. זכור לי ששמעתי את השיר לפני שנים רבות בביצוע מהוקצע של חוה אלברשטיין. באותם ימים הייתי חייל ששולח הבייתה גלויות מהמלחמה. למשמע מילות השיר עלתה במוחי המחשבה שבעצם אין לאמא כל מושג מה קורה עם בנה ואפילו איננה יודעת אם יזכה אי פעם לקרוא את המכתב.

השחקנים שרים לנו את שיר הספנים "באוניה קוראים לי דוב המים // הספנים זה חומר מיוחד…" ומייד אחריו את זמר מפוחית . את שני השירים שמעתי לא פעם ובביצועים שונים אך אף פעם לא שמעתי אותם ברצף זה אחר זה ועם שימת דגש בלתי מתפשרת על המילים ופתאום אני מגלה ששני השירים מספרים אותו סיפור. אלה הם שני מונולוגים של ספן שנודד מנמל לנמל, תמיד עוגן בסן-מלו ובכל נמל יש שפע נערות אך הוא דבק במריימה שלו ובשני המקרים המונולוג מלווה בנגינת ההרמוניקה – המפוחית על הברכיים.

אוכל להמשיך ולטחון כאן שיר אחרי שיר שהרי בכל אחד מהם האיר המופע פינה שלא נגלתה לעיני למרות שאני מכיר את השירים היטב.

בדיון שאחרי ההופעה שמענו מהיוצרים שבפרינג' כמו בפרינג' הכל נעשה ללא תקציב, ללא מקום וללא זמן. אין תפאורה, החזרות נערכו בזמנם הפנוי בבתי השחקנים, ומהכירי את עולם הצעירים של תל אביב אני מניח שהכוונה לכּוּכֵי מגורים בדירות שותפים. החבורה חדורת להט להופיע ונראה שכולם נגועים בחיידק התיאטרון שאיננו מרפה. אל דפי המידע שהונחו על שולחנות הסטודיו בחיפה הוצמדו סימניות ועליהן מספרי הטלפון להזמנת המופע והם מעידים על עצמם שיהיו מוכנים להופיע בפני כל קהל בכל חלל ובלבד לעשות תיאטרון ואת זה הם עושים מצויין.

למי שעדיין לא קלט המופע ערב עירוני הוא חוויה מאלפת ומרגשת שתעניק חוויה לכל שומע בין אם הוא מכיר את כל השירים ובין אם לא אם כי אינני מאמין שקיים בארצנו דובר עברית שאיננו מכיר לפחות חלק משירי המופע. אני ככל הנראה אשוב לראות את המופע.

בימוי והדרכת שפה: גיא אלון
עיבודים, ניהול מוסיקלי ופסנתר: עידו מנור
חליל: עדי קייזר

משתתפים:

ג'סיקה אוזן
שירלי הלר
אדיר מור
מעיין וייסברג
תדהר יששכר
אורן כהן

כדאי לקרוא גם את חוויותיה של טלי מערב עירוני

ועוד כמה מילים לסיום:

את השיר צריך לצלצל פעמיים דשתי לא מעט בילדותי בתל אביב. באותם ימים בכל דירה שניה התגורר דייר משנה שאליו היה צריך לצלצל פעמיים. המשפט "ראשי המתולתל כה הזהיב" נשמע מעט תמוה כאשר בקע מפיה של שושנה דמארי אך עם זה עוד יכולתי להשלים, מה שממש לא הסתדר לי הוא שהתופרת זהובת התלתלים שמעה את הים שאיננו חדל מלנהום מכתובתה – הגליל מספר שניים קומה ראשונה מימין… [כן, מספר שנייים – כך נכתב במקור]. בימינו רחוב הגליל נמצא בשולי התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, ממנו אין סיכוי לשמוע את נהמת גלי הים. לפני מספר שנים קלטתי פיסת מידע בשידור חוזר של תוכנית זמר מחגיגות ה 70 שנה לתל אביב ובעקבותיה הצלחתי לאתר מפה של תל אביב של הימים ההם, מפה שלצערי אינני יודע לאתר כעת. באותה מפה הרחוב שנקרא היום מאפו נקרא רחוב הגליל. הבית ברחוב הגליל מספר שתיים הוא בעצם מאפו מספר שתיים שהיה ממש הבית הסמוך לים לפני שבנו לפניו את שורת המלונות. זה בעצם לא משנה שום דבר מבחינת השיר אך לפחות מסביר איך זהובת התלתלים שמעה את הים מדירתה. בערב עירוני שרה השחקנית מעיין ויסברג את צריך לצלצל פעמיים והמילים היו שונות, אין "ראשי המתולתל כה הזהיב" ואין "כתובתי הגליל מספר שניים". בדיון שאחרי האירוע שאלתי את מעיין לאן נעלמה השורה "כתובתי הגליל מספר שניים" – תשובתה של מעיין הייתה שיש לשיר מספר גרסאות. כששבתי הבייתה רצתי לחפש ואכן מצאתי את הגרסא שמעיין שרה וההבדלים בה אכן רבים. אגב, השורה "ראשי המתולתל כה הזהיב" דווקא הולמת מאוד את השחקנית מעיין ויסברג – מילא.

הנה קטע קטן להשוואה – הקישור בראש כל קטע מוביל אל הגרסא המלאה

צריך לצלצל פעמיים

אח כמה צחקנו אי פעם
ראשי המתולתל כה הזהיב
היה לימים איזה טעם
של עץ תפוחים באביב.

אמרתי: "תבוא בין ערביים
אותי לטייל להזמין
כתובתי הגליל מספר שניים
קומה ראשונה מימין…"

צריך לצלצל פעמיים

הו כמה צחקנו אי פעם
ראשי הסחרחר המתולתל
היה לימים איזה טעם
כזה של תפוח עם טל.

אמרתי: "כתובתי היא עדיין
כקודם, תיגש לפעמים
צריך לצלצל פעמיים
קומה ראשונה מימין…"

תוספת מאוחרת "לבקשת הקהל":

ערב עירוני

שְׁקִיעָה וְרֻדָּה בֵּין הַגַּגּוֹת.
אַסְפַלְט כָּחֹל מִלְּמַטָּה.
עֵינֵי נָשִׁים נוּגוֹת, נוּגוֹת
אוֹמְרוֹת לָעֶרֶב – לָמָּה בָּאתָ?

הַפָּנָסִים – פִּרְחֵי הָעִיר –
מְלַבְלְבִים בְּאוֹר נִיחוֹחַ.
אֲבִיב חַשְׁמַל עָצוּב-בָּהִיר
מִשִּׁכְרוֹנוֹ אָסוּר לִבְרֹחַ.

הוּא רַק יָתוֹם וְרַק תָּמִים.
נוֹלָד לְרֶגַע וְאֵינֶנּוּ.
בֵּין הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים
הוּא בָּא לִזְרֹחַ בְּעֵינֵינוּ.

בֵּין הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת
לִנְאוֹת מַרְאֶה כְּחֻלִּים נֵלֵך נָא,
כָּל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַבָּלוֹת
שָׁם דֶּשֶׁא עֵשֶׂב תְּלַחֵכְנָה.

נִפְנוּף שָׁלוֹם יַלְדָּה פְּתָיָּה.
אֶת חִיוּכָהּ נָשָׂא הָאוֹטוֹ.
מַה שֶּׁהָיָה וְלֹא הָיָה
נִדְמֶה כְּמוֹ יָשׁוּב לִהְיוֹת עוֹד.

כָּעֵת אֲנִי מְאֹד אֶחָד
וּמִסְתַּכֵּל מְאֹד בְּשֶׁקֶט
אֵיךְ הַלְּבָנָה חוֹלֶצֶת שָׁד
מִקִּיר הַבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד.

כָּעֵת אֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר
אֶת מַחְשַׁבְתִּי – וְהִיא נִבְהֶלֶת.
פְּנֵי הַנָּשִׁים צָפִים בָּאוֹר
וְרַגְלֵיהֶן טוֹבְלוֹת בַּתְּכֵלֶת.

אֲנִי יוֹתֵר קַל מִיָּמִין –
כָּל גַּעְגּוּעַי לַלֵּב הִשְׂמְאִילוּ …
אֲנִי נָכוֹן לְהַאֲמִין
לְכָל אָדָם, רַק לְעַצְמִי לֹא.

גּוּפִי נִקְטָן וּמִתְנַמֵּךְ
אֲבָל רֹאשִׁי כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ,
עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵלֵךְ
לֹא אֶתְבּוֹנֵן לְאָן אָבוֹאָה.

שְׁקִיעָה וְרֻדָּה עַל סַף הָרְחוֹב
וּרְחוֹב כְּמִנְהָרָה שֶׁל תְּכֵלֶת
מִי שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַסּוֹף
יִרְצֶה לִבְכּוֹת מֵרֹב תּוֹחֶלֶת.

מודעות פרסומת
Trackbacks are closed, but you can post a comment.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: