כפי שכבר סיפרתי לכם אני מצפה בקוצר רוח למופע זה. זיכרונותי מיאוש יושב על ספסל ומההופעה המפורסמת של איב מונטן הובילו אותי להניח שמדובר בהופעה שמורכבת משירים מושרים. להפתעתי ולשמחתי גיליתי שהמופע הוא ערב תיאטרון מרתק שהשירים מוגשים בו בצורות תיאטראליות שונות ולוא דווקא מושרים. על הפסנתר המוסיקאית מיכל סולומון ועל הבמה השחקנים – גיל אלון, נדב נייטס ונתלי פינשטיין. חלק מהקטעים משוחקים ומושרים על ידי כולם ואחרים מבוצעים על ידי אחד או שניים מהחבורה.
הופתעתי לגלות הרבה שירים של ז'ק פרוור שלא הכרתי עד כה. ככל הנראה היכרותי עם יצירתו מוגבלת לשירים המוכרים שהלחין ז'וסף קוסמא ולאלה שקיימים בספרונים שבידי. ההגשה התיאטראלית של השירים חשפה בפני רבדים נוספים בשירים שכבר הכרתי, בעיקר את הציניות הכאב והמחאה החברתית שלא ירדתי לעומקם כאשר התודעתי אל השירים לראשונה בשנות העשרה של חיי. ההגשה של הקטעים משובבת, משעשעת ומטרידה. הטקסטים מוגשים בהומור וחינניות ותוך כך מבטאים היטב גם את היפוכי הרגשות ומצבי הרוח. אני הגעתי אל ההצגה בתקופה עמוסה באירועי תרבות וההצגה טבעה בתוך רצף חוויות אחרות כך שאני זקוק לצפיה נוספת לקלוט את מלוא עוצמת החוויה 'כמו בדרך פלא'.
התרגומים של חני עמית-כוכבי מחיים את השירים הישנים ומביאים אותם לשפת ימינו תוך שמירה על הפשטות והבהירות המילולית של השירים המקוריים – אהבתי. לדוגמא אצטט כאן אחד השירים החביבים עלי, שיר שהשתמשתי בו להשוואה גם ברשימתי המקדימה –
J’ai mis mon képi dans la cage |
שמתי את הכומתה שלי בכלוב |
את הקטע הזה הציג בפניננו בכישרון רב תוך חילוף דמויות שוטף השחקן נדב נייטס שלא הכרתי עד כה. את גיל אלון הספקתי להכיר בהצגות אחרות ואת נתלי פינשטיין הכרתי בהצגות באוניברסיטת תל-אביב ומאז אני עוקב אחריה בציפיה דרוכה. ליהוק מצויין של שלושה שחקנים מאוד מוכשרים שעובדים יחד מבלי להאפיל איש על רעהו.
ראיתי את ההופעה בפרזנטציה הראשונה כאשר ההצגה עדיין בחיתוליה. מהכירי את המדיה אני צופה שההצגה תעבור שינויים לאחר שהבמאי דורי אנגל יבחן את תגובות הקהל בהצגות הראשונות. חלק מהקטעים לא נדבקו זה לזה בדרך חלקה מספיק לטעמי ואני מניח שיהיו שינויים גם בסדר הקטעים שכבר ראיתי וגם יוספו להם מעברים מקשרים.
הצגה מעולה בביצוע שלושה שחקנים מוכשרים מאוד ובליווי פסנתר אני מקווה לראות את ההצגה שנית כאשר היא תגיע לסטודיו בחיפה.
תגובות
המופע היה מצויין, כפי שציפיתי שיהיה. נתלי פינשטיין יכולה להניד גבה ולגרום לי לצחוק או להתרגש, או – כמו במופע הזה – שניהם בו זמנית. גיל אלון היה מקצוען אמיתי, וכבש את הבמה בנוכחותו ובמשחק רגיש ומדוייק. נדב נייטס, אותו לא הכרתי, הפציע כמבצע משובח, וכל האנסמבל, ובכללו מיכל סולומון על הפסנתר, היה החיבור המושלם לחומרים המבריקים של פרוור. בעיקר אני גאה בחברי דורי אנגל, שחקן מוכשר, שהעדיף הפעם לעבוד מאחורי הקלעים כבמאי. הוא הצליח לחבר את השירים לכדי יצירה אחת משובבת נפש ומטרידה כאחד. ובנוגע לתרגומים של חני עמית-כוכבי – יש לי פרוטקציה, אני יכולה להשיג אותם… אפשר לארגן לך ספרון למזכרת.
אהבתיאהבתי
אנא ארגני לי ספרון למזכרת… למרות שגם לי יש איזה קשרים פה ושם.
בעצם, אם את כבר מארגנת לי ספרון אני רוצה עליו הקדשות של המתרגמת ושל הבמאי.
תודה
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] כל אחד יכול לטעות … […]
אהבתיאהבתי
[…] לפני מספר שבועות שלחה אלי ליבי מייל שכותרתו "בול בשבילך" ובו היא מספרת שחברנו המוכשר דורי אנגל ביים הצגה מוסיקאלית עם שירי ז'ק פרוור. אל המייל צורפה תמונת ההזמנה לבכורת דיוקן של ציפור. […]
אהבתיאהבתי