בועז שרעבי בקלבת שבת 2010

לקלבת שבת עם בועז שרעבי באתי עם הרבה ציפיות משני סוגים סותרים. מחד, ברור לי שבועז שרעבי הוא אחד מאבני התווך של הפזמונאות העברית מזה מספר עשורים שהצליח להמצא כמעט לאורך כל הדרך בלב הקונצנזוס. גם בתקופה שהזמר המזרחי היה רחוק מחוץ לפלייליסט, בועז שרעבי לא תוייג כזמר מזרחי ואפילו מובילי הקו ברדיו ידעו להבחין בגדולתו כמלחין רבגוני שיודע להעביר את הרגש בשיריו. אני מאוד אוהב את שיריו ומאחר שאינני לבד ברור לי שהערב יהיה הקהל בקלבת שבת רב מאוד. מאידך, בשבוע שעבר היה קהל קלבת שבת עמוס באנשים שלא השירה עניינה אותם אלא החשיפה לטלוויזיה בלבד. אנשים אלה המאיסו עלי חלק גדול מההופעה הנפלאה של צליל מכוון. אני בכל מקרה אינני מתכוון להפסיד אך אני מתלבט אם לנסות לכבוש את קו החזית של הבמה כמנהגי או להסתפק בפאתי היציע – מרום הגבעה. סקרנותי לראות מהו האירוע שגרר כל כך הרבה מטרידים להופעה של השבוע שעבר גורמת לי לפתוח טלוויזיה ולהציץ בתוכנית בערוץ 24 – חוויה משעממת למדי. המנחים מדברים עם אנשים שנקהלו במתחם הסמוך אל ההופעה ומנסים לסחוט מהם גילויי שמחה ואלה מספקים את הסחורה. בעצם, מרבית ה"מרואיינים" אינם אומרים דבר אלא צוחקים ומנפנפים בעוז אל המצלמה. הבנתי.

Boaz-Hi אנחנו יוצאים לדרכנו אל מתחם קלבת שבת מעט מאוחר מהרגיל. אין מה לדאוג, ההופעה של בועז שרעבי עדיין לא התחילה אך הרחבה מלאה עד אפס מקום כך שאין לי כל סיכוי להסתנן אל מרגלות הבמה. נחסכה מאתנו ההתלבטות, היום אנחנו מסתפקים בשורות האחוריות, בשבוע שעבר גילינו שמשם שומעים הכל לא פחות טוב. בועז שרעבי עולה לבמה והופעתו מתחילה. יש לו לבועז קסם מיוחד על הקהל, הקשר שלו ישיר ופשוט והוא נותן את כל הכבוד לאומנותו ולקהל. הסאונד לא כל כך מאוזן וזה קצת מטריד בהתחלה אבל מתרגלים.

בועז שרעבי הוא זמר עם נשמה גדולה, את כל שיריו אנחנו וכל הקהל מכירים היטב ומצטרפים לשירתו. הקהל הרב שגודש את קרבת הבמה מנפנף כל הזמן בידיו. לא, לא לזמר הם מנפנפים אלא למצלמות, זו שבמעלה המגדל וזו שמטיילת כל הזמן על הבמה ועושה בה כבשלה.

camera_man camera_man1

כבר בתחילת ההופעה בועז שר לנו את המפורסמים שבשיריו, אלה שחשבתי שישאיר לסוף. ההופעה נמשכת ואני קולט שאלה לא היו המפורסמים בשיריו, כל שיר מפורסם לא פחות מקודמו, יש לו פשוט הרבה מאוד שירים מאוד מפורסמים. בבית, אחרי ההופעה אני בודק בשירונט ומוצא 94 שירים בביצועו, 88 שירים שהוא הלחין ושבעה שירים שהיה שותף בכתיבת מילותיהם. המספרים, מן הסתם, חופפים אך נראה שכל 94 שיריו מפורסמים ומוכרים היטב לכל. שיר ועוד שיר ונראה שבועז נהנה לא פחות מאיתנו. חשוב לו מאוד הקשר עם הקהל וברור שהוא חש את תגובותיו בעיקר שממילא כל הקהל מגיב בקול גדול. כל זמן ההופעה צלם הטלוויזיה מטייל על הבמה היכן שמתחשק לו – הוא המלך, ההופעה לפני קהל היא מבחינתו תופעת לואי לא רלוונטית לאירוע הטלוויזיוני שהוא מצלם.

Boaz&Cam

Boaz&Cam1

Boaz&Son עוד כמה שירים ובועז מביא מפאתי הבמה את בנו הקטן. בועז, שזה מכבר איננו נער, הוא אבא לילד קטן וכל התנהגותו מביעה גאווה רבה ואהבה עזה לצאצאו. בועז שר והילד מחבק את יד האב. אם השירים לא היו מרגשים מספיק למישהו הרי שתמונה זו איננה יכולה שלא להמיס את הקשוח שבלבבות. אנחנו עדיין באמצע הקהל, די רחוק מהבמה כשלפתע אני מבחין השהקהל הדלדל משהו ונפערה לי דרך להתקרב אל הבמה. אני שועט קדימה ומגיע כמעט עד קו הבמה ללא כל בעייה. די מופתע אני מביט לרגע לאחור ומגלה את עמדת הטלוויזיה נטושה. זהו, המנפנפים הסידרתיים נעלמו ופינו לי את הדרך אל הבמה ועכשיו כל הקהל שר עם בועז שרעבי ומוחא כפיים בהתאם לשיר.

camera_is_gone חלק ניכר מהשירים של בועז שרעבי די עצובים. בועז קורא לזה רומנטיקה אך אני מזהה במרבית השירים הללו דווקא את הכאב, החשש וחוסר הבטחון של האוהב שחשוב לו לשמור על אהבתו אך יודע לחיות עם הכאב כפי שהוא מבטא היטב במילים בלתי נשכחות כמו רוצה אותך עכשיו, והמתנה שלי הלילה בלי אותן האכזבות, ואם תרגישי אבודה אני שלך גם בשתיקה, ואם אשכח – הלב תמיד זוכר.

ומרומנטיקה עצובה וכואבת עוברים למחרוזת שירים תימניים ישירות מכרם התימנים וממורשתו של כל ישראלי באשר הוא, שירים קצביים ומלאי חן ואפילו כאן בועז ממלא את השירים בנשמה הגדולה והרגישה שלו.

Boaz-CryBoaz-Watch

בשלב מסויים אשתי מסבה את תשומת ליבי לכך שהוא כל הזמן מציץ אל השעון. מוזר, ברור לכל שהוא נהנה מההופעה ממש כמונו ויוכל להמשיך בה עד עלות השחר. בועז שרעבי מסביר לנו שהוא יסיים את ההופעה לפני כניסת השבת. עוד דלפני ההופעה חשבתי על כך ששמעתי אותו פעם מזמן מספר שהוא איננו מופיע בשבת וזה די הפתיע אותי שהוא מופיע בקלבת שבת שמסתיימת ממש בכניסת השבת. בועז מודיע שההופעה הסתיימה כי השבת נכנסת בעוד דקה. ברור לנו שהוא לא ישוב, הנגנים מתחילים לנתק את כלי הנגינה החשמליים ולפתע מסמנים להם להתחבר חזרה… עידכנו את בועז שרעבי במועדי כניסת השבת בחיפה… יש זמן לעוד שיר ובועז לא יוותר על השיר הנוסף שבסופו מישהו מסמן לו מעומק הבמה שהשבת נכנסת ובועז שומט את המיקרופון מידיו מודה לנו בהשתחוויה ועוזב את הבמה.

בדרך הבייתה אנו רואים את בועז צועד עם בנו הקטן ומתכופף לשרוך את נעלו – אח איזה אבא!

בשבוע הבא ריקי גל.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: