גיטרות בברצלונה

מעולם לא הייתי עד כה בספרד. ספרד מקושרת אצלי קודם כל עם גיטרה, גיטרה ספרדית קלאסית. אמנם ספרד מזוהה הרבה יותר עם גיטרת הפלמנקו אך לא בגלל שזה הסגנון השולט בספרד אלא בגלל שהוא יחודי לספרד בעוד הגיטרה הקלאסית מקושרת גם לאיטליה ולקיטרה היוונית. כשהחלטנו לצאת לטיול בברצלונה היה ברור לי שלגיטרות תהיה נוכחות בטיול. בטרם יצאו לטיול סיפר לי רון, המורה לפסנתר של אשתי, על בית מלאכה ליצור כלי מיתר בברצלונה בשם קאזה פאראמון.

Casa Parramon Window

Irith in Casa Parramon

לקראת הערב השני לשהותנו בברצלונה אנחנו מטיילים בסימטאות בארי גותיק [Barri-Gotic] וביציאה אל הראמבלה אני רואה ממש מולנו את הרחוב בו נמצאת החנות של קאזה פאראמון. אלמלא ידעתי מראש על קיומו של בית המלאכה במקום זה לא היה לי שום סיכוי להתקל בו במקרה. החנות של בית המלאכה נמצאת בקומה השניה של בית מגורים והשילוט מצוייר על אחד החלונות באותה קומה כך שיש צורך להרים את הראש ולחפש אותה.

החנות איננה קוראת ללקוחות מזדמנים ומסתפקת באלה שיודעים על קיומה, המוניטין של קאזה פאראמון נבנה מפה לאוזן ואכן אנו רואים בסביבתה אנשים שבאים והולכים עם תיקי כלי נגינה – בעיקר כלי קשת. השעה כבר אחרי שבע בערב והחנות נסגרת בשבע וחצי. אני רוצה להכנס. אנחנו עולים במדרגות של בנין מגורים ומגיעים לדלת עליה כתוב קאזה פאראמון. נראה שהחנות סגורה. אני לא מוותר. צלצול בדלת… אין מענה, אני חושב לנסות לפתוח את הדלת כשהיא נפתחת ומישהו יוצא, כמובן עם צ'לו בידו. אנחנו נכנסים ושואלים אם החנות עדיין פתוחה. העובד שמקבל את פנינו מזמין אותנו פנימה. אנחנו מסתובבים בחנות ומביטים בצ'לואים, ויאולות, כינורות וקונטרבסים אבל אני מעוניין דוקא בגיטרות, אלה שמאחורי הויטרינות מזכוכית.

במבט שני אני קולט שמחירי הגיטרות מתחרים ללא קושי עם מחירי מכונית משפחתית צנועה. השעה כבר שעת הסגירה כשאני מספר למוכר שאנחנו תיירים ואין לנו כוונה לקנות גיטרה ולקחת אותה איתנו לארצנו אך הייתי מאוד רוצה להתנסות בנגינה בגיטרה ספרדית אמיתית, לא מאלה שמיועדות לקונצרטים, גיטרה למתחילים. המוכר איננו מהסס ולאחר שהראה לנו את הקטלוג, שנראה שלא כל המחירים מפחידים, שולף גיטרה מהמתלה שמאחוריו, מקיש בקולן ומכוון אותה עבורי. באחד החדרים הסמוכים מתקיים שעור כינור לילדים. המוכר סוגר את הדלת ומוביל אותנו לחדר סגור אחר שאוכל לנגן בו מבלי שנפריע זה לזה. אני מנגן את המעט שאני יודע אחוז חרדת קודש ומתמוגג מהצליל. זוהי Rephael72הגיטרה הספרדית הזולה ביותר בחנות והצליל נשמע לי טוב יותר ממרבית הגיטרות ששמעתי עד כה. המוכר מסמן עבורנו על כרטיס הביקור של החנות את זהוי הדגם עליו ניגנתי ואנחנו נפרדים לשלום. מספר דקות מאוחר יותר אשתי מבחינה שעדיין לא התאוששתי. אני דומע מהתרגשות, עדיין לא ברור לי למה הגבתי כל כך חזק לחוויה. אשתי אומרת שהיא רוצה לקנות לי גיטרה ספרדית בקאזה פאראמון לפני שובנו הבייתה. אני תוהה, יכול להיות שהצליל לא היה כזה משובח ואני משוחד מההתרגשות. בבית מחכה לי הגיטרה הישנה שלי – גיטרה עבודת יד שבנה עבורי ב 1972רפאל, בונה הגיטרות המיתולוגי של הפרברים, הדודאים ובני דורם. הגיטרה שמרה על הצליל אך האקשן שלה [גובה המיתרים] השתנה מעט והיא קשה מאוד לנגינה. האם צליל הגיטרה הספרדית באמת טוב מזה של הגיטרה שלי?
GuitarBuilder2GuitarBuilder1

למחרת מגיעים לבית מלאכה קטן לגיטרות בפובלה אספניול [Poble-Espanyol]. את הגיטרות בונה בחור צעיר בתוך החנות הקטנטנה שהיא גם בית המלאכה.

אנחנו מתרשמים מגיטרות מוגמרות ומגיטרות באמצע תהליך היצור. אני רואה בין השאר גיטרה קלאסית מוגברת ומבקש לשמוע אותה. הצליל הרבה פחות טוב מהצליל של הגיטרות שאינן מוגברות. בונה הגיטרות מסביר לי שההגברה מסוג פיאזו פיקאפ שמותקנת בתוך הגיטרה יוצרת צליל סינטטי שאיננו בדיוק הצליל שמשמיעה תיבת התהודה ולכן כשהוא בונה גיטרה לצרכי הגברה הוא דואג לאקשן טוב [נמוך] על חשבון הצליל כדי שהנגינה תהיה קלה כמו נגינה בגיטרה חשמלית. ההסבר מעלה לי את הרעיון להתקין הגברה בגיטרה עם קאטויי, אקשו נמוך וצליל קשה יחסית שקניתי לפני כשנתיים. אם התזה של בונה הגיטרות נכונה התוצאה תהיה גיטרה נוחה מאוד לנגינה עם צליל בנוי על ידי הפיאזו פיקאפ.

בהמשך טיולנו אנחנו רואים בהרבה מאוד מקומות אנשים נושאים גיטרות. פה ושם יושבת חבורת צעירים ומנגנת בגיטרות. חלק מהגיטרות נשמעות ממש רע וגם המנגנים עליהן הם ברמה של נגני המדורות בארצנו. מאוחר יותר נגלה שבחנויות הגיטרות ניתן להשיג גיטרות סיניות זולות בשפע… ממש כמו אצלנו בארץ. אפילו בבתי הכלבו יש מחלקות כלי נגינה עם גיטרות מסוגים שונים – מרביתן אינן ספרדיות.

כעבור מספר ימים אנחנו מטיילים בפארק גואל. כאן ניתן לשמוע גיטרה בכל פינה. נגנים מאוד מוכשרים מנגנים מוסיקה מסוגים שונים על גיטרות מתאימות לסיגנונותיהם – קלאסי, פלמנקו, בלוז ואפילו פולק אמריקאי על גיטרה מתכתית.

Classic Metal Guitara

שימו לב בקטע הוידאו לזוג ברקע שנהנה מהמוסיקה.

אני מחפש קונצרט גיטרה קלאסית. יש פה ושם פירסומים, חלקם מתייחסים לפלמנקו – סגנון שאיננו ערב במיוחד לאוזני, אחרים מספרים על מועדון ממש קרוב לביתנו אך מסתבר שהוא בחופשה דווקא בתקפת החופשה שלנו. לפני שיצאנו סיפרו לנו על קונצרטים בכנסית סנטה אנה. עברנו הרחוב סנטה אנה במקום שעל פי המפות נמצאת הכנסיה ולא ראינו כל סימן לקיומה. ביום שלפני היום האחרון שלנו בברצלנה אנחנו עוברים שוב ברחוב סנטה אנה ומישהו דוחף לידינו פירסום של קונצרט גיטרה קלאסית שיתקיים הערב בכנסיה. מסתבר שצריך לעבור דרך דלת של מבנה אחר ברחוב ואז מתגלה החצר הגדולה ובה הכנסיה. יש עוד הרבה זמן עד הקונצרט. אנחנו נכנסים לבקר בכנסיה ומגלים שהחום והלחות שם קשים מנשוא. הבחור בכניסה מספר לנו שמפעילים את הקירור רק בזמן הקונצרט. אניחנו חוזרים בערב לקונרצרט ומגלים שאכן הוצב מאוורר ביתי קטן בקצה הכנסיה. על הכרטיסים רשום שם של אומן גיטרה מסויים. בתוך הכנסיה אנחנו שמחים לגלות שהערב מופיעים

 Barcelona Dúo De Guitarra – Ksenia Axelroud & Joan Benejam

DUO de GUITARRAאלה האומנים שקראתי עליהם מראש ורציתי לשמוע. הקונצרט מתחיל, אנחנו נוטפים זיעה יחד עם כל הקהל סביבנו אך המוסיקה המופלאה משכיחה את הכל. הם מנגנים ועוברים מסגנון לסגנון. בין הקטעים הם מרפים ומכוונים מחדש את מיתר הבס של הגיטרה, מאוחר יותר אני קולט שהם עברו מכיוון גיטרה "רגיל" לכיוון שנקרא Drop-D ובו מיתר הבס מכוון לרֶה ולא למִי. בסיום ההופעה הם נקראים להדרן ומנגנים מעין בדיחה מוסיקאלית – נגינה על גיטרה אחת בארבע ידיים.

חוויה בהחלט מרעננת למרות החום. ביציאה מהקונצרט מתקיים מפגש ובו מגישים לנו יין אדום. להפתעתנו היין בעל נוכחות עזה. בימים האחרונים אנחנו שותים את היין שמציעים במסעדות בקנקנים, יין קליל מאוד, טעים אך לא מדהים ולכן הופתענו לקבל יין ממש טוב. לרגע רציתי לברר את סוג היין אך מאחר שאין זה סביר שנמצא אותו בארץ ויתרתי על המחקר.

Casa Parramon Guitarra זהו, הגיע היום האחרון. אני מאוד רוצה את הגיטרה אך אני חושש שמא אגיע לארץ ואתאכזב לגלות שהצליל שלו איננו עדיף על זה של הרפאל הישנה שלי. אנחנו הולכים לקאזה פאראמון. המוכר זוכר אותנו ושמח לקראתנו. אני לוקח את הגיטרה לנגן. מבקש גיטרה נוספת – יקרה יותר – ההבדל בצליל בהחלט מורגש. הגיטרות נראות זהות ואין עליהן כל סימון מבדיל. אני שואל את המוכר כיצד הוא מבדיל בין הגיטרה והוא מסתכל עלי בתמהון ושואל אם לא שמעתי את ההבדל, אכן שמעתי אך בכל זאת חייב להיות הבדל כלשהו שניתן לראות. המוכר נותן לי שעור בסוגי עץ. הוא מראה לי ששתי הגיטרות עשויות מאותו סוג עץ אך בזו שצלילה טוב יותר סיבי העץ צפופים יותר ולכן העץ כבד יותר ובעל תהודה חזקה ויציבה יותר. אני עדיין מתלבט ואשתי משכנעת אותי שאפילו אם הצליל לא יהיה יפה יותר משל הגיטרה שלי אין ספק שהגיטרה של קאזה פאראמון תהיה נוחה יותר לנגינה. בסופו של דבר אני יוצא מהחנות עם הגיטרה היקרה בתוך נרתיק מרופד היטב שישרוד אפילו טיסת שכר. לפני צאתנו מספר המוכר בגאווה שקאזה פאראמון החלה את דרכה ב 1897 ואומר להתראות, לתשובתי שנבקר בפעם הבאה שנגיע לברצלונה הוא אומר שאז בודאי אקנה גיטרה לקונצרטים ואני חושב לעצמי שקודם כל שאני צריך להגיע לרמה שלא תעליב את הגיטרות הנוכחיות שלי. בבית אני מוצא שצליל הגיטרה החדשה אכן מלא ועמוק יותר מזה של הרפאל שלי והנגינה אכן הרבה יותר קלה. עכשיו צריך לשוב וללמוד לנגן.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דניאל  On 6 באוגוסט 2010 at 14:27

    אקשן גבוה זה מבאס, אבל יש בו משהו מאוד מספק. הצליל נשמע לי תמיד הרבה יותר נקי

    אהבתי

  • רונן  On 13 באוגוסט 2010 at 23:44

    היי יוסי,

    הגעתי לבלוג שלך כשהקלדתי בגוגל "גיטרות בברצלונה".

    אני טס לשם בתחילת ספטמבר וחשבתי לקנות גיטרה קלאסית ספרדיה אמיתית. אני מנגן על חשמליות בעיקר אך אשמח לגיטרה קלאסית טובה בבית.

    האם תוכל לספר מה מחירה של הגיטרה שרכשת?

    אני אשתכן ממש על הרמבלאס כך שאני מבין שאהיה די קרוב לחנות הזו.

    תודה מקרב לב

    רונן

    אהבתי

  • יוסי רן  On 14 באוגוסט 2010 at 01:47

    הגיטרה שקניתי היא גיטרה למתחילים. הגיטרה הספרדית הזולה ביותר בחנות עלתה 160 יורו. זו שקניתי עלתה 200 יורו והצליל שלה הרבה יותר עשיר ועמוק מזה של גיטרות ספרדיות במחיר דומה בארץ. עם זאת, אני מבין שאתה נגן מנוסה ויכול להיות שתרצה גיטרה טובה יותר ואז השמיים הם הגבול.
    פרט קטן נוסף – גיטרה עם תיבת תהודה רגישה לחבטות וטילטולים מעט יותר מגיטרה חשמלית לכן חשוב לקנות תיק טוב. התלבטתי בין תיק קשה ב 50 יורו לבין תיק רך שאותו אוכל לשאת למטוס גם על הגב. המוכר המליץ לי על תיק גב מרופד היטב ששומר על צורתו גם כשאין בתוכו גיטרה. התיק עלה 32 יורו ובהחלט הוכיח את עצמו כאשר אחת הדיילות ניסתה לדחוס ליד הגיטרה את תיק היד של אחד הנוסעים.
    ואם אתה כבר ברמבלס, הרחוב האחרון לפני פלאצה קטלוניה הוא סנטה אנה ובו נמצאת הכנסיה שבה תוכל לשמוע קונצרטים של גיטרה ספרדית-קלאסית. בהחלט מומלץ וכשאתה תהיה שם יהיה גם פחות חם.

    בילוי נעים בברצלונה!

    אהבתי

  • רונן  On 14 באוגוסט 2010 at 08:50

    יוסי תודה על התשובה המפורטת,

    רציתי לקבל אינדיקציה למחירים.
    אני אכן נגן מנוסה אך מכיוון שאיני נגן קלאסי לבטח לא אשתולל יותר מידי. עדיין אני מחפש משהו שנשמע יותר טוב מאדמירה פאלומה בכלי זמר.

    לבטח אחפש חנויות גיטרות נוספות ולא אוותר על הופעת פלמנקו טובה.

    לגבי מזג האוויר ועלויות אני חושב שספטמבר תמיד עדיף על יולי אוגוסט.

    אגב תיק קשיח ניתן להעלות למטוס יחד איתך והוא שומר על הגיטרה טוב יותר מכל תיק רך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: