ריקי גל בקלבת שבת 2010

space

היום ריקי גל מופיעה בקלבת שבת. בשיחת שולחן הצהריים במקום העבודה אמרו כמה מעמיתי החדשים שבכוונתם לבוא. הם אינם הולכים לקלבת שבת דרך קבע כמוני אבל הופעה של ריקי גל הם לא מתכוונים להחמיץ. ככל הידוע לי ריקי גל איננה מרבה להופיע בשנים האחרונות אך יש באמתחתה מאגר אדיר של שירים שאנחנו מכירים מימים ימימה. אני חושב על שירי ריקי גל וקולט שהשירים שאני אוהב במיוחד הם דווקא השירים האישיים, שירים אינטימיים שחלקם קשים, ממש לא שירי חגיגה שמתאימים לקהל רחב ומגוון במתחם גדול ופתוח כמו קמפוס הנמל המתחדש בחיפה, אני מניח שלא נשמע שירים אלה הערב.

אני כבר מוכן מהשבועות האחרונים להמולה שמעוררת נוכחות מצלמות הטלוויזיה ומשלים מראש עם כך שאת ההופעה אראה היום ממרום הגבעה, בחום ובלחות שח היום אין לי כוונה לפלס דרכי לחזית הבמה. כבר למדנו שההופעה המרכזית מתחילה מאוחר יחסית בגלל הטלוויזיה ואנחנו מגיעים בשש ועשרה. כצפוי, ההופעה של ריקי גל עדיין לא התחילה ולהפתעתנו הרחבה איננה עמוסה, ממש כמו בתחילת העונה לפני פלישת הטלוויזיה. אני מביט אל מגדל הצילום ואל הבמה, באמת אין צלמי טלוויזיה. שורת הקהל הצמודה אל הבמה מלאה באנשים שבאמת באו לראות ולשמוע את ריקי גל, יש בהם מבוגרים וילדים, לריקי גל יש קהל בכל גיל. שש ועשרים וההופעה עדיין לא התחילה, האם בכל זאת מחכים לטלוויזיה? אנחנו מתמקמים במעלה הגבעה וריקי גל עולה לבמה בלבוש לבן מכף רגל ועד ראש ומצטרפת אליה הלהקה – גיטריסט, בסיסט, מתופף וזמרת.

Riki&Band

ריקי פונה אלינו ומדברת על התרגשותה. איכשהו זה נראה יותר כמו אירוע חברתי מאשר הופעה שכל מילה בה תוכננה מראש. השיר הראשון הוא בצער לא רב ביגון לא קודר – זוהי מבחינתי בחירה קצת מפתיעה, שיר בעל תוכן קשה מאוד אבל ככל הנראה אני הוא זה שטועה, הקהל נהנה מאוד ושר בשמחה רבה עם הזמרת. אני כבר מורגל בכך שאנשים אינם מקשיבים למילים שהם עצמם שרים למרות שריקי גל מעבירה את המילים באופן שקשה מאוד להתעלם מהן. לפני שאמשיך בסיפורי ההופעה אני רוצה להבהיר את כוונתי לאלה שבמקרה אינם מכירים את נושא השיר. השיר לקוח מההצגה 'קטשופ' של חנוך לוין, הצגה שמשתלבת בין 'את ואני והמלחמה הבאה' ו'מלכת אמבטיה'. הצגות אלו התריסו מול האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים ותעשיית ההנצחה שבה הורים חגגו בתקשורת אירועי הנצחה של ילדיהם שלא שבו מהמלחמה ובמקביל ציפו מבנות הזוג של הנופלים להשאר נאמנות למת לנצח – להיות מצבה חיה ולא להמשיך בחייהן. מלכת האמבטיה גררה תגובה ציבורית רועמת שהורידה אותה מהבמה אבל השירים טפטפו החוצה עטופים במנגינות נעימות לאוזן כמו זו שהלחין מתי כספי לבצער לא רב ביגון לא קודר וזו שהלחין שמוליק קראוס לחייל של שוקולד. כדאי ללחוץ על הלינקים ולקרוא שנית את מילות השירים בלי המנגינה כדי לקלוט את עומק הזוועה. על תעשיית ההנצחה כתבתי ביום הזיכרון האחרון את הצבוֹע, העיט וזכר הנופלים. סליחה על העכרת האוירה… חוזרים לחגיגה.

Refreshment הקול של ריקי גל עשיר ומלא ממש כמו אז, כאילו לא עברו עשרות שנים מאז נשמעו שיריה לראשונה. כולנו שרים יחד מערבה מכאן, נערת הרוק, יש לי חולשה לרקדנים ולמרות הבריזה חם, חם מאוד. ריקי גל מבקשת משהו לנגב את הזיעה, מאי שם נזרקת אליה מגבת ומעתה עד סוף ההופעה תעטר את צוארה של ריקי גל מגבת ארגמן. בינתיים הגיעו צלמי הטלוויזיה אך המסיבה כבר בעיצומה ונוכחותם איננה משנה הרבה. נראה גם שהפעם לא הגיעה עם הצלמים חבורת ה'מצטלמים'.

החום מעיק וצוות מוכרי הפירות הצוננים מסתובב בקהל בהרכב מתוגבר.

ריקי גל איננה מנסה לעשות לנו רק מסיבה שמחה ומגישה לנו גם את שיריה הפחות שמחים ולפעמים אפילו קשים, השירים שאני כל כך אוהב כמו ילד אסור ילד מותר ומקום לדאגה. ריקי גל שרה את השירים ומודעת לכל מילה, את זה ניתן לראות אפילו בשפת הגוף שלה שאומרת את המילים. הביטו בתמונות, אפשר לדעת על מה מדבר כל שיר על פי מבע פניה.

Riki5Riki4  Riki1 Riki2

ריקי גל מספרת לנו שזו ההופעה השלישית בסך הכל עם הלהקה ומרמזת בכך שהם עדיין לא מוכנים עם כל השירים שלה, נפרדת מאיתנו ויורדת מהבמה והלהקה בעקבותיה. הריטואל הרגיל של ירידה לצורך עליה ואכן ריקי גל חוזרת אלינו אך הלהקה איננה באה בעקבותיה. ריקי גל שרה לנו את מקום לדאגה א-קפלה ובשלב מסויים מצרפת אותנו לשירה כשהיא מכריזה את מילות השורה הבאה וכל הקהל שר אחריה. האוירה נהדרת. הלהקה מצטרפת וכעבור שיר או שניים מגיעים את השיר של ריקי גל האהוב עלי ביותר היי שקטה, שיר של רחל שפירא שמילותיו המאוד קשות גרמו לי לא פעם להרבה מאוד תהיות מה הביא את המשוררת לתפיסת מציאות כל כך מחניקה. הייתי בטוח שריקי גל לא תשיר לנו שיר זה בהופעה ואני שמח שהיא סיימה בהיי שקטה את ההופעה. סיום עם שיר כזה הוא איננו מאפשר נסיגה, הרי לא יתכן שהקהל יקרא לזמרת חזרה במחיאות כפיים קצובות בעקבות שיר כל כך מעיק.

ההופעה הסתיימה כשעה לאחר שהתחילה, הופעה קצרה. אנחנו פונים לדרכנו כשהיי שקטה עדיין מתנגן בראש ואיננו מרפה. חוויה מאוד מיוחדת, אני מקווה שריקי גל מתכננת לנו מופע עם שירים חדשים ואולי דיסק בדרך. אני מחכה.

בשבוע הבא דנה ברגר מארחת את איתי פרל.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: