משירי ארץ אהבתי – מכורה של מי?

לפני כשנה וחצי כתבתי כאן על ארץ נוי אביונה – משפט מהשיר 'משירי ארץ אהבתי' שמוכר יותר כ'מכורה שלי'. באותה רשימה התייחסתי רק למילים 'ארץ נוי אביונה' אך למעשה מילים רבות בשיר גרמו לי לתהיות בעניין כוונת המשוררת. אני מכיר את השיר מזה זמן רב מאוד. בימים שהתוודעתי אל השיר המונח 'מכורה' התיחס מבחינתי רק למכורה שלי הלא היא ארץ ישראל. שום מקום אחר לא יכול היה להיות מכורה של מישהו ביחוד בימים בהם קידשו את מחיקת הזהות הקודמת ושפת האם של העולים לארץ לטובת העברית והישראליות. מבחינתי השיר התייחס אל ארץ ישראל, מכורה שאין בה מלכה ומלך ושבעה ימים בה סגריר וגשמים וחום ויובש כל היתר. לא פעם תהיתי למה מרמזת המשוררת בדימוייה והייתי שבוי בתפיסה שאימצתי לגבי השיר בנעורי. רק לאחרונה קלטתי שבעצם השיר איננו מתייחס כלל אל המכורה שלי שהקבצנים בה צרובי שמש. בויקיפדיה נכתב: "לאה גולדברג נולדה בשנת 1911 בקניגסברג שבמחוז פרוסיה המזרחית בגרמניה (כיום קלינינגרד, רוסיה). … בשנות חייה הראשונות התגוררה המשפחה בקובנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלצו לברוח למחוז סרטוב, עמוק בתוך שטחה של רוסיה. כששבו לליטא בתום המלחמה עינו חיילים ליטאים מהצבא הלבן את אביה, שהואשם בקומוניזם, במשך כעשרה ימים… ובכן מכורתה של לאה גולדברג היא קניסברג שבפרוסיה, ממלכה עם מלכה ומלך שאיבדו את הבית ואת הכתר במלחמה, מדינה סגרירית שקבצניה אכן חיוורים. מדהים עד היכן נדד עולם הדימויים הפרטי שלי בניסיונותי להבין את עניין המלכה חסרת הבית והמלך נטול הכתר כאשר אין בעצם במילים כל רמז, הם תאור פשוט של המציאות במכורתה של המשוררת. לאחר שהכתה בי ההכרה מצאתי שיש הרבה מאוד איזכורים והסברים בעניין באינטרנט אלא שאני הייתי שבוי בתפיסה אחרת שלא העליתי על דעתי שאיננה נכונה – תפיסה שאומרת שמכורה יש רק אחת והיא ארץ ישראל. כל אחד יכול לטעות … אמרה הציפור

משירי ארץ אהבתי לאה גולדברג מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה – לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר. וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָה וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר. אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַוְּרָדִים פּוֹרְחִים, וְשִׁבְעָה יָמִים הַטְּלָלִים זוֹרְחִים, וְשִׁבְעָה יָמִים חַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים, וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בָּרְחוֹב וְנוֹשְׂאִים חִוְּרוֹנָם אֶל הָאוֹר הַטּוֹב, וְכָל קַבְּצָנַיִךְ שְׂמֵחִים. מְכוֹרָה שֶׁלִּי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה, לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת לַמֶּלֶךְ אֵין כֶּתֶר. רַק שִׁבְעָה יָמִים חַגִּים בַּשָּׁנָה וְעָמָל וְרָעָב כָּל הַיֶּתֶר. אַךְ שִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִים וְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים, וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים, וְכָל קַבְּצָנַיִךְ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה, וּבָנַיִךְ בְּנוֹתַיִךְ חָתָן כַּלָּה, וְכָל קַבְּצָנַיִךְ אַחִים. עֲלוּבָה שֶׁלִּי, אֶבְיוֹנָה וּמָרָה, לַמֶּלֶךְ אֵין בַּיִת, לַמַּלְכָּה אֵין כֶּתֶר – רַק אַחַת בָּעוֹלָם אֶת שִׁבְחֵךְ אָמְרָה וּגְנוּתֵךְ חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר. וְעַל כֵּן אֵלֵךְ לְכָל רְחוֹב וּפִנָּה, לְכָל שׁוּק וְחָצֵר וְסִמְטָה וְגִנָּה, מֵחֻרְבָּן חוֹמוֹתַיִךְ כָּל אֶבֶן קְטַנָּה – אֲלַקֵּט וְאֶשְׁמֹר לְמַזְכֶּרֶת. וּמֵעִיר לְעִיר, מִמְּדִינָה לִמְדִינָה אָנוּדָה עִם שִׁיר וְתֵבַת נְגִינָה לְתַנּוֹת דַּלּוּתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת. ניקוד: אביבה והתעויוט

הנה כך קוראת לאה גולדברג את שירהּ 'משירי ארץ אהבתי' שמוכר יותר כ'מכורה שלי'.

מומלץ להקשיב עד הסוף ולהתייחס להטעמה ולהדגשות. ברור לי שכולם מכירים את השיר ובכל זאת יש בקריאה זו משום פתיחת צוהר נוסף. ניכר שהיא מבינה היטב את מה שהיא קוראת.

תוספת מאוחרת [30.01.2013] :

ניתוח מבוסס ומנומק ברשימתו של צבי גלאון על שירי ארץ אהבתי של לאה גולדברג.