מעגל הגיר הקווקזי – ברטולד ברכט וקרן פלס

התרגשתי, צחקתי, נהניתי ושוב צחקתי ונהניתי והתרגשתי. חוויה מדהימה בעוצמתה.

chock-circle[1]כותרת רשימתי זו עושה מעט אי צדק עם הבמאי המוכשר אודי בן משה וכן עם שאר היוצרים והשותפים. אילו היה מקום בלתי מוגבל בכותרת הייתי מציין גם את הבמאי, מעצבת הבמה, מעצבת התלבושות ועוד הרבה אומנים מוכשרים שיצרו יחד את החוויה אך המרכיב שהטביע את חותמו יותר מכל על החוויה שלי הוא המוסיקה הקולעת של קרן פלס, לכן מיקמתי את שמה בכותרת לצד שם המחזאי כשם שהייתה ההפקה עושה אילו היה המוסיקאי קורט וייל, למשל. בהפקה של הברלינר אנסמבל ב1953 המוסיקה הייתה של פאול דסאו, אצלנו – קרן פלס.

אנחנו מתמקמים במקומותינו המצויינים במרכז האולם. יש לי קשרים. בימין הבמה ובשמאלה שורות קולבים עם בגדים ולפניהן כסאות. בקצה שורות הקולבים לכיוון ירכתי הבמה יושבים הנגנים, ובמרכז משטח שחור מוגבה ומשופע קלות שמוביל אותנו אל קיר אחורי שחור גם כן ובמרכזו דלת כפולה שנפתחת אל האור. עיצוב במה מסקרן, מינימליסטי וחשוף – מאוד הולם את סגנון הברלינר אנסמבל הברכטי.

לאחר ההדגמה המסורתית של צילצולים סלולאריים מעצבנים עולה שלמה בראבא אל מרכז חזית הבמה לשאת את הפרולוג. במקור מדבר הפרולוג על מאבק על עמק מסויים בין מגדלי העיזים לבין החקלאים. בהפקה הנוכחית יש לנו פרולוג מסוג קצת שונה. המאבק על העמק הוא המאבק על האדמה בין אלה שיושבים עליה לבין אלה שרוצים לשוב אליה, "לא כאן" במקום אחר. בראבא מעביר לנו את המסר שההצגה שעוד מעט תוצג בפנינו היא משל על תפיסת הצדק של היושבים על האדמה והשבים אל אדמתם ושוב… "לא כאן" במקום רחוק. בראבא עדיין איננו אצדק, בשלב זה הוא עדיין בראבא עם כל הג'סטות ההומוריסטיות האופיניות שגורפות מהקהל גלי צחוק. הפרולוג מספר על ברכט שהגה את המחזה באמצעות שיר שמנגינתו הומוריסטית ממש כמו מילותיו ואני כבר נשבה בקסמה של המוסיקה. כולם על הבמה שרים בהרמוניה והתזמורת, בסך הכל ארבעה נגנים, נשמעת כאילו יש בה הרבה יותר כלים. מאוחר יותר נראה שהנגנים מחליפים כלים תוך כדי הנגינה. פתיחה מבטיחה. שלמה בראבא אומר לנו שהוא ישוב בתור אצדק, השופט העממי, במערכה השניה ומפנה את הבמה להצגה.

e16_maagal_M[1]המשל מתחיל. מושל גרוזיה נרצח ואחיו תפס את מקומו. המורדים רוצים לתפוס את אשת המושל ובעיקר את תינוקה – יורש העצר. פמליית אשת המושל עומדת לברוח בחיפזון מהמורדים. אשת המושל כל כך טרודה בפרטי הלבוש שהיא רוצה להציל ושוכחת את התינוק, יורש העצר – מיכאל, מאחור. המשרתת גרושה לוקחת את התינוק במטרה להצילו מהמורדים. שחקנים מציירים בגיר לבן על משטח הרצפה השחור את שביל הבריחה של גרושה בעוד הרקע הכפרי מצוייר על גבי המשטח השחור האחורי על ידי השחקן יפתח אופיר. רעיון מבריק של מעצבת הבמה פרידה קלפהולץ-אברהמי. גרושה בורחת מהמורדים circle-camery4[1]לאורך השביל כשכולם רצים במקום והנוף המצוייר משתנה ברקע ושאר השחקנים שרים ומעודדים את גרושה לרוץ הלאה. משום מה עולה בי אסוציאציה מבריחת אליזה עם בנה הקט באוהל הדוד תום בהצגה שבתוך הסרט ה'מלך ואני' שבה כולם קוראים סביבה 'רוצי אליזה, רוצי' ממש כמו כאן. האסוציאציה שלי בלבד אבל קשה לי להתעלם מהדמיון. משחקה של נטע גרטי מרגש מאוד והמוסיקה והשירה תורמים עוד יותר להזדהות עם מצוקתה. בהמשך אנו מתוודעים למחזרה של גרושה, החייל סימון חאחווה שמגולם בכשרון רב על ידי אודי רוטשילד. סימון חאחווה עובר מספר תהפוכות לאורך ההצגה ואודי רוטשילד מעביר את התחושות שנגזרות מאותן תהפוכות בצורה מאוד טובה מבלי לגלוש למלודרמטיות רגשנית שמאפיינת לפעמים את משחקה של נטע גרטי – גרושה. להסיר ספקות, נראה לי שמשחקה המרגש מידי של נטע גרטי הוא במקומו וכך ניווט אותו הבמאי בסיוע המוסיקה.

המוסיקה של קרן פלס עוברת בין סיגנונות שונים ומעצבת את האוירה לאורך כל ההצגה. המוסיקה היא הגורם הדומיננטי ביותר מבחינתי בהובלת ההצגה. לפעמים היא כל כך דומיננטית שהתוכן המילולי נבלע בתוכה. קראתי שברכט לא ייחס חשיבות להבנת הטקסט על ידי הקהל, הדבר שנחשב בעיניו היה תפיסה של הקהל באמצעות התמונה, התנועה והצליל, אם כך – המוסיקה של קרן פלס משרתת את צורת החשיבה של ברכט גם כשהיא מאפילה על המילים. העיבודים הווקאליים בכל הסגנונות ערבים מאוד לאזני, הזמרים שרים בהרמוניה מלאה ואני מופתע לגלות שדניאלה וירצר שהכרתי עד כה רק כשחקנית היא גם זמרת מוכשרת עם קול גדול, מנעד עצום ושליטה מלאה בכל רזי השירה. עוברים למצב רוח מוסיקאלי נוסף ואחריו מתחיל קטע בסגנון ג'אז. תחילת השיר 'חורף בא' מזכירה לי משום מה את סאמרטיים מפורגי ובס של גרשוין, אבל זה אני והאסוציאציות שלי. בחלק השני של ההצגה אצדק שר 'למה' ועונה לעצמו 'בלה בלה בלה' והסובבים אותו שרים ורוקדים בסגנון רוסי משהו. עושר מוסיקאלי אדיר שרק בשבילו שווה ללכת לשמוע את ההצגה. אני מחכה לדיסק אם כי לא תמיד הפקות מעין אלה מציעות את המוסיקה שלהן לקהל הרחב, כלומר לי.

הקולבים הארוכים שתוחמים את הבמה משני צידיה מציגים את מגוון התלבושות העצום. שחקני ההצגה מחליפים דמויות ותלבושות בצידי הבמה לאורך כל ההצגה כאשר במרכז הבמה מתקיימת ההתרחשות העיקרית. התלבושות משנות כל-כך את הדמויות עד כי לפעמים לוקח לי זמן להבין שאחי המושל ואחיה של גרושה משוחקים על ידי ליאור זוהר שמגלם עוד מספר דמויות וכן אני מקשה להבחין בכך שרון מוסקוביץ' הוא רופא, גוסס, פליט ועוד מספר דמויות שמובדלות באמצעות תלבושות מגוונות מלוות במשחק עשיר במימיקה ובתנועה. עיצוב הבמה בשחור לבן בשילוב עם תאורה לבנה על גבי עשן בהיר מדגישים מינימליסטיות ברכטית שמופרת על ידי הצבעוניות של התלבושות. אינני יודע מה היה חושב על זה ברכט, אני מאוד אוהב את התוצאה.

580[1]החלק השני של ההצגה שייך לאצדק. סיפורה של גרושה מופסק בהפסקה, נשוב אליו לקראת סוף ההצגה, עכשיו מתחיל סיפור אחר לגמרי. אצדק,שיכור כפרי שמתגלגל מבלי דעת להיות שופט בעל אמות מידה פרטיות של צדק שמאפשרות לו לקחת שוחד בגלוי ולא להעניק כל יתרון לנותני השוחד. שלמה בראבא מקפץ קפיצות נחשוניות בין פחד לבין ביטחון מוגזם, בין דמות השוטה לדמות השופט ויוצר אצדק משל עצמו. התזמון המדוייק של בראבא יוצר מצבים שהם על סף הסלפסטיק גם כאשר רוח הדברים רצינית והקונטרסט גורם לכולנו לצחוק בהנאה. ברכט נטה לתת לשחקניו לנווט את הדמויות כראות עיניהם. נראה לי שאודי בו משה נהג באופן דומה והניח לבראבא וליאצק להשתלט מעט על אצדק ואולי אפילו עודד אותו לנהוג כך. יש בכך משום קריצה לקהל שהיא בהחלט במקומה כשמדובר בברכט שנהג לקרוץ לקהל ברמיזות מתחומים שאינם קשורים ישירות אל המחזה, שכן החוויה היא העיקר ולא התוכן המילולי. בראבא הוא מהמוכשרים באומני הבמה שלנו ובכל זאת בכל הדמויות שהוא מגלם אני רואה את בראבא ואת יאצק יותר מאשר את הדמות אותה הוא מגלם. במקרה זה, לאצדק יש לא מעט מחוות יאצקיות מובהקות כמו כיפוף הרגליים הסימטרי לצדדים והרקיעות הסוסיות הקולניות. אני מאוד נהנה ממשחקו של בראבא וצוחק לא מעט עם הקהל אך קשה לי להשתחרר מההרגשה שאינני רואה את אצדק אלא עוד פארודיה בראבאית מוצלחת. לפני שנים רבות, ב 1992, ראיתי את ההצגה. אינני זוכר את פרטי ההצגה של אז אך אני זוכר שזו הייתה חוויה חזקה מאוד. באותה הפקה ב 1992 אצדק היה כל כך אצדק ששכחתי שזה בעצם חיים טופול שמגלם את דמותו.

circle-camery[1]גם בחלק השני התהפוכות רבות וכולם משחקים ושרים נהדר. רובי מוסקוביץ, הגוסס שקם לתחיה עם קבלת ההודעה על תום הקרבות מציג דמות קומית מרעננת. סימון חאחווה חוזר מהחזית לקראת המשפט ובא אל ארוסתו גרושה שנשאה בינתיים. במהלך שיחתם הוא מספר שבינתיים התקדם בצבא ועכשיו הוא שַלָם ושוב האסוציאציות נושאות אותי אל שוַייצֶרקאז – בנה השַלָם של אמא קוראז'… מעניין מה יש לו לברכט עם שַלָמִים צבאיים. הבן מיכאל שגדל בינתיים הוא בעצם כלי  המשחק בידי אצדק שמורה לשתי הנשים למשוך אותו אליהן מתוך מעגל הגיר. ככל הזכור לי אין לילד אצל ברכט תפקיד מילולי, הוא כלי משחק בלבד. בהפקה שלנו הילד משחק את תפקיד הזמר שמספר מה חשבה האם, גרושה, אך לא אמרה. לתפקיד הילד מלוהקים חמישה ילדים לסירוגין, אין לי מושג מי היה הילד שראינו היום בהצגה אך אין ספק שהוא שר את תפקידו בחן רב. ההחלטה לשבץ בהצגה דמות של ילד מזמר נתפסת בעיני כגימיק מיותר שאיננו תורם דבר. לי, על כל פנים, גרם קטע השירה של הילד חוסר נוחות שגובלת במבוכה.

לקראת סיום ההצגה גוזר אצדק את דין האמהות והילד ונותן את הילד לגרושה – האם שגידלה אותו, למרות שאיננו מאמין לה שהיא אימו. המחזה מבוסס על שני מקורות, 'מעגל הגיר' הסיני ו'משפט שלמה' שלשניהם אותה לוגיקה אך היא מובילה לתוצאה ההפוכה והנכונה ממש באותה מידה.

אחרי ההשתחוויה אני מגלה שביליתי בתיאטרון למעלה משעתיים וחצי כולל הפסקה והזמן חלף כהרף עיין.

חויה מרגשת של מוסיקה, תנועה ומשחק מאוד מהנים על במה בעיצוב קולע ומקורי.

ממליץ בחום.

פרטים על ההצגה: אתר התיאטרון הקאמרי, הבמה , עכבר העיר

סקירות וביקורות: מיכאל הנדלזלץ – עכבר העיר, מרט פרחומובסקי – הכל על תרבות, דן לחמן – e-mago, צבי גורן – הבמה, טל פרי – גלובס, אורית הראל – מוטקה, אלעד נעים – פרשן

את הסקירות והביקורות קראתי כמנהגי אחרי שכתבתי את חוויותי. מסתבר שהחוויה שלי שונה באופן די קיצוני ממה שחוו חלק מהאחרים כך ששווה לקרוא גם את דעותיהם.

צילומים: דניאל קמינסקי עבור התיאטרון הקאמרי.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: