פסטיבל ג'אז ובלוז – ביץ' באר קיסריה – סוכות 2010

Untitled-12 סוכות הוא חג הפסטיבלים. בסוכות מתקיימים בארצנו כשבעים אירועים שעונים לשם "פסטיבל", אחד מהם הוא פסטיבל ג'אז פלוס בביץ' באר בקיסריה. אין ב"פסטיבל" הזה שום חידוש אבל יש בו מוסיקה טובה, אוירה נעימה, מפרץ יפה ובריזה קרירה. לפני שנתיים היינו בהופעות של להקת הבלוז של נועם דיין ושל בלוז ראש פינה בפסטיבל זה. השנה תוכנית הפסטיבל כוללת כרגיל תערובת של הופעות שכבר התארחו בו בעבר והופעות של להקות והרכבים חדשים. מרבית ימי הפסטיבל כבר תפוסים אצלי באירועים אחרים מה שמשאיר רק את שני ימי הפסטיבל הראשונים פנויים. אילו הייתה בפסטיבל הופעה של להקת הבלוז של נועם דיין אני מניח שהייתי מפנה לשם כך את הערב, אך ההרכב ההוא ככל הנראה כבר התפרק.

בערב הראשון של הפסטיבל מופיעה להקת הג'אז אומאמי ואחריה בלוז ראש פינה ששמענו בשנה שעברה. למחרת מופיעים שליחי הבלוז ששמעתי עליהם לא מעט תשבחות והצלחתי לפספס את ההופעות שלהם בחיפה פעם אחר פעם. החלטנו – השנה נשמע את אומאמי ושליחי הבלוז. על בלוז ראש פינה החלטנו לוותר הפעם, לפני שנתיים הם הציגו הופעה רשלנית ומבולבלת שנראתה כאילתור מתמשך, רק בסיום ההופעה הם ניגנו ושרו קטע בו הם הוכיחו את כוחם בבלוז.

מוצאי סוכות – יום חמישי ואנחנו בדרך לקיסריה. בכניסה לכיוון הביץ' בר הדרך חסומה – אין יותר מקומות בפנים אך אפשר לחנות בחוץ וללכת ברגל. גם מגרשי החניה החיצוניים עמוסים מאוד. הדרך לביץ' בר דרך אתר העתיקות עמוסה מהרגיל, אנחנו תוהים מה יום מימים ולפתע אנחנו קולטים שמרבית הסובבים אותנו עטורי כיפות סרוגות. שכחתי לגמרי, חג הסוכות הוא חגם של שומרי השבת, זו ההזדמנות שלהם לצאת ולטייל על כל הארץ וקיסריה היא אחד האתרים האטרקטיביים במיוחד.

Umamiאנחנו נכנסים לביץ' בר כאשר להקת אוממי כבר על הבמה. המתחם עמוס למדי וקשה למצוא מקום ממנו נוכל גם לראות את הלהקה. בסופו של דבר אנחנו מאתרים פיסת דשא שניתן להציב בה שני כסאות פלסטיק ולראות את ההופעה ממש מקרוב.

אומאמי הוא הרכב ג'אז בעל צליל קלאסי מעניין – סקסופון, גיטרה, תופים וקונטרבאס. כולם שולטים היטב בכלים ובסגנון ומנגנים בהרמוניה ראויה. שום דבר מפתיע, פשוט ג'אז נעים לאוזן. הרשים אותי במיוחד נגן הקונטרבס שנתן מפעם לפעם קטעי סולו עשירים במיוחד, מעבר למה שאנחנו רגילים בהרכבים דומים.

Caesaria1200GershonMelnikov

המקום מאוד נעים, נוף המפרצון מרהיב באורות הלילה והבריזה הקרירה מצננת את פנינו מחום היום. ההופעה של אומאמי הסתיימה, מפנים את הבמה ומתחילים להכין אותה להופעת בלוז ראש פינה. אנחנו נזכרים בינתיים בקטעי בלוז ובעיקר בנגנית הסקסופון של בלוז ראש פינה, האוירה נעימה ואנחנו מחליטים להמשיך את הלילה.

בלוז ראש פינה עולים לבמה. הסקסופוניסטית מפליאה בנגינתה וכן גם הבסיסט הגיטריסט והמתופף. הסולן, זמר בעל קול מחוספס ופוזה של זמר בלוז אמריקאי טיפוסי, מדבר אך ורק אנגלית, מפזר בדיחות לעוסות היטב ונראה שכולם נהנים מהבדיחות. הם כבר מזמן אינם צעירים וברור שהם חיים את הבלוז שלהם. ההופעה מוגשת היטב, הצליל שלהם הוא בעיקרו בלוז כבד מהסוג שאני מחבב.

 

SoniaRocksSoniaSax 

SoniaSings

 

במהלך ההופעה הם שרים שיר לזכר יוסי אוליפנט, סולן הלהקה לשעבר, שהלך בדרך כמה מגדולי הרוק של דורו והטביע את חייו במנת יתר של סמים. הסולן מפלרטט במילים ללא הרף עם הסקסופוניסטית ופונה אליה בשמה – סוניה, שמות שאר חברי הלהקה אינם מוזכרים באופן שנחרט בזכרוני . הלהקה שינתה הרכבים מפעם לפעם במהלך חייה הארוכים ולכן אינני בטוח לחלוטין שהזמר הוא אכן גרשון מלניקוב אך שאר חברי הלהקה הם ככל הנראה החברים המקוריים – איתי אלוהב מנגן על הגיטרה ושר, אלי טרגן מנגן בס , אורן רביב מתופף וסוניה ג'יקוב מדהימה אותנו בנגינת הסקסופון העשירה שלה ומפתיעה אותנו כאשר היא נוטלת את המיקרופון ושרה.

 

RoshPinna

באחת אחר חצות, לקראת סוף ההופעה, רוח הים ממש קרה ואנחנו מנסים להתכרבל בתוך עצמנו. בסך הכל אנחנו נהנים מאוד מההופעה של בלוז ראש פינה ואני מניח שנשוב להופעה שלהם גם בפסטיבל של השנה הבאה.

למחרת, ערב שבת, אנחנו באים להופעת שליחי הבלוז. בדרך לקיסריה מתחיל טפטוף קל שמפסיק כמעט מייד, בקיסריה אין כבר זכר לגשם שירד בדרך. המתחם עמוס וכן החניה אך הקהל שונה לחלוטין. חובשי הכיפות אינם – ערב שבת – לעומתם רבים יותר הבליינים הצעירים, לא נוער, יותר בני שלושים. הזמן שנקבע לתחילת ההופעה עבר מזמן ואין זכר ללהקה. קהל נוסף ממשיך לגדוש את המדשאה וכיסאות נוספים ניטעים במעברים. שליחי הבלוז כנראה מושכים הרבה יותר קהל כך שהיום אין סיכוי לראות את ההופעה מקרוב כמו אתמול. ההופעה מתחילה לבסוף. הקהל מבקש רוק אך הלהקה מתעקשת שהערב באו לנגן בלוז. מתעקשת, אך מנגנת בעיקר רוק.

BluesMessengers

חסר לי כאן הצליל הבלוזי ששמענו אתמול וכן הבלוז של נועם דיין ולהקתו. בכל זאת מפעם לפעם אנו שומעים קטע בלוז טוב. כל חברי הלהקה שולטים באופן מעולה בכלי הנגינה ואוהבים להפגין את שליטתם בקטעי סולו. בחלק ניכר מהשירים העיבודים שלהם עוברים לטעמי את הגבול שבין מוסיקה עשירה לבין רעש. כשאחד הכלים מנגן את הסולו אני מצפה משאר הכלים שילוו אותו. כשכולםמתחרים על ההובלה התוצאה צורמת מעט לאוזני אך ברור לכל שמרבית הקהל נהנה מאוד, אני קצת פחות. יכול להיות שהייתי נהנה ממש מאותה הופעה יותר אילו הכנתי את עצמי לערב רוק ולא ציפיתי לבלוז ולג'אז. מה שלא יהיה נהנינו משני ערבי ה"פסטיבל" – השילוב של המקום, מזג האויר והמוסיקה יוצרים יחד חוויה נעימה מאוד.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: