החיפאית – תופעות לוואי בתיאטרון חיפה

דֶּלֶת. דלת היא מחסום? דלת יכולה להיות גם פתח… מבולבלים? לא רק אתם, יש לפחות עוד שמונה צעירים מבולבלים לא פחות. למען האמת גם אני יצאתי מההצגה מבולבל למדי ויש שטוענים שכבר אינני כל-כך צעיר.

med_tofaot3[1]הקבוצה החדשה של תיאטרון חיפה מונה שמונה שחקנים חיפאים צעירים ומוכשרים ששרויים עמוק בתוך שלב התהייה וחיפוש הזהות העצמית. בהצגה הראשונה של החיפאית הם מציגים כרטיס ביקור של עצמם כמחפשי דרך, חולמים, רוצים אך לא מעזים, כמעט עושים ונרתעים, מאמינים בעצמם אך חוששים להפגע. אף אחד לא סיפר להם שהחיים קלים אך לא הבהירו להם כראוי עד כמה הם יכולים להיות מסובכים. בדור של שחקני החיפאית שלב החיפושים אורך שנים רבות מאוד ומלווה בהרבה מאוד תופעות לוואי וחששות מפני תופעות לוואי דימיוניות. זה הדור שאף אחד לא קבע לו מסלול קשוח כמו שקבעו לדור שלי. כששחקני ושחקניות החיפאית היו עדיין תלמידי בית ספר אביב גפן קרא לזה 'דור מזויין'. אז מה עושים? מנסים, מנסים ושוב מנסים – זה מה שכולם עושים אלא שהשחקנים שלנו חושפים את החלומות והמצוקות על הבמה.

Haifait-VE2 אז איך אני נקלע לבכורה של תופעות לוואי? כאן אני חייב גילוי נאות. אני מכיר ומוקיר אחד משמונה שחקני הקבוצה, יונתן שוורץ, כבר למעלה מחמש עשרה שנים… עוד לפני שלמד לעוף. מייד כשנודע לי על ההצגה הראשונה של החיפאית הצטיידתי בכרטיס והנה אני כאן.

אנחנו מקדימים מעט להגיע ושערי במה 3 עדיין סגורים. מתמקמים באכסדרת התיאטרון יחד עם הרבה אנשים שממתינים לתחילת ההצגות. בשעה 20:30 מושמע הצליל הקורא להכנס לאולמות ואני מגלה שכל יושבי האכסדרה נוהרים החוצה לכיוון במה 3. במה 3 היא האולם הצמוד לספרית פבזנר. נכנסים לאולם דרך שביל של בדים שחורים ומגיעים לאולם ובו כמאה וחמישים כסאות רגילים שאינם מעוגנים לרצפה. אני מרגיש בבית. זה נראה כמו אולמות הפרינג' ובתי הספר לתיאטרון, רק שאנחנו במרכז הממסד התאטרוני של חיפה. יכול להיות שהעברת רגל מהפרינג' אל התיאטרון הרפרטוארי היא גם חלק מחיפוש הדרך. כל התפאורה – כסאות ספות ושולחנות – על גלגלים, מאחור כוורת ארגזים, ועוד מספר ארגזים ריקים בפינות הבמה, כנראה סימול של חדרי רווקים. ההצגה מתחילה. יניב [יונתן שוורץ], נציג של חברת הסקרים 'טוק טוק', מתדרך את רקפת [מעיין ויסברג]. יניב ממצב את עצמו כאדם מיושב ובוגר ורקפת ממותגת כצעירה הססנית אך עד מהרה אנחנו קולטים שגם הוא צעיר מבולבל וחסר ביטחון שלבש לעצמו פוזה של האחראי והוא כל הזמן במגננה של אדם שחושש מקרבה שמא יפגע. מכאן אנחנו עוברים לחבורת צעירים שמתאחדת ומתפצלת סביב סיפוריהם של יחידים, זוגות ושל קבוצות משנה.

שום מחזאי לא כתב את זה. כל אחד ואחת מהשמיניה נושא איתו תרמיל של שאיפות וחרדות, כמו כולם, וכל אחד שוטח את חלקו והכל מנסה להתחבר לתמונה רציפה ושלמה – הצגה. אבל זה בעצם לא קורה. במקום הצגה מובנית עם התחלה, התפתחות דרמטית וסגירה בחרו חברי החיפאית לגרום גם לנו לחוש את הבלבול ועשו זאת באופן מעורר השתאות. ההצגה תופעות לוואי מציגה בפנינו גלריה של דמויות שמתחברות לסיפורים ומתנתקות ושוב מתחברות באופן שונה. יש כאן משחקי שפה ותרבות, צעירים שמשליכים את רצונותיהם וחלומותיהם על האחרים, כאלה שמנסים ליטול חסות על אחרים ואחרים שנוטלים את דברי זולתם ולשׁים כרצונם ליצור להם שפה משלהם. זורקים מילים על השולחן והמילים כמעט מתחברות לרעיונות אך נרתעות ברגע האחרון. מתעסקים לא מעט בענייני זהות, וזהות היא קודם כל שפה. החיבור המתבקש בין התרבות-שפה הערבית והעברית מתערבב עם ניסיונות להיות קוסמופוליטיים ולדבר גרמניברית, אנגליברית וערבית בתחפושות שונות. מעניין אם הרוסית שכל-כך דומיננטית בתרבות הדור הושמטה במקרה, במכוון או שאני פספסתי משהו. צעירים עם חלומות לכבוש את העולם באמצעות אומנותם או במיזמים עיסקיים שמופיעים וחולפים עם הרוח, רדיפה אחרי ריגושים רגעיים והישגים קטנים וחולפים ומוות. ההתעסקות עם המוות לובשת יותר מפן אחד ועטופה באריזות שונות.

ההצגה מציפה הרבה בעיות ואף לא פתרון אחד. אני, כאמור, יצאתי מבולבל. בדרך חזרה אמרתי לאשתי שאני זקוק לזמן לקלוט את החוויה משום שההצגה איננה קולעת לשום תובנה. כל הדרך וגם לאחר שהגענו הבייתה המשכנו לדבר על מה שלא אמרה ההצגה ואז קלטתי עד כמה היא בעצם חדרה למחשבותי. ביציאה מהתיאטרון שמעתי מישהי אומרת לחברתה שהיא הולכת לבדוק אם ניתן עדיין להשיג כרטיסים למחר, היא רוצה לראות את ההצגה שנית כמעט מייד. ואני תוהה אם צפיה נוספת תסדר לי את התמונה או תבלבל אותי עוד יותר.

החיפאית-צילום-שלמה-שהם

צילום: שלמה שוהם

חוויה מאוד מעניינת ומעוררת מחשבות.

על החיפאית בהבמה אתר החיפאית של תיאטרון חיפה

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אלי בר-יהלום  On 6 באוקטובר 2010 at 16:12

    שלום יוסי,

    אני מניח שאתה זוכר אותי 🙂 אני שמח להזמין אותך להופעה שלי בנשר (רמות יצחק), שתתקיים במוצ"ש 16 באוקטובר בשעה 20:00.

    הנה דף הארוע ב"חי-פה":

    http://www.haipo.co.il/forum/viewtopic.php?f=8&t=5469&start

    אשמח מאד אם תעזור לי להפיץ את הבשורה, כדי שהסיסמה "ב-16 באוקטובר מתחילה תקופת הכלום" (שמודפסת על ההזמנות לארוע) תתגשם על הצד הטוב ביותר.

    בתודה, אלי

    אותי אפשר להשיג בטלפון 052-2474953

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: