סיגל – מחזה מוסיקלי – סיבוב שני

אתמול הייתי במחזה המוסיקלי סיגל בפעם השניה. הבוקר התעוררתי כשבראשי מתפזם השיר יש אהבה אתה אומר . אם לא קראתם את חוויותי מהביקור הראשון כדאי לקרוא קודם את סיגל – מחזה מוסיקלי – סטודיו יורם לוינשטיין.

היום שבת, יש זמן, ובראשי הדברים שאתה לי אומר לא דומים לדברים של אחר, זה די צפוי אלא שהקול בראשי איננו קולה של סיגל מהמחזה אלא הקול של עליזה עזיקרי, הזמרת שעל דמותה מבוסס סיפור המחזה. אתמול אחרי שליבי ואני יצאנו מההצגה המשכנו לשוחח על מה שראינו ושמענו ובשיחתנו אמרתי שארז רגב, שמגלם את דמותו של הזמר יאקיס, מחקה את קולו של אריס סאן ואילו הדר רצון-רותם שרה בקולה הערב בפני עצמו אך שונה מזה של עליזה עזיקרי. כשהגעתי הבייתה האזנתי לאותם שירים בביצוע עליזה עזיקרי ונזכרתי בקולה העשיר. אז הנה אני נושא איתי כל היום את השירים בקולה המדהים של עליזה עזיקרי. אינני בא להפחית מיפי הביצועים של הדר שהיא שחקנית מוכשרת וזמרת טובה, אך איננה עליזה עזיקרי ממש כשם שהשחקן-זמר ארז רגב איננו אריס סאן.

בביקורי הראשון בהצגה נדחקתי אל הקצה השמאלי של השורה השניה מאחורי עמוד התאורה והרמקול שהסתירו לי חלק ניכר מהבמה. על מרבית המקומות הראויים באולם היה דף ועליו כתוב שהמקום שמור. הפעם התעקשתי כבר בזמן הזמנת הכרטיסים לקבל מקומות שמורים.

הנה ליבי ואני יושבים במקומות טובים במרכז השורה הרביעית של האולם, מכאן הכל נראה שונה לחלוטין. הריקודים נראים היטב ורואים את כל התזמורת – בפעם הקודמת ראיתי רק את שלושת הנגנים הימניים. גם המסכים שמציגים את הטלנובלה נראים היטב. בפעם הראשונה ראיתי רק אחד מהמסכים והתקשיתי לראות את המתרחש על הבמה ועל המסכים בעת ובעונה אחת. הפעם כשאני רואה הכל מסתבר לי שלא הפסדתי דבר. ה"כאילו" טלנובלה על המסכים מאכזבת ובעצם איננה נראית כלל כטלנובלה. ברשימתי הקודמת התייחסתי אל החוויה המיידית, הפעם אני כבר מכיר את ההצגה ורואה אותה מתוך ידיעת הצפוי ובכל זאת אני מתרגש מאוד מכל התהפוכות במלודרמה ממש כמו בפעם הראשונה אבל הפעם אני מבחין גם בחריקות. כל המשתתפים מבצעים את תפקידיהם היטב אך משהו בהתקדמות העלילה לא כל כך עובד. המחזאי מקדם את העלילה מבלי להציג אותה על הבמה באמצעות שתי מְסַפּרוֹת האחות והרכילאית. דורית, אחותה של סיגל, "מוכרת" את הסיפור של אחותה לעמי זליג, מפיק טלנובלות, ותוך כך מתקיים סיפור רקע שמתאר את יחסי האחות והמפיק. סיפור המסגרת של המחזה נראה לי הפעם מאולץ משהו. בתחילת המחזה קטע ההיכרות ש"מכשיר" את הטלנובלה ארוך ומעיק והפרודיה המביכה על אודישנים בסגנון כוכב נולד נראית במבט שני כדחקה שאיננה עומדת ברמה שנראה בהמשך. קידום העלילה באמצעות הרכילאית – שוש המלחששת, לעומת זאת, עובד נהדר ומוביל אותנו בדרך ברורה ומשעשעת מהתרחשות להתרחשות. במבט לאחור הייתי מוותר לחלוטין על סיפור האחות ומפקיד את סיפור העלילה בשלמותו בידי שוש המלחששת בסיוע האמרגן – בני הגדול.

בפעם הקודמת ראיתי במראות שעל הבמה דמויות שונות שהסיחו לפעמים את דעתי מהמתרחש על הבמה. הפעם אני רואה במראות את עצמי. כשאני יושב בקהל יש לי הרגשה שאני מוגן באמצעות החושך. פתאום אני מגלה שאינני יושב בחשיכה מוחלטת ולמעשה כל מי שאני רואה במראות רואה אותי כאילו הייתי על הבמה. מבלבל ומסיח דעת – קצת קשה לי להתעלם מנוכחותי.

ברשימה הראשונה הזכרתי שני שחקנים-זמרים ששרים עם יאקיס בזמן שהם מחברים יחדיו את מילות השירים. הפעם ראיתי כבר לפני ההצגה את תמונותיהם על קירות רחבת הכניסה לסטודיו ואני יודע ששני מבצעים מצויינים אלה הם אסף שגב ורדי רובינשטיין.

במחזור הקודם של הסטודיו לאומנות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין ציינתי את השחקנית מירב שירום כהבטחה שבכוונתי לעקוב אחריה. הפעם השחקנים הבולטים שאני מצפה לראות לאן יתגלגלו הם נועה אילתי שמגלמת בכישרון אדיר את שוש המלחששת ורמי קאשי הלא הוא בני הגדול. שניהם מצליחים לתת לדמויותיהם נפח, עומק ואישיות עשירה. בתחום השירה אני מחכה לראות לאן יפרוץ אסף שגב שהתרשמתי מאוד מקולו העשיר והמגוון ומכשרון השירה שלו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: