קפה בטעם אירופה – ניבה יוסף

קפה. אני מכור לקפה. בעיקר אספרסו קצר, מקיאטו, לפעמים קפוצ'ינו קטן כפול.
אירופה. אין כמו חופשה באירופה. הערים מרהיבות, הנופים מדהימים והפסטיבלים – אין כמותם.
על אהבתי לתיאטרון, לסיפורים ולתיאטרון בובות ממש מיותר להרחיב את הדיבור.

יריד של ספרים "פגומים", מכירים את זה? חגיגה של ספרים כמעט חינם. אפשר למצוא שם אפילו ספרים שאזלו מהקטלוגים של רשתות הספרים. הספר 'הכלה וצייד הפרפרים ; הנפטר מתפרע' של ניסים אלוני, למשל, איננו ניתן לאיתור בקטלוגים. אחרי שנואשתי מלהשיג את הספר גיליתי אותו באחד מארגזי ה"פגומים" של אחת הרשתות. מדוע ה"פגומים" במרכאות כפולות? משום שלא מצאתי בספר כל פגם מלבד הפגם שנותנת הרשת בספרים כדי לסמן שהם "פגומים".

בשיטוטי באחד הקניונים הפזורים במחוזותינו אני נקלע ליריד ספרים "פגומים" של אחת הרשתות המובילות. לפתע צדות עיני ספר ששמו קפה בטעם אירופה – גם קפה וגם אירופה בכריכה רכה. עיון בגב הספר מגלה לי שהספר נכתב על ידי ניבה יוסף, ביתו של המחזאי יוסף מונדי, יוצרת ושחקנית תיאטרון סיפור ובובות שלמדה ספרות ותיאטרון בפאריס. יותר מזה לא יכולתי לבקש. הספר מכיל עשרים וחמישה סיפורי מסע בערי אירופה. אני בוחר בסיפור האחרון וקורא אותו ליד דוכן הספרים. הסיפור 'פגישה עם אבא בבית קפה בפאריס' שובה אותי. סיפור חוויתי כתוב בשפה קולחת שפורט ישירות על נימי הרגש שלי.

הספר מצטרף אל חבריו על מדפי הספרים בבית וממתין לתורו. זהו ספר מילוי, ספר שמורכב מסיפורים בלתי תלויים שמתאים לקריאה כאשר הזמן מוגבל. כמעט תמיד אפשר למצוא בתיקי, בנוסף לספר הקריאה התורן, גם ספר מילוי.

הנה הגיע תורו של הספר ואני משוטט עם הסיפורים על פני אירופה. חלק מהסיפורים אישיים – מחוויות המחברת בתקופות לימודיה בשטרסבורג ובפאריס. סיפורים אחרים מתארים חוויות של נשים אחרות, בנות גילה של המספרת. אינני יודע איזה סיפורים מבוססים על המציאות ואיזה הם פרי הדמיון וזה בכלל לא משנה. כל הסיפורים נוחים מאוד לקריאה ומכניסים אותי אל תוך החוויה בקלות ובמהירות. הסיפורים אינם דורשים התעמקות, העלילה ברורה והחוויות מאוד מוחשיות וחושניות. אתם הרי יודעים שאני אוהב כתיבה חוויתית. הסיפורים נודדים איתי בין ערים שמוכרות לי היטב לבין אחרות שלא ביקרתי בהן מעולם. המקומות והחוויות ממש קוראים לי לבוא. אין לי ספק שבביקורי הבא בפאריס [מתי?] אחפש את בית הקפה הקטן ב rue de prince בלב הרובע הלטיני ולמרות שאני איש של קפה אזמין כוס שוקו חם עם טארט תפוחים ואגסים רק בשביל החוויה ולעזאזל הקלוריות. בבודפשט ובשטרסבורג לא ביקרתי מעולם ועכשיו אני מתגעגע אליהן כאילו כבר הייתי שם ואפילו יודע לאיזה בתי קפה ללכת. אמנם טעמי בקפה שונה מזה של ניבה יוסף אך מי שיודע להכין היטב את הקפה שלה ייטיב ללא ספק להכין גם את שלי.

אחד הסיפורים – 'קידוש על יין וסושי בבודפשט' מספר על אשה צעירה, אלה, שיצאה לטיול חורפי חטוף בבודפשט. לקראת סיום הסיפור היא שואלת את עידו, צעיר ישראלי שלומד בבודפשט, אם קרא את הספר 'נרקיס וגוֹלדמוּנד' של הרמן הסה. 'גוֹלדמוּנד זה אתה' היא אומרת לו. גם אני לא קראתי את הספר וזו הפעם השניה שאני נתקל בשם גולדמונד במהלך החודשים האחרונים אז הגיע כנראה הזמן לקרוא את הספר.

עבר זמן מאז קראתי את הספר 'קפה בטעם אירופה' ולקראת כתיבת רשימה זו חזרתי לחפש את הסיפור שמזכיר את גולדמונד, מצאתי אותו וקראתי אותו בשלימותו.

הסיפורים בספר 'קפה בטעם אירופה' משאירים טעם טוב בפה ונעים לשוב ולקרוא בהם, כמו ילד קטן שאוהב לחזור אל הסיפורים שהוא כבר מכיר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

  • […] ביציאה מהתיאטרון מחכה לנו הבמאי שמואל וולף. אני שומע את אחד האנשים אומר לו ש'זו הביוגרפיה של יוסף מונדי אחד לאחד'. שתי התמונות שראינו הציגו מצב נפשי יותר מאשר עלילה כך שאינני מבין כיצד אפשר להתייחס לכך כאל "ביוגרפיה" ועוד "אחד לאחד". מלבד זה אני יודע שלניבה יוסף, ביתו של יוסף מונדי, היה עימו קשר טוב למרות שהשניים נדדו במקומות שונים על פני העולם ולא נפגשו במידה מספקת – מאין אני יודע? מהספר שהיא כתבה. […]

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: