נרקיס וגולדמונד – הרמן הסה

Goldmund600זה הספר הראשון של הרמן הסה שאני קורא. לאחר שקראתי בספר קפה בטעם אירופה מאת ניבה יוסף על התלהבותה של אלה מהספר 'נרקיס וגולדמונד' החלטתי שהגיע הזמן לקרוא אותו. הספר לא היה מצוי באותו זמן על מדפי הספריה העירונית אך הספרנית הבטיחה להשיג לי אותו. כעבור כחודש קיבלתי את ההודעה שהספר מחכה לי בספריה. מה שחיכה לי היה ספר צהוב דפים וריחני קמעה שנדפס בשנת 1974 וככל הנראה עבר לא מעט תלאות כפי שניתן לראות בתמונה.

בעמוד שלפני עמוד הפתיחה של הספר נכתב שהוא הופיע לראשונה בעברית בשנת 1932 מתורגם מגרמנית על ידי הסופר יעקב פיכמן שהיה בין מגדירי השפה העברית בתקופת החיאתה. ארבעים שנה מאוחר יותר "נערך התרגום מחדש והותאם לשפה העברית המתחדשת, תוך שמירה על רוח התרגום המקורי". לא כתוב מי הוא שערך את התרגום מחדש שנים רבות לאחר מותו של המתרגם המקורי יעקב פיכמן, אך נראה שהעדכון לא ממש תואם לשפה של שנת 1974, שפה שאני מכיר היטב. ובכן, הספר כתוב בעברית ארכאית משהו, שפה שמרחקה מהשפה בה אנו מדברים היום רב, והקריאה בו איננה קלה. להדגמת השפה אצטט משפט אחד מהעמוד הראשון של הספר:

"עם בוא האביב, עת כל כל העולם סביב עטה ירק, ואף עצי האגוז שבגן-המנזר נתכסו בעלוותן האדמדמה, היה הערמון עומד עוד ימים רבים בעירומו, מעלה בתקופת הלילות הקצרים ביותר מתוך סבך-עליו את קרניהם הדהות, הירוקות-לבנות של לבלוביו זרי-המראה, שבריחם היה משהו כה תבעני, מעיק ועז-מרירות ומשיב בחשון, כתום ימי האסיף, מתוך עטרתו המצהבת ברוח הסתיו, את פירותיו הדוקרניים שלא בכל שנה הבשילו – אלה שעליהם היו מתקוטטים נערי המנזר ושסגן ראש-המנזר גריגור, מיוצאי איטליה היה צולה אותם בקיטונו על האח המבוערת."

כן, זה משפט אחד. אני מניח שהמשפט ארוך במידה דומה גם בשפת המקור אז אין לנו מה להלין על התרגום אך אני מסופק מאוד אם הרמן הסה כתב בגרמנית משהו על חודש חשון ועל ימי האסיף. קשיי השפה, הסגנון ואורך המשפטים הקשו עלי מאוד את הכניסה אל הספר. ההתנעה הייתה קשה, אך לאחר שהתרגלתי לסגנון, הקריאה המשיכה לזרום בקצב סביר ובכל זאת קריאת 280 עמודי הספר ארכה זמן רב מאוד יחסית לספרים דומים באותו אורך.

עלילת הרומן מתרקמת בגרמניה של ימי הביניים. גיבורי הספר הם שני צעירים מוכשרים מאוד ללימוד שפות שנקלעו בתחילת דרכם לאותו מנזר, אלא שנטיות ליבם שונות לחלוטין. נרקיס הוא נזיר, המנזר הוא כל עולמו ובו הוא מלמד דור אחרי דור של תלמידים. גולדמונד צעיר מנרקיס, הוא מגיע למנזר ושניהם מתחבבים איש על רעהו אך עד מהרה מגלה נרקיס את ההבדל ביניהם ומדרבן את גולדמונד לצאת לדרך החופש בה יוכל לממש את נטיותיו האמנותיות. מכאן נפרדות דרכיהם. גולדמונד הוא גבר צעיר מצודד מאוד ובעל יצר מיני מתפרץ, הוא נע ונד בדרכים וצובר אין ספור חוויות, בעיקר מיניות. בדרכו נאלץ גולדמונד להתמודד עם הרעב, הקור, שודדים וחיות. באחת מתחנות מסעותיו גולדמונד מתוודע לפסל בעל שם שמזהה את כשרונו ומאמץ אותו לסדנת הפיסול שלו, אך ברגע שגולדמונד משלים את יצירתו, פסל בדמות נרקיס, גובר עליו יצר הנדודים והוא ממשיך בדרכו. במהלך התקופה עוברת על כל האזור מגפת דבר ושוב חווה גולדמונד סבל רב למרות שהוא עצמו איננו חולה. לאחר שנים רבות מאוד אחת ההרפתקאות המיניות מדרדרת את גולדמונד אל הגרדום ואז מופיע נרקיס להצילו.

נרקיס וגולדמונד הם שני הקצוות הרחוקים ביותר של הקשת האנושית, אנשים כמותם נדירים מאוד, מרבית האנשים בתקופתם, ממש כמו היום נמצאים שאיזשהו מקום קרוב יותר למרכז הקשת. הקריאה מעוררת את הדמיון, גולדמונד מסמל לאנשים רבים את טעם החופש. לטעמי, גולדמונד הוא עבד של יצריו ולכן איננו באמת חופשי, ממש כמו נרקיס שנדר את נדר הנזירות. אני יודע שיש אידאליזציה סביב הדמויות, אינני יודע אם מישהו מוצא בספר איזו תובנה, אני מתקשה להתחבר אל שתי הדמויות שנראות לי אומללות באותה מידה. המחשבה שמלווה אותי לאורך כל קריאת הספר היא – כמה טוב שאינני חי בתקופה מקוללת זו בה אנשים נאלצים להלחם יום יום על הקיום הבסיסי ביותר.

הספר מעניין מאוד ובהחלט מצדיק את המאמץ לקרוא בו אך אינני סבור שארצה לקרוא ספר נוסף בסגנון ספרותי דומה אלא אם כן אגלה שהוא באמת תורגם לשפה העברית שלי.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Ossi Toussia Cohen  On 19 בפברואר 2011 at 00:07

    נעורים אינם נעורים בלי זה. צריך לרוץ על הסה שוב, על כולו, בלשב יותר מאוחר, כדי להעריך יותר מצד אחד, ומצד שני לבקר מעט משהו בסגנון. לדעתי עדיף לקרוא פחות ספרים יותר פעמים מאשר לקורא קריאה אחת כל אחד מהם. גם קולנוע כך.

    אהבתי

  • Ossi Toussia Cohen  On 19 בפברואר 2011 at 00:31

    כן. מצאנו בו תובנות. הנוער של שנות השבעים.

    היתה לי הפתעה לראות שזה היה עבורך זר לקריאה. זה היו הנעורים והמשפטים היו ארוכים. אולי בגלל זה אני גם גרפומאנית וכותבת משפטים ארוכים . לא עניין אותנו להגיד שורה קצרה וקולעת כדי להעביר רעיון. אני אאריך במלים ואתה תכביר בהן וככה יהיה מעניין. לא אהבתי סמני פיסוק. מקשיבים לי אכן פחות.

    אחד הדברים היותר הזויים ששמעתי היה סיפורו של כומר אשר חי בארץ מוסלמית מספר שנים והציל מהמדרכה צעיר אירופי נרקומן שהיה על סף מוות. ממש גרד אותו מהמדרכה והחזיק בו חודשים רבים כדי לנסות להבריא אותו בדרך לא דרך. הנרקומן היה איש ספרות לשעבר, דובר מספר שפות שכתב בנושאי תרבות בעיתונים אירופאים וכמונו, בני התקופה, זה היה חלק בלתי נפרד מהצרור. הנקרומן לימד את הכומר לאהוב את בוב דילן ונתן לו לקרוא את הספר הזה. מחמת היותו בן עם שלא מצוי היה בספרות גרמנית, בן דור אחר, אשר מיד עם בחרותו נכנס למסלול דתי, נעשקו נעוריו מהסה.
    חברי שבגרו בשנות הששים, בעוד אני מקנאה בתרבותם, גנבו מספרית בית הספר כרך שלך הסה. לא יודעת על התרגום. משהו שונה בין בני דורות אחרים אבל זו היתה קלאסיקה לבני הנעורים, סמל להתלבטויות של ההקצנה שלהם. בשיא הרצון לאמץ אידיאלוגיות ובשיא ההלהוות מגילוי המין נופל לך הספר לידיים וזו השפה שאתה רגיל לקרוא. זה נראה לי טבעי.

    אולי הסה היה קוץ עם משפטים ארוכים ואני קוץ וגם חברי.
    צריך לעמוד על מקומו של הסה בתרבות גרמניה בשאלה של מגזר ובתקופה שהוא חי, כמו שלמדו פעם, בקונטקסט היסטורי, דבר שאין לי אכן פנאי להתעמק בו, דוחפים אותי לקצב של עכשיו. דוחקים.

    אי אפשר לתקצר את כל הקלאיסקה לעברית לא ארכאית. כנראה שהקלאסיקה לא בנויה לקריאה של כל אחד היום. ללכת לתרגם אותה לעברית ממוקדת ישר ולעניין זה כמו לנסות להשתמש בחודש סייון וחג האסיף. אין מצב. מה שצריך לעשות זה להדפיס את זה שוב במהדורות קטנות בשביל מעטים שרוצים ולא להכניס את זה לסד מ ודרני שלא ימצא את קוראיו.

    בידידות,
    אוסי

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: