נוף עירוני יפה, אוכל טוב, מוסיקה נעימה והכל בעברית

יש לי מספר שעות פנויות באמצע היום בתל-אביב. אני בין עבודות, לא, לא "בין עבודות", אני יודע בדיוק מתי אתחיל לעבוד והיכן. במצב זה אפשר להנות מהחופשה באמת ולא להרגיש שהזמן חומק בין האצבעות. ליבי לעומת זאת עמוסה עד מעל הראש בהפקות תיאטרון האוניברסיטה. בכל זאת הצלחתי לחטוף אותה למספר שעות של טיול אמצע היום בתל אביב. לאן הולכים? מזמן לא טיילתי במדרחוב נחלת בנימין, גם לליבי זה מתאים, מאוחר יותר גם אגלה מדוע. חונים בקצה שוק הכרמל וחולפים דרכו אל המדרחוב הססגוני והיפה כתמיד. אני מביט סביבי, הכל כל כך יפה, אילו היינו בארץ זרה, סביר להניח שהיינו מציינים את המקום כפינת חמד, אלא שכאן בארץ אנחנו לוקחים הכל כמובן מאליו ונוטים לראות רק את מה ששווה קיטוּר.

ליד הפינה הראשונה שומעים קול נשי מלווה בגיטרה. זמרת צעירה הציבה מגבר, היא שרה בליווי גיטרה מוגברת ולפניה מגבעת. ליבי עוצרת להקשיב. היא ניגשת לשים כמה מטבעות במגבעת ובשובה אומרת לי שמטרת הזמרת תמר קָפְּסוּטוֹ היא לקדם את הופעותיה, היא אינה תולה במגבעת את פרנסתה ויש לה אפילו אתר בו אפשר לשמוע את זמרתה ולהתעדכן בהופעותיה.

אני מתקדם מספר צעדים וקול הזמרת מתערבב באוזני עם קול אחר לגמרי. מעבר לפינה יושב גיטריסט וזמר בלוז מבוגר. כשאני מגיע אליו הוא מנגן קטע סולו ועובר לשיר בקול עמוק ומחוספס את השיר Mr. Bojangles. אין לי מטבעות ואינני רוצה להתעכב, ליבי אמרה שהיא מכירה בית קפה נחמד שמציע גם ארוחות, נשוב לשמוע אותו אחרי ארוחת צהריים. ממשיכים לטייל בין דוכני מלאכת יד ודברי אומנות. מתעכבים כמעט בכל דוכן, הרבה מאוד דברים מאוד יפים. גם הבתים מסביב יפים. אלה הם אותם בתים שהיו שם גם בילדותי אך חלק מהם שופץ לאחרונה. עוברים לפני חנות בדים וליבי עוברת מייד למצב עבודה, היא צריכה לקנות חומרי גלם למספר בובות שהיא בונה בימים אלה, היא בוחנת את צבעי הפליזים וגמישותם, בוחרת בצבעים המתאימים, החבילה תחכה לנו בחנות.

בפינה הבאה אני רואה מסעדה שבחזיתה יושבים אנשים ואוכלים. שם המסעדה 'בת ארצי' צד את עיני. אני שמח לראות שיש עדיין עסקים שקוראים לעצמם בשם עברי ומציע לליבי לנסות את המסעדה. אוכל ביתי בסיסי וטעים. האוכל הוא בעצם בסגנון ביתה של מרים שמבשלת לבדה הכל, אני גדלתי על אוכל שונה, אך מזה זמן רב אני אוכל מאכלים מהסוג שמוגש במסעדה 'בת ארצי'. בדלפק ההגשה שורת סירים שמהם אפשר לבחור מפרום, קובה, ממולאים ועוד בתוספת קוסקוס, אורז ושאר מטעמים, סלט ושתיה והכל במחיר ממש שווה לכל נפש.

ראיתי כבר מסעדות דומות שהאוכל בהן נראה כאילו בושל זה מכבר. האוכל של מרים מתבשל במטבח שבפינת המסעדה וכל הזמן יש אוכל שבושל ממש כרגע. אני מביע את שביעות רצוני בפני עובדי המקום ומבקש כרטיס ביקור ואז נודע לי שבכוונתם לשנות את השם בעקבות החלפת הבעלים. הם הבטיחו שגם השם הבא יהיה על טהרת העברית.

שבענו. ממשיכים בדרכנו. קשה מאוד להתקדם, הדוכנים קוראים לנו לבוא ולראות עוד ועוד.

מתחילים לשמוע מרחוק את שיר השלום. ככר מגן דוד שינה את שמו לאחרונה, עכשיו הוא ככר מירי אלוני. ההתקהלות גדולה, כולם נקבצו לשמוע את מירי אלוני ולשיר איתה את שיריה המוכרים היטב. השירה של מירי אלוני אמנם דעכה עם השנים והקול הענק של פעם איננו כל כך גדול ומגוון ובכל זאת, זוהי מירי אלוני שהעניקה את פס הקול של המדינה משך שנים רבות וכל שיריה מוכרים היטב גם לדורות הבאים. עוצרים לשמוע לרגע או שניים וממשיכים לשוק הכרמל שגם בו ממשיכים ללוות אותנו צלילי הבלדה על חדוה ושלומיק. בפינה הבאה פונים שמאלה חזרה לנחלת בנימין ועוברים ליד חנויות הסידקית. ליבי נדרכת שוב, צריך לקנות אביזרים לבובותיה, נוברים בערימות… הדרישות של ליבי מוגדרות היטב ולא קל לרצות אותה. בסופו של דבר עוד חבילה מוכנה ופונים חזרה אל חנות הבדים. בדרך אני שב לדבר על כך שאני שמח שעדיין יש חנויות שמתהדרות בשם עברי נאה וליבי מפנה את תשומת ליבי לשם חנות הבדים 'בית הבד' ומזכירה חנות בדים נוספת ששמה 'סיפורי בדים'. איזה יופי.

YellowHouse 
view0

BatArziFront

BatArziMenu

BatArziPots

view1

יכולתי לאבד את דרכי שם כמו אליסה בארץ הפלאות אך זמנה של ליבי קצוב, צריך לשוב למציאוּת. בדרך חזרה זמר הבלוז כבר איננו שם וגם הזמרת תמר קָפְּסוּטוֹ הלכה, במקומם ניצב שם בחור צעיר עם גיטרה שהייתי מוותר בנקל על נוכחותו.

אני מסתכל על התמונות ונזכר שבביקורנו לפני כחמש שנים בשרלויל Charleville-Mézières, בירת תיאטרוני הבובות העולמית בצפון צרפת, קראנו לאחד הרחובות היוצא מככר דוּקָל בשם נחלת בנימין בגלל הדמיון בין השניים. הצצתי בתמונות מאז, יש שם אמנם דוכנים אך אצלנו יש בהם יותר קסם ויחוד ובנחלת בנימין שלנו יש עצים ירוקים ופנסי רחוב יפים. לפעמים צריך לעצור לרגע ולראות את היופי גם כשאנחנו מטיילים בביצה הפרטית שלנו. השנה מתקיים שוב המונדיאל לתיאטרוני בובות בשרלוויל, אולי כדאי לקפוץ לראות מה נשתנה.

Charleville
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: