יסורי איוב – חנוך לוין בצרפתית

clip_image002 על הבמה שולחן ענק ולפניו יער של בקבוקים. צידי הבמה ואחוריה מחוּפִֹים בקירות בד טוּל דקיק חצי שקוף ומאחוריהם נראים השחקנים והנגנים. ההצגה נפתחת בצלילים שבוקעים מאחורי קירות הטוּל – קולות ונקישות, תקתוקים וציקצוקים שמתרבים ומצטופפים והופכים להמולת דיבור כאילו הרבה מאוד אנשים נאספו יחד, והצלילים הופכים להיות מסיבה של ממש. חוויה מאוד מעניינת ואפילו מלהיבה שגורמת לי ולשאר הקהל לזהור, לחייך ואפילו לצחוק.

בינתיים ההצגה נטולת שפה ואינני נזקק לתרגום – החוויה שלי שלמה. מלצר עם מגש חוצה את יער הבקבוקים, עוד דמות מפלסת את דרכה ומתוך האוירה העליזה מופיעה דמותו של איוב מאחורי השולחן הענק. איוב העשיר והמאושר לבוש בהידור ומסביר את סבלו של השָׂבֵעַ ומכאן אנו גולשים לחדוות הקבצנים שבוקעים מתוך חורים בשולחן… ולאושרם של הקבצנים של הקבצנים וכן הלאה.

clip_image003לא כאן המקום לספר את יסורי איוב של חנוך לוין. אין לי ספק שאילו זכה חנוך לוין לראות את ההצגה לא היה נותר אדיש. אין לי מושג אם ההצגה הייתה קוסמת למחברהּ או שהיה סולד ממנה ואולי אפילו כועס – אדיש הוא לא יכול להיות. אינני חושב שמישהו בקהל נותר אדיש. הפרשנות של הבמאי לורון ברת'ום מעניינת מאוד. ההצגה משלבת מרכיבי תאורה מגוונים, צבע שנשפך בכמויות על הבמה ונמרח על גופי השחקנים העירומים ותנועה שנעה בין מחול להתפלשות ברפש שיוצרים יחד את תמונת האוירה. החוויה מאוד מעניינת ואני תוהה אם אין כאן מעט הגזמה בשימוש בגימיקים. מה שלא יהיה – זה עובד. בשלב מסויים, כאשר איוב משופד עירום על כידון ומרוח בצבע ושאר סוגי טינופת, אני קולט שאני יושב מכווץ בכיסאי, ממש חש את יסורי איוב שמוצגים באופן מאוד פלסטי.

כל השחקנים מעולים לטעמי, המשחק קצוב ומתוזמן וצעקנות השמחה והסבל מדודה היטב וחתוכה בהפוגות כך שבכל פעם אני מוּכִּים מחדש. ההצגה מעוררת רגשות ומטרידה, החוויה חזקה מאוד אך אני נאלץ לנדוד לסירוגין בין השחקנים לבין התרגום המוקרן ונושא כל הזמן תחושה שאולי אני מפסיד משהו. לאחר ההצגה גיל מציין שכדאי היה לקרוא את המחזה לפני ההצגה כדי שלא נאלץ לקרוא כל הזמן את התרגום. אינני משוכנע שזה היה עוזר, לתאום המדוייק בין התוכן המילולי לבין המשחק יש חשיבות רבה. הדבר הנכון היה להקדים וללמוד צרפתית… מה לעשות? לא הספקנו.

אנחנו רואים את ההצגה בחברת סיוון וליבי. שתיהן מקצועניות ולפי ההגדרה שלמדנו לא מזמן מגיל מקולקלות ואכן מייד בצאתנו מההצגה, עוד בטרם מיצינו את עיכול החוויה אנו זוכים לשמוע ניתוח מקצועי של הבימוי. אני מעדיף להשאר עם החוויה כמה שיותר זמן לפני שאני מתחיל לתהות על מרכיביה ודרך השגתה, המקצוענים עוסקים בכך כבר במהלך ההצגה ולדעתי מפסידים משום כך משהו מהחוויה.

הייתי ממליץ לכל אוהבי התיאטרון לראות את האירוע הבימתי הספקטקולרי אבל זו הצגה אורחת שחוזרת הבייתה לצרפת, אז מי שלא ראה הפסיד.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: