Never Again! – X-Men: First Class

מאת: גיל רן

imageכשהלכתי לישון שקלתי לשים שעון מעורר. נו, באמת, מה הסיכוי שאני לא אתעורר בזמן כדי להגיע לפגישת משחק (מבוכים ודרקונים) באחת-עשרה?

פקחתי את עיני והבטתי בשעון. השעה 11:11. אני מאחר. זינקתי ממיטתי ותוך זמן קצר כבר הייתי מחוץ לבית. כשהגעתי אל נתי כולם כבר היו שם, בולסים להנאתם. שאלה היפוטתית נזרקה לאוויר: אם אנחנו רוצים לקצר את הסשן כדי ללכת בשלוש לראות טרום-בכורה של ה-X-Men החדש, אתה תרצה לבוא? עוד הייתי מנומנם בשלב זה של הבוקר, ולקח לי קצת זמן לענות. תשובתי, אם נתמצת אותה, הייתה כן.

הטלפון של נתי מצפצף לרגל קבלת הודעה. כולם משתתקים ומביטים בנתי בצפייה. אפשר לחתוך את המתח בסכין. נתי מחזיר את הטלפון לכיסו וממשיך בענייניו באין מפריע. כולם עדיין מביטים בו בצפייה. "אין תשובה סופית עדיין". כך עוד כמה דקות של אוכל וצפייה, עד שמגיעה הודעה נוספת, ואיתה התשובה: אנחנו הולכים לטרום-בכורה של ה-X-Men החדש!

ואז היה סשן מבוכים ודרקונים.

לקראת השעה שלוש הגענו לבין הקולנוע גת. כבר בכניסה פגשנו כמות גדולה של אנשים שאנחנו מכירים. אני מניח שסתיו, דרכה אני הגעתי להקרנה זו, אחראית לכך שלא מעט אנשים שאני מכיר הגיעו. היה נחמד מאוד לפגוש את כל האנשים הללו. האווירה, באופן כללי, הייתה שיש בבית הקולנוע סוג של כינוס גיקים גדול ומגניב.

הסרט עצמו מגניב. לדעתי, הוא יהיה מגניב מאוד ומהנה מאוד גם למי שאינו חובב הז'אנר. עם זאת, לאלו מאיתנו שהם כן חובבי הז'אנר, מכירים את סרטי X-Men הקודמים (או את הקומיקס, או הסדרה, וכן הלאה) ומכירים היטב שאר דברים שגיקים מכירים היטב, הסרט יהיה מגניב ומהנה שבעתיים. בסרט ישנן בדיחות אודות מצב השיער של פרופסור אקסבייר, הופעה קצרה של וולברין שגרמה לכולם באולם להתגלגל מצחוק ואף דבר מה שמרגיש כקריצה לסרט הנסיכה הקסומה.

הסרט מתחיל בקטע מילדותו של מגנטו בשנת 1943 במחנה ריכוז בפולין. לאלו מכם שאינם יודעים, זה הזמן להודיע: מגנטו יהודי. לאורך הסרט אנחנו מגלים איך החוויות שעבר בילדותו מביאות אותו להיות אותו Supervillain שאנחנו מכירים ואוהבים. בין המשפטים שנאמרו על ידו היו "I had my fair share of people following orders" וכמובן "!Never again". בצתאנו מהסרט הכרזנו שוב ושוב "!Never again" תוך הנפת אגרופים באוויר. התחולל דיון קצר על כך ששוב היהודים הם הרעים והם אשמים בהכל ואל זעקות ה-"!Never again" הצטרפו זעקות "!Haven't the Jewish people suffered enough".

היו כמה דברים קטנים שלא אהבתי בסרט. כמה קטעים שהיו צריכים להיות דרמטיים, רומנטיים או אינטימיים היו מבויימים גרוע (או מבוצעים גרוע, אבל זה נראה לי פחות סביר). הדבר שהכי הפריע לי היה הכתוביות. האות ו' הוחלפה לעיתים קרובות ב-נ' סופית, will threat תורגם ל"יענו", וכן הלאה. מאוד מהר הפסקתי לקרוא את הכתוביות, אבל בכל זאת היו קטעים בהם לא הצלחתי להתעלם מהאותיות הלבנות המופיעות בתחתית המרקע. כולי תקווה שבימים המעטים שנותנו לפני צאת הסרט לקולנוע יתקנו את הכתוביות.

לסיכום, היה ממש ממש כיף וממש ממש מגניב. לכו לראות, שווה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נתי א  On 28 במאי 2011 at 18:36

    כבר שכחתי כמה טובה ההרגשה לצאת מסרט טוב. זה היה פשוט נהדר. חבל שספיילרת את יו גקמן.
    אה, כמו כן ברצוני לציין ש
    NEVER AGAIN!!!

    אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: