מסע בלשי בעקבות העובדות – ספקנים בפאב – מרתף 10, חיפה

imageאחרי הפוגה ארוכה מסיבות שחלקן לוא דוקא בשליטנו חוזרים הערב לספקנים בפאב, כלומר – במרתף 10 בחיפה. הערב דפנה שיזף, עורכת 'שפינוזה' – אתר קהילת הספקנים בישראל, תדון איתנו בנושא איך לקרוא עיתון. נו באמת, הרי יבואו למרתף רק כאלה שממילא מטילים ספק בכל מידע עיתונאי עד שתוכח חפותו.

בכל זאת אף אחד לא מוותר על ההזדמנות לראות ולשמוע בפעם המי יודע כמה איך העיתונים מסלפים "עובדות מחקריות". הכוונה הייתה ללכת כמנהגנו יחדיו אלא שעירית הצטננה והחליטה לא להפריע לחבורה שעלולה להטיל ספק בכל עיטוש שתפלוט ודירבנה אותי ללכת בגפי. 'אני ממילא תיכף הולכת לישון' היא אומרת לי, אני מטיל בכך ספק קל ומתרצה.

בדרך אני שומע את חדשות ערוץ 2 בגלי צה"ל : "רשויות הבריאות באירופה עדיין לא הצליחו להשתלט על המחלה החדשה שמקורה ככל הנראה במלפפונים אורגניים מספרד". האח! – חגיגה לספקנים, עכשיו אפשר להטיל ספק בכל השטויות ששמענו עד כה על חקלאות אורגנית, או בהסבר המטופש, או בכל דברי ההבל המדעיים שנאמרים בחדשות – לבחירתכם. כן, קיים גם סיכוי קלוש שהכל נכון אבל אנחנו הרי יודעים כיצד להתייחס לתקשורת ההמונים. מה שלא יהיה, אם יש עדיין משהו שלא הטלנו בו ספק הגענו למקום הנכון.

כארבעים אנשים מפוזרים על הרצפה, פופים, שרפרפים, ספסל וחצי כורסא – ככה זה במרתף 10 וזה קסמו. אני מתישב על שרפרף פנוי, לוטם – מרכזת הפעילות של ספקנים בפאב בצפון – מציגה בפנינו את המרצה דפנה שיזף ויוצאים לדרך.

דפנה מקרינה קטע מהחדשות שמספר ש"נשים מדברות יותר מגברים". בעצם, הנתונים שמוצגים מראים שההבדל זניח אך המסקנה של השדרן ניצחת, הרי יש צורך בכותרת מדהימה. עוברים לפרסום שהדיילי מייל הלונדוני מצטט מגב הספר של הפסיכיאטרית ד"ר לואן בריזנדין "אשה אומרת ביום 20 אלף מילים בממוצע, בעוד הגברים מסתפקים בכ-7,000 מילים בלבד". לא צריך לחפור עמוק מידי כדי לגלות שאין לטענה שום ביסוס. מתחילות להזרק לאויר כל מיני השערות והצעות להסברים, הרבה מלל וכולו נשמע מפי הגברים השרועים בקהל, המדגם הסטטיסטי של מרתף 10 לרגע זה מציג גברים זבלנים ונשים שתקניות, אל דאגה, עוד מעט ישמעו גם קולות הנשים. דפנה שיזף ממשיכה בחפירתה בעובדות ומנסה להתקרב במידת האפשר למחקרים מבוססים שפורסמו במקומות אמינים יותר ותאמינו לי, זה לא קל… בעצם, למה שתאמינו לי? מה שלא יהיה מגיעים אל מקורות מחקריים שנראים מבוססים למדי ומהם אנו למדים שאין הבדל מובהק בין נשים לגברים – בכמות הדיבור כמובן.

עוברים לפרסום אַחֵר על פיו שוערי כדורגל בלבוש אדום עוצרים יותר פנדלים מלובשי צבעים אחרים. גם כאן מנסים להתחקות אחר נתונים מבוססים ללא הצלחה יתרה. אז חלב טוב לבריאות? אולי הוא מסרטן? אין לי מושג איך הגיע הדיון למקום זה אבל עוד נשוב לחלב גם בהמשך הערב. דפנה מזכירה לנו את הבלבול הקבוע בעיתונות בין מִתאם לבין סיבתיות, בלבול שאיננו נובע בדרך כלל מתום לב אלא מרדיפת כותרות שערורתיות. אינני זוכר מה הדוגמא שניתנה, הדוגמא שעולה בראשי כרגע היא שבעשור האחרון עלתה תמותת האנשים שחוו את זוועות מלחמת העולם השניה.

בשעה שאני כותב שורות אלה אני מחפש מידי פעם דברים באינטרנט ובחלק לא מבוטל מהדפים נופל על פרסומת שבפינתה לחצן שעליו כתוב "דלג", אני לוחץ על ה"דלג" ואכן מדלג לדף אחר שכולו פרסומת, וזה קורה לי שוב ושוב. כנראה ספקנותי איננה מספקת להמנע מנפילה למלכודות פתאים. רואים ושומעים עוד מספר דוגמאות מאלפות, בעיקר מעיתונות הרשת, ולסיום מציגה לנו דפנה סרטון שמספר על כתבה בעיתון בריטי שקובעת שאפילו כוסית יין אחת ליום מגבירה את הסיכון לסרטן השד, וגם שזמן קצר לפני כן נכתב באותו עיתון שכוסית יין אדום ביום מונעת סרטן השד, שתי הכתבות מאת אותו כתב. אני מאדיף את המחקר הישן ושוטה עכשב יין אדום אבל לא מרגישים. אז פייסבוק מסרטן או לא?

אחרי הפסקה להתרעננות חוזרים לדיון. מסתבר שחלק נכבד מהקהל מטיל ספק בכל דבר ואפילו בפרסומים שמתפרסמים בכתבי עת מדעיים. בעצם, גם אני מכיר מקרוב מאוד לפחות פרסום מדעי אחד שמכיל שטות גמורה ובכל זאת התפרסם במכובדים בכתבי העת המדעיים. דפנה מציינת בהקשר זה את האתר http://www.badscience.net ומחזירה אותנו למסלול – הדיון היום הוא על עיתונות כללית, לפרסומים מדעיים אפשר להקצות דיון אחר. ממשיכים לדון למה העיתונות גדושה בסנסציות מופרכות, נזרקות לאויר הרבה השערות מעניינות אם כי גם הן אינן מוכחות ממש באותה מידה. אהבתי את הערתו של אייל אמיר שאמר שהעיתונאים לא תמיד פועלים מתוך רצון להטעות אלא מתוך לחץ ו'הנר של האמת כבה מהרוח של הלחץ'. חוויה מעניינת, כרגיל.

בעוד שבועיים, ביום א', 12.6, 20:30 מצפה לנו עוד אירוע ספקנים בפאב עם חנן כהן מפעיל האתר לא רלוונטי.הנושא הוא מכתבי שרשרת. הנה התקציר מאתר מרתף 10:

חלק גדול מאיתנו חשים אי נוחות כאשר אנחנו מקבלים מכתבי שרשרת באימייל. חלקנו כבר יודעים לזהות סוגים שונים של מכתבים ומוחקים אותם. חלקנו בודקים באינטרנט ואולי מעירים לשולחים על כך שהם מעבירים באימייל מידע לא בדוק. אבל למה אנשים מעבירים הלאה מידע לא בדוק?
חנן כהן יציג בשיחה את הסוגים השונים של מכתבי השרשרת ואת השערותיו על הסיבות שבגללן אנשים מעבירים אותם הלאה. בהרצאתו, כהן ממליץ על אופני תגובה טובים למכתבי שרשרת שעשויים לגרום לשולחים לשנות את דעתם בנוגע לתכני המכתבים.
חנן כהן הוא פעיל אינטרנט ותיק ומפעיל בהתנדבות מזה מספר שנים את האתר "לא רלוונטי" לבדיקת שמועות אינטרנט ומכתבי שרשרת. בשעות היום הוא מנהל את אתר האינטרנט של מוזיאון המדע בירושלים.
לפרטים נוספים:
לוטם.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: