רוקולנע – קלאסי פוגש רוק

imageלוקחים מוסיקה קלסית ומעבדים אותה מחדש. זה בסדר? יש שקוראים לזה מחווה. יאן לרון שמנחה את 'רוקולנע – קלאסי פוגש רוק' בסינמטק חיפה הרבה יותר בוטה, הוא קורא לזה גניבה. זה עדין לא הופך את זה ללא בסדר – באך גנב מויואלדי, מוצארט גנב מבאך, שנברג גנב מבטהובן, סן-סנס האיט את הקצב של הקאן-קאן של אופנבך והפך את זה ל"צבים" בקרנבל החיות… בקיצור – כולם גונבים מכולם אז גם לרוקיסטים מותר לגנוב מהקלאסי… ולהיפך. גם יאן לרון לא מקפיד יותר מידי על זכויות יוצרים והנה אני גונב ממנו כאן כמעט את כל תוכן הערב המעניין מאוד שהוא מעביר לנו.

ערב שבת. עוד שעה וחצי רוקולנע – קלאסי פוגש רוק. אנחנו ממש לא מוכנים ליציאה ואני במצב צבירה ששואף לכיוון בטטת כורסא. שנינו כבר על סף כניעה ל'סברי מרנן' בטלוויזיה. כמחצית השעה לפני הרוקולנע אשתי שתחיה מכריזה בנחרצות שאנחנו צריכים למשוך את עצמנו בשערות ולצאת מהבית, מי שמתעצל להשקיע בתרבות הפנאי – מפסיד חוויות. מעניין מאין היא שואבת רעיונות כאלה. שערות אינן הצד החזק של שנינו ובכל זאת, תוך זמן קצר אנחנו במכונית בדרך לסינמטק, אנחנו עלולים לאחר – תלוי במצב החניה.

איחרנו. לא נורא, הרוקולנע אף פעם איננו מלא עד אפס מקום. הערב דווקא כן, כנראה השינוי המרענן בנושא הביא הפעם קהל שאיננו מגיע בדרך כלל. יש שני מקומות פנויים בשורה הראשונה – כאן היה המקום הקבוע של גיל בימי הסינמטק שלו. מעולם לא הבנתי איך הוא מסתדר עם המבט אל המסך בזווית כל-כך משונה במרחק אפס מהבמה. תוך מספר דקות הרגל שלי עולה מאליה ונשענת על סף הבמה. אני נזכר שגיל נהג לספר שזו תנוחת הצפיה שלו. אני עדיין לא מבין איך זה היה לו נח. בתיאטרון פרינג' אני אוהב את ה"קרוב" בסרטים אני מעדיף להיות מעט יותר רחוק. מה שיש לנו הערב הוא משהו בין לבין וממילא זה המקום הפנוי היחיד.

"מנחה הערב, יאן לרון, הוא מהנדס ומרצה בטכניון, שפירסם למעלה מ-20 ספרים בתחום החשמל והאלקטרוניקה, ומוסיקה קלאסית היא אהבה גדולה בשבילו, מה שלא מונע מבעדו לאהוב גם מוזיקת רוק ולשלב בין השתיים" – כך היה כתוב בהזמנה. יאן פותח בדיון עם עצמו סביב השאלה שבה פתחתי את הרשימה בנושאי גניבה מוסיקלית ומדגים לנו קטע קצרצר מתוך מולדתי של סמטנה [1:13-1:40], אם מישהו לא נזכר מייד במה מדובר, אפשר ללחוץ על הקישור ולהזכר. הגניבה עברה בדרך מסמטנה לשמואל כהן ולצבי כהן דרך שיר עם רומני אבל זה ממש לא רוק ולא בזה נעסוק הערב.

זה אחד הרוקולנעים הכי מעניינים עד כה. כדאי לשמוע את כל הקטעים – כשעה של האזנה מרתקת.

הדוגמה הבאה מוכרת גם כן לכולם. בעצם, כל מה שנשמע הערב מוכר לכולם מצד הרוק או מהצד הקלאסי. יאן חובב את שניהם במידה דומה ומבחינתו, כך יספר לנו בהמשך, מה שמעניין אותו זה שהמוסיקה טובה. ג'טרו טול ושלמה גרוניך מנגנים גירסא משלהם לבּוּרֶה של באך בירושלים. זה קטע של כשמונה דקות שממש שווה לשמוע מהתחלה עד הסוף. באמצע שלמה גרוניך גולש לוריאציה משלו על 'התקוה' שגולשת ל'יש לי סימפטיה' ומשם חזרה ל'תקוה' ולבּוּרֶה – באך היה מתמוגג מזה אילו הזדמן להופעה בירושלים.

ממשיכים לשיר הערש של ברהמס, זה שכל ילד מכיר מאיזושהו צעצוע שהיה לו בילדותו. כאן אנו שומעים אותו מנוגן על ידי תזמורת הבקבוקים של סנט לוק  St. Luke's Bottle Band כשכל נגני הבקבוקים מחופשים לבובות.

קרלוס סנטנה ודייב מתיו בביצוע משלהם לאהבת חיי שמבוסס על הסימפוניה השלישית של ברהמס.

הנה הסמפוניה השלישית של ברהמס בביצוע התזמורת הפילהרמונית של ברלין.

בהמשך יאן מספר לנו שלל רכילויות ופרטי טריוויה סביב חייהם של היוצרים הקלאסיים ויורשי מנגינותיהם מתחום הרוק. יש לו שפע סיפורים על שופן – פולני שחי בצרפת וכתב מוסיקה פולנית באופייה. שופן היה אנטישמי – שנא יהודים והיה מוכן לסבול משום מה רק יהודים אורתודוכסים. יש סיפורים על כך שטען שהמוציא לאור היהודי שלו רימה אותו בכספים, מה ששופן שכח הוא שאת אותה יצירה מכר לשני מוציאים לאור. שופן בודאי מתהפך עכשיו בקברו – המבצעים הטובים ביותר של יצירותיו נקראים רובינשטיין, הורוביץ וצימרמן. נחזור למוסיקה. הפרלוד במי מינור אופוס 28 מספר 4 של שופן נשמע כך בנגינתו של אָלדוֹנָה דְבַריוֹנֶט.

אותו דבר… כמעט בביצוע ג'ימי פייג' [2:00]. לא לוותר על ההאזנה לשניהם – מרתק.

אדוארד גריר התפרסם, לדברי יאן, כמלחין מוסיקה לצלצולים סלולאריים. פר גינט של אדוארד גריג [וגם של איבסן] בביצוע הפילהרמונית של ברלין נשמע כך

הלהקה הפינית אפוקליפטיק מנגנת עיבוד של פר גינט של גריג, שונה למדי מהמקור – הקטע המוכר מתחיל ב 1:14 ומשם מתפתח באופן מעניין למדי.

וזה הביצוע של דייויד גארט. ביצוע תזמורתי שנמצא אי שם בין המקור לביון הביצוע של אפוקליפטיק

עוד כמה קטעי טריוויה ורכילות עסיסית. יש ליאן גם פיקנטריה עשירה על מוסיקאים פדופילים, הומוסקסואלים וכן על פסנתרן כבן שישים שנהג לעלות לנגן עירום לחלוטין. ועוד קצת סיפורים על שופן שהיה אדם חלש מאוד, לקה בהרבה מחלות ולאחר הידרדרות במצבו הנפשי והבריאותי נפטר בדירתו בפריז ממחלת השחפת. יאן זורק לעברנו שאלת טריוויה – היכן שופן נקבר – בצרפת או בפולין? מסתבר שהוא נקבר בשני המקומות. גופתו נקברה בפריז ועל פי צוואתו ליבו הוצא מגופו ונטמן במצבה בכנסיית "הצלב הקדוש" שבוורשה.

את הפרלוד של באך כולנו מכירים, שלמה גרוניך "שאל" אותו מבאך ישירות לתוך 'אל נא תלך'. הנה הקטע מההופעה עם ג'טרו טול בירושלים

את אותו פרלוד "שאל" מבאך גם גוּנוֹ והפך את זה לאוה מריה. בובי מֶקפֶרִין עשה מזה יצירה מפתיעה משל עצמו. הוא מספר את סיפור היצירה ומדגים. שווה לשמוע הכל כולל את כל הדיבורים חוויה מהנה ומשעשעת מאוד – אוֹי וֵיי מריה, לא להפסיד אף שניה מהקטע.

הופכים כיוון – רוק הופך לקלאסי – שלישית נגנים אוסטרלית שמתקראת Piano Trio העניקה ל'מדרגות לשמיים' של לד צפלין עטיפה מענינת בעיבוד קלאסי.

והנה המקור של לד צפלין

בטרם מושמע הביצוע המקורי של 'מדרגות לשמיים' מודיעים לנו שאנחנו מגורשים מהסינמטק כי המאבטח צריך לעזוב בחצות. יאן מודיע לנו שהיום חל יום הנישואין השלושים שלו ושל ברוריה שיושבת בקהל והוא לא נכנע לדרישות האבטחה ומשמיע לאשה שאיתו כבר שלושים שנה את השיר 'תודה' של לד צפלין. הנה הקליפ – שימו לב למילים.

רוקולנע – קלאסי פוגש רוק הוא בהחלט חוויה מרתקת. הרבה מאוד קטעים לא פחות מעניינים לא הצליחו להדחק בסד הזמן ובעקבות הצלחת הערב מבטיחים לנו מפגש המשך בתחילת השנה הבאה. בינתיים צפוי לנו ב 11.11.11 רוקולנע קווין – האזכרה השנתית – עשרים שנה למותו של פרדי מרקיורי. בדצמבר יהיה כרגיל רוקולנע ביטלס.

כשניסינו לצאת מהאולם מצאנו שאנחנו חסומים על ידי הרבה מאוד אנשים שהולכים לכיוון הבמה ולא החוצה. מסתבר שהאולם היה מלא בחברים של יאן, כנראה מהטכניון. מעניין אם נפגוש אותם גם כאשר הנושא יהיה רוקולנע ללא החלק הקלאסי. בסופו של דבר שמענו גם את לד צפלין עם 'מדרגות לשמיים' וביציאה, אחרי חצות וחצי עדיין פגשנו את השומר על משמרתו.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמוס  On 4 בנובמבר 2011 at 20:28

    ערב בלתי רגיל !
    יאן תודה תודה תודה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: