איש ואישה אחת – תיאטרון אנסמבל הרצליה בחיפה

HTE_logo.jpgבשבועות האחרונים ראיתי הרבה מאוד הצגות תיאטרון אחר בעכו ותיאטרון נסיוני מסוגים שונים בסמולבמה. במקומות אלה אני כבר רגיל לחוות אירועי במה לא שגרתיים, חלקם טובים וחלקם טובים יותר. בתיאטרון חיפה הרפרטוארי במהותו הרגילו אותנו לקבל מתכונת צפויה של אוכל לעוס למחצה, לכן כל חריגה מסטרדרט זה היא עבורי חגיגה גדולה. נכון, מידי פעם אנו זוכים לראות בתיאטרון חיפה גם ניסיונות תיאטרון מיוחדים, כאלה שעלולים לא לערוב לטעמם של מנויים שמבקשים לשקוע בכורסת התיאטרון הנוחה וּלְצַפּוֹת שישעשעו אותם, אך אלה לצערי נדירים.

איש ואישה אחת היא חוויות תיאטרון מרתקת ומרגשת מסוג שאיננו רגילים לראות בתיאטרון הרפרטוארי, זהו משהו אחר לגמרי – תיאטרון סיפור. זו איננה דרמה שיש בה דיאלוג בין דמויות עם פעולה ועם תגובה, זוהי פרוזה. סיפורים שמוצגים בפנינו על ידי שחקניות ושחקנים מוכשרים שמעניקים לנו – כל אחת ואחד בדרך שונה – חוויה בניחוח עממי.

IshVeIsha1

על הבמה קיר עץ רחב ידיים ולפניו מספר כסאות, מצידו האחד שלד של עץ ערום ומצידו האחר שולחן אוכל וסביבו כסאות נוספים. על חלק מהכסאות דמויות דוממות, אלו הן בובות אנושיות בגודל אדם. האור על האולם כבה ואל הבמה עולים השחקנים ומתיישבים על הכסאות שעל הבמה. יוסוף אבו-ורדה ניגש לחזית הבמה ומספר לנו מעשה בחתול. יוסוף אבו-ורדה הוא שחקן מוכשר שיודע להפיח לחלוחית בכל טקסט שיושם בפיו, זו אינננה הפתעה – כבר ראינו אותו מגלם דמויות רבות ושונות. הסיפור מרתק, משעשע ומפתיע. לא ידעתי מראש שאני בא להצגת תיאטרון סיפור. ידעתי שיש בהצגה עירוב שפות על פי מקורות עממיים ותרגום מוקרן, אך לא ידעתי שמדובר בלקט של סיפורים שלכאורה אינם קשורים זה בזה. במהלך הסיפור, מאזינים שאר השחקנים לסיפור יחד איתנו ממקומותיהם על הבמה. התפאורה בשילוב עם השחקנים והבובות יוצרים תמונה של קהילה כפרית גדולה.

IshVeIsha1-2כל סיפור מסופר על ידי שחקן או שחקנית והשאר מאזינים ברקע. לעיתים נדירות מתקיימת במהלך הסיפור אינטראקציה בין המספר לבין שאר השחקנים. בין סיפור לסיפור יש קטעי מעבר מלווים בתנועה ובצליל ולאורך כל האירוע מבשל השחקן סלים דאו את הארוחה שיאכלו כל חברי הקהילה לקראת סיום ההצגה. אני יכול לנחש שהבמה מוצפת בניחוחות התבשילים, אלי בקהל זה לא מגיע ואני יכול רק לדמיין את הריחות. לא כל הסיפורים מתקשרים זה לזה ובכל זאת יש נקודות השקה ויש תבנית סיפור פחות או יותר קבועה. הסיפורים מורכבים מקטעי עלילה שחוזרים על עצמם בוריאציות שונות ומתפתחים עד הסיום שכמעט תמיד צופן בתוכו הפתעה.

IshVeIsha1-3

אופירה הניג אחראית על הקונספט, העריכה והבימוי. צריך הרבה אומץ להעלות כזאת הצגה בפני קהל מנויים וצריך הרבה מאוד כשרון לעשות מזה מעדן שיערב לטעמם של הרבה צופים מבלי להתפשר על האיכות. אופירה הניג כנראה ניחנה בתכונות אלה. יש אמנם דברים שאינני מבין בדיוק מה תפקידם על הבמה ובכל זאת ההצגה שלמה, רצופה, בנויה היטב, זורמת וקולחת כאילו לא הייתה לקט של סיפורים בלתי תלויים.

 

חלק מהסיפורים מסופרים בערבית ובניבים שצלילם זר לאוזני ואפילו בשפת הסימנים של כבדי שמיעה. קטעים אלה מלווים בתרגום שמוקרן על קיר העץ שבירכתי הבמה. שחקן מוכשר להפליא בשם ח'ליפה נאטור, שלא הזדמן לי להכיר עד כה, מספר בערבית את סיפור המפלצת. לצערי אני מפסיד חלק ניכר מהסיפור בגלל חבורת נשים עדויות במחלצות ובארשת חשיבות עצמית שיושבת מאחורי ומוחה על היעדר התרגום… דווקא יש תרגום והשחקן אפילו טרח להצביע עליו בתחילת הסיפור אך להן משום מה לקח זמן לקלוט זאת. הן ממשיכות למחות בקול רם על כל מיני דברים שאינם לרוחן. אני מתקשה מאוד לעקוב אחר הסיפור ואחר התרגום כשמאחורי רוחשת כוורת קיטורים קולנית. לנסיוני להעיר שהן מפריעות לי לראות את ההצגה, עונה לי אחת מהן בלעג "זאת הצגה?" בעוד חברתה עוזבת את האולם בהפגנתיות. אני שומע את שאר האולם מגיב בהנאה ובצחוקים למתרחש על הבמה, אין ספק שאני מפסיד משהו מאוד מעניין ומשעשע. חבל. יכול להיות שדווקא צופות מסוג זה שישב מאחורי הן אלה שגורמות להנהלות האמנותיות של התיאטרונים הרפרטואריים לרדד את מרבית ההצגות לרמה שאיננה דורשת מהקהל להפעיל את המח.

עוברים לסיפור הבא, ולזה שאחריו וכולם מרתקים ומוגשים באופן משובב נפש. איכשהו האסוציאציות בראשי נודדות אל ההצגה 'איש חסיד היה' שראיתי לפני כארבעים שנה בבימויו של יוסי יזרעאלי על רקע התפאורה של דני קרוון. לא, אין כל קשר, ובכל זאת גם אז זה היה תיאטרון סיפור שמבוסס על מקורות פלקלוריסטיים עם שיר ותנועה וגם אז כללה התפאורה קיר עץ רחב, אלא ששם הוגש חלק נכבד מהסיפורים בשיר.

מוסיקת הרקע משלימה את הסיפורים ומשתלבת בהם באופן שהיא כמעט שאיננה מורגשת כישות עצמאית אלא כרצף משלים שממזג את הסיפורים לכלל הצגה אחת. אני מאוד נהנה מהמוסיקה של יהודה פוליקר וממה שעשה העיצוב של עידו מנור לצלילים המנוגנים והמושרים. השילוב של הצלילים עם התפאורה והתלבושות של מרים גורצקי-בילו, הבובות שעיצבה אירנה גלוזמן והתאורה של ג'קי שמש שמשתנה מאור חכלחל לאדמדם לאור הירח שמשנה את פניו יוצרת את אוירת העיירה השוקקת שמספרת את סיפוריה. חוויה שמשלבת את כל החושים לחגיגה גדולה.

clip_image001

חלק מהשחקנים מוכרים לי מהעבר ויש ביניהם גם כאלה שאני פוגש לראשונה וכולם מוכשרים להפליא. אם הבנתי נכון מהתוכניה, כל השחקנים שותפים ליצירה וכל אחד מהם עיצב את חלקו יחד עם הבימאית לבנות את הצגת הסיפור הנכונה והקולעת. הסיפורים מגיעים אלינו מתרבות עממית, מה שקרוי פולקלור, בעיקר ממקורות דוברי ערבית בניביה השונים. יוספה אבן שושן, שמעון בוזגלו, ח'ליפה נאטור וטאהר נג'יב עיבדו את הסיפורים מחדש למתכונת שמתאימה להצגה כמארג אחד שזורם היטב מסיפור לסיפור אף שתכני הסיפורים ומקורותיהם יכולים להיות שונים מאוד.

הצגת תיאטרון סיפור מרתקת, מרגשת, מבדרת ומפתיעה. חוויה מאלפת לכל צופה שמוכן לנקות לשעה וחצי את את הראש משטיפות הפוליטיקלי קורקט ולראות תרבות עממית במיטבה מוגשת כמעדן שמענג את כל החושים.

קונספט, עריכה ובימוי: אופירה הניג
עיבוד כתיבה ותרגום:
· יוספה אבן שושן
· שמעון בוזגלו
· ח'ליפה נאטור
· טאהר נג'יב
עיצוב תפאורה ותלבושות: מרים גורצקי- בילו
פיתוח ועיצוב בובות: אירנה גלוזמן
מוזיקה מקורית: יהודה פוליקר
עיצוב סאונד והדרכה קולית: עידו מנור
תאורה: ג'קי שמש

משתתפים:
· יוסף אבו ורדה
· נמרוד ברגמן
· סלים דאו
· יואב הייט
· אמיתי יעיש-בן אוזיליו
· אורנה כץ
· ח'ליפה נאטור
· סלווה נקארה
· אודליה סגל מיכאל
· נעמי פרומוביץ פנקס

התוכניה, כמו ההצגה, איננה שגרתית. תמורת חמישה ש"ח תוכלו לקרוא על שורשיהם מבית של כל היוצרים השותפים בהפקה. לא תמצאו כאן את היסטורית התיאטרון של האומנים אלא את המקום בו נולדו, בגרו וספגו את החוויות שעצבו את חייהם – מומלץ,לא לוותר.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנית  On 16 בדצמבר 2011 at 10:50

    אני מנסה למצוא מועד להצגה אך לשווא

    חיפשתי בלוח ההצגות של תיאטרון חיפה + אנסנבל הרצליה ולא ראיתי את ההצגה יש לך הצעה?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: