אורזי מזוודות – חנוך לוין בקאמרי

image

אחר הצהריים גיל מתקשר להתיעץ איתי. הוא נוסע מטעם העבודה לארה"ב ושוקל לעצור ליום יומיים בלונדון. עם מי אתה נוסע? לבד. מישהו מחכה לך בלונדון? לא, גם שם אהיה לבד… כעבור שעה נודע לי שיש בקופת הקאמרי החזרות ואני יכול לקנות זוג כרטיסים במקומות סבירים להצגה אורזי מזוודות. קשרים, אתם יודעים. טלפון לגיל ואנחנו נפגשים בכניסה לתיאטרון.

הבמה שחורה ללא תפאורה. שני מסכי תרגום שחורים מציגים כתוביות ברוסית. ההודעה הסלולרית הידועה, האולם מוחשך והשחקנים מתחילים לגדוש את הבמה בהמוניהם.

בהצגה משתתפים עשרים שחקנים שמציגים כשלושים דמויות. שבתאי, השחקן עזרא דגן, כבד. הוא נחפז לבית הכסא ואומר "בנעורי עשיתי. אי, עשיתי ועשיתי. שלום לכולם. נעורים, נעורים." בעוד זמן מה הוא יובל למנוחות ו"אומרים שעד היום האחרון הוא לא הצליח לעשות". בהמשך יובל עזרא דגן שנית לקבורה הפעם בדמות ברונו הופשטטר. חנוך לוין תאר את ההצגה כך: "קומדיה אוורירית, בת זמננו ומקומנו, המכילה שש משפחות, חמישה אוהבים, שלוש רווקות, תשעה נפטרים, שמונה הלוויות, ארבע אלמנות, אחת עשרה מזוודות, תינוק, אמריקאית, הומוסקסואל, זונה, מגמגם וגיבן – כולם מאוד לא מאושרים" ולי אין, מן הסתם, דרך נכונה ומדוייקת יותר לתאר את ההצגה.

לא זכיתי לראות את ההפקה הקודמת של 'אורזי מזוודות' ב 1983. באותה שנה ביליתי במילואים בבקעת הלבנון שלושה סבבים שהסתכמו במאה וחמישה ימים. לא היה לי זמן להגיע להצגות ולא הייתי פנוי רגשית לראות עוד אנשים שאינם מאושרים, בלשון המעטה. את המחזה, לעומת זאת, קראתי בשנים האחרונות יותר מפעם אחת מתוך קובץ המחזות 'סוחרי הגומי ואחרים'.

על הבמה גלריה מרשימה של דמויות מעוצבות להפליא על ידי הבמאי והשחקנים. כולן מאופיינות היטב על פי סטראוטיפים משלהן ולכל דמות עומק ואופי יחודי. הבמאי אודי בן משה ליהק קבוצה של שחקנים שכולם כאילו נתפרו לדמויותיהם, כולם נהדרים, וכשיש כל כך הרבה שחקנים ודמויות אני נזהר לשבח מישהו שמא מישהו יסיק מכך שהאחרים היו פחות טובים.

imageכולם לא מאושרים ולכל אחד סיבה משלו לא להיות מאושר ולגמד את חוסר האושר של האחרים לעומת חוסר האושר הפרטי של עצמו. לכל אחד ואחת יש חלומות שלא צריכים להתגשם, שהרי אם יתגשמו – יפגם חוסר האושר, שהוא טעם החיים. יש פה ושם חריגות קלות אך לא, חס ושלום, של אושר אלא של הגשמה מסוג אחר. הזונה מצליחה להוציא מאלחנן את כל הכסף שיועד לנסיעה אל אשת חלומותיו הדמיונית-משהו בשוויץ ובסופו של דבר תגשים את חלומו ותיסע בעצמה לשויצריה. בּוֹבֶּה האלמותית, הלא היא חנה מרון הנצחית, חוזרת כל הזמן הביתה עם מזוודה קטנה וחיוך קטנטן. היא אמנם לא מגיעה אך אינה מוותרת. בלה נוסעת ללונדון, גם אם לונדון לא מחכה לה.

רבים מהסובבים אותי מכירים היטב את יצירתו של חנוך לוין, אך רבים מהם אלה שאינם מכירים באמת את מחזותיו, ומופתעים כאשר הם מגלים שקטע שמוכר להם היטב, נלקח למעשה ממחזה שלו. כשסיפרתי לעמיתי בעבודה שאני הולך ל'אורזי מזוודות' של חנוך לוין זה לא אמר להם דבר, אך כשציטטתי ממונולוג הפרידה של בלה אורו עיניהם, הרי את השיר של חוה אלברשטיין כולם מכירים. ככה זה, השירים מגיעים, ככל הנראה, אל כולם, אבל כדי להגיע להצגה יש צורך בהשקעת מאמץ, שלא לדבר על קריאת המחזה.

imageהתפאורה של רות דר מינימליסטית ומאוד קולעת. במה שחורה, מעקות מרפסת שנכנסות לבמה ויוצאות על פי הצורך, עגלות קברנים ומזוודות בכל מיני צורות וגדלים. תמונת הבמה ואוירת שעות היממה השונות מעוצבות באמצעות התאורה של אבי יונה בואנו (במבי) וקרן פלס משלימה את האוירה בצליליה. החוויה הכללית מרתקת ומצחיקה. זהו מסוג הצחוק שאנו כבר מכירים ממחזות חנוך לוין, צחוק שלא רק שאיננו משחרר, לפעמים הוא אפילו מעיק. נקודת האור שמלווה, בתחושתי, את כל ההצגה היא החיוך הקטן והמסתורי של בּוֹבֶּה שחומקת שוב ושוב מהמוסדות אליהם נשלחה ומנסה ללא לאות וללא הצלחה להגיע חזרה הביתה.

כבר עברו מספר ימים מאז ראיתי את ההצגה ועדיין אני רואה בכל פינה את בּוֹבֶּה שמנסה לשוב הבייתה ופה ושם גם את עידו מוסרי בדמות מוטקה העצבני שצועק על אבנר הנבוך 'למה אתה לא רגוע? … תרגע!!! תראה אותי ותרגע'.

הצגה מעולה, מאלפת ומשעשעת על חיפוש האושר בעולם של בדידות. כדאי להקדים וללכת, באתר הקאמרי כתוב שההצגה תועלה על הבמה ל-45 הצגות בלבד, כלומר – ההצגה לא מחכה לכם.

מאת: חנוך לוין
בימוי: אודי בן משה
תפאורה: רות דר
מוסיקה: קרן פלס
תלבושות: עפרה קונפינו
תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)
צילומים: גדי דגון

השחקנים
[בהצגה שאני ראיתי]:

אבי גרייניק,
אבי טרמין,
יפתח אופיר,
אודליה מורה מטלון,
אוהד שחר,

 

אילנה באואר,
אנדריאה שוורץ,
אסתי קוסוביצקי,
גילת אנקורי,
דרור קרן,
חנה מרון, עידו מוסרי,
מוטי כץ,

 

עזרא דגן,
רבקה מיכאלי,
רובי מוסקוביץ,
רוזינה קמבוס,
שירי גדני,
שלומי אברהם,
דניאלה וירצר

וכרגיל בקאמרי, לא לוותר על התוכניה. התוכניות של הקאמרי עשירות בחומר קריאה מרתק ומעשיר. ממש שווה כל אגורה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: