שבוע הספר העברי 2012 בכיכר רבין בתל-אביב

SAM_3354שבוע הספר מקובע בתודעתי מאז ילדותי כשבוע של חג. פעם הייתי הולך ליריד הספרים מידי ערב לכל אורך השבוע. גם כשילדי היו רכים בשנים עדיין אפפה את היריד אותה אוירת חג. באותם ימים שוטטנו בין הדוכנים ושוחחנו בינינו על ספרים וספרות. מידי פעם אפילו עצרנו לקרוא פרק מספר ולשאוף מרוחו. האוירה הייתה תרבותית ונעימה והשיחה הערה הייתה חלק מהחוויה.

מ 6 עד 16 ביוני 2012 מתקיימים אירועי שבוע הספר העברי בשמונה ערים גדולות בארץ. חיפה איננה אחת מאותן ערים. אצלנו בחיפה יתקיימו משום מה כל מיני אירועים אחרים שקשורים לספרים כאשר בשאר המקומות יסתיים שבוע הספר. לא הצלחתי להבין למה עירית חיפה החליטה לנהוג בשונה משאר הארץ. אתר רדיו חיפה מספר על איזושהי קנוניה שממש אינני מעוניין לרדת לעומקה.


SAM_3365

SAM_3352

SAM_3367

ובכן, אני בחיפה והיריד לא. ברגע האחרון אני מתאם עם ליבי להפגש ביריד הספרים בכיכר רבין בתל-אביב. גיל יצטרף… אם יצליח להחלץ מהעבודה בזמן. ליבי ואני נפגשים ויוצאים לשוטט בין הדוכנים… גיל מגיע לאחר שכבר מיצינו את ענייננו ויותר מכך את סבלנותנו.

עם השנים שינה היריד את פניו. בנוסף לדוכני הספרים יש היום דוכנים שדוחפים כל מיני דברי מאכל ומשקה, ואפילו צעצועים וחומרי ניקוי. בכל זאת, ספרים יש ובשפע ויכול להיות מאוד נחמד להחליף חוויות כשנתקלים בספר מוּכר או בספר חדש של סופרת שאנו אוהבים לקרוא. הבעייה היא שקשה מאוד לשוחח בנחת בגלל הכריזה מחרישת האוזניים. נחמד לדעת שפה ושם מתקיים אירוע מיוחד. לא מעט סופרים חותמים על רבי המכר שלהם וגם המידע הזה מועיל… אבל למה כל הזמן, ללא הפוגה ובעצמה אדירה?

אוירת היריד מזכירה לי את שעות השיא בסיומו של יום בשוק, כאשר הסוחרים מכריזים בקולי קולות שהם מורידים את מחירי הפרות והירקות שנותרו בדוכנים. אלא שבימינו אין לאן להוריד מחירים. ספרים נמכרים לאורך כל השנה במתכונת שוק הספרים שכתב דן בן אמוץ לגשש החיוור – "ספרים במחיר הכרם!…ספרים בקילו על המשקל!…מנדל'ה מוכר ספרים מהנחה!" באותם ימים זו הייתה בדיחה – היום זוהי המציאות.

בכל זאת, הנוסטלגיה מובילה אותנו לחפש את הריגושים של פעם. המוכרים שמאחורי דוכני הספרים מנסים לפתוח בשיחה עם המבקרים – כלומר איתנו. איכשהו השיחות שאנחנו מצליחים לשמוע אינן מפתות אותנו לרצות להצטרף. את הריגושים מספקים היום גברים בלבוש בלרינה שמחלקים שקיות חטיפים, ודוכני חלוקת משקאות "בריאות". פה ושם נתקלים במשהו חדש שלא ראינו או שמענו אבל בדרך כלל רואים את המוכר והחביב – וזה בסדר גמור, אבל למה הכריזה כל כך צפופה. לקבלת החוויה השלמה הפעילו את הרמקול של המחשב במלוא עוצמתו והפעילו את הסרטון שינעים את זמנכם בהמשך הקריאה.

נסו להמשיך לקרוא עם הכריזה ברקע. קשה – נכון? הסחת הדעת איננה מאפשרת להתרכז בכל דבר אחר. הכרוז מודיע על אירועים לילדים ועל סופרים שחותמים על ספריהם בדוכנים השונים. באחד הדוכנים אנו רואים את הסופר דויד גרוסמן חותם על ספרו לילדה. בדוכן אחר הסופר אמיר גוטפרוינד חותם על ספריו. כאשר אנחנו עוברים ליד הדוכן מישהו שואל אותו על הספר נוילנד. הסופר מציין באדיבות שזהו ספר מצויין של אשכול נבו ופונה למתעניין אחר. אני בינתיים מתחיל לאבד קשב, הכריזה מקשה עלי מאוד. מוסיקת רקע איננה מפריעה לי גם כאשר עוצמתה גבוהה, אבל כריזה בעלת תוכן מילולי גורמת לי להקשיב ולנתק את קו המחשבה שלי.

בינתיים הכרוז גולש מהודעות על סופרים החותמים על רבי המכר שלהם לתעמולה של פרוייקט להקת מולדת שקוראת להקים ועדת חקירה לכשלון השלום. מה קורה כאן? זו איננה הודעה על ספרים או סופרים, זוהי תעמולה נגד השלום! כאן! בכיכר רבין! במקום בו נרצח תהליך השלום יחד עם אדריכלו קוראים ברמקולים, כחלק מהכריזה של שבוע הספר, לחקור את כשלון השלום. הכרוז מסיים לקרוא את ההודעה ומייד קורא אותה מחדש – שלוש פעמים ברציפות. בסרטון שמשמיע את הכריזה המעיקה התעמולה מתחילה בדקה 2:00 – אותי זה מאוד מעציב. אנחנו אמנם באתר ההפגנות הלאומי, אך האירוע אמור לעסוק בתרבות ולא בפוליטיקה. אינני מוכן לקבל תעמולה חד-צדדית מהכריזה הרשמית של היריד. הכריזה אמורה לעסוק אך ורק בנושאי האירוע – חבל.

אנחנו יוצאים ממתחם הדוכנים לנוח מעט ליד הבריכה שבככר רבין כשמגיעה לאזור מכונית מסחרית עם מערכת כריזה שגוברת על עוצמת הכריזה המקומית. הרמקולים של הניידת מרעימים שיר על נחמן מאומן ואדם אחוז תזזית מרקד על גג הרכב. דגימה ממנת הרעש הנוספת שניחתה עלינו בסרטון השני.

SAM_3361

SAM_3372

SAM_3371

די שבענו רעש. החוויה ללא ספק מעניינת, לא הייתי מוותר עליה, אך היא איננה מזכירה אפילו במעט את ירידי הספרים שאהבתי, ושוב – חבל.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איציק ש.  On 10 ביוני 2012 at 10:19

    תיארת באופן יוצא מן הכלל את מה שאוהבי ספרות אמיתים מרגישים כשהם הולכים לשבוע ספר בשנים האחרונות. אין עוד מה להוסיף…

    אהבתי

  • Jonathan Barner  On 10 ביוני 2012 at 11:49

    הרעש המונע כל התרכזות מזכיר לי את הסיפור הקצר "הריסון ברג'רון" מאת קורט וונגוט, בו מדכאים מחשבות מקוריות באמצעות צליל צורם המושמע כל 30 שניות. כשנכתב בשנת 1961, היה קשה להאמין לנבואה הזו – אבל כיום היא הולכת ומתממשת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: