חידת מותי [ אמנון ז'קונט ]

ספר מתח מרתק. הקריאה זורמת בקלות ובמהירות וסוחפת את הקורא – אותי – קדימה בסקרנות רבה. גדעון לוריא, פרופסור להיסטוריה שדוגל במחקר טהור באמצעות חשיבה והעמקה במקורות כתובים ובתיעוד מחקרים קודמים, נגרר להרפתקאה ארכיאולוגית מסוג שאיננו עולה בקנה אחד עם כל מה שהוא מלמד. יש לו, לגדעון, עולם מורכב – בת, חמות, מאהבת וגלריה ססגונית של תלמידי מחקר. לכל אחד מתלמידי המחקר של גדעון יש יחוד מסוג שונה ועולם פנימי עשיר גם כן. כל אחד מושך לכיוון אחר וכולם אמורים לחתור ביחד למטרה משותפת.

הכל מתחיל בגוויל שמתגלגל לידיו. גוויל מאוד מסקרן שמכיל כתב חידה שכתב לא אחר מאשר גדליהו בן-אחיקם. זוהי חידת מותו של גדליהו שלפיה הוא יודע את יום מותו. מכאן מתגלגלת העלילה למסכת של תככים שמערבת שחיתות שלטונית בת ימינו, עם ענייני מוסד, ממון, מנהיגים רבניים, מלחמת קרקעות ערבית-עברית ועוד מכל העולה על הדמיון.

כל משתתפי העלילה חווים בעיות אישיות קשות איתן הם נאלצים להתמודד ובכל זאת למשיך לתפקד. כולם מסתירים את בעיותיהם מהאחרים ובכל זאת המידע דולף לכל הכיוונים. מסכות של בגידות, מעילה באמון ותככים מעורבת בבעיות דת ולאום בנות הימים ההם וימינו אלה. העלילה מפותלת ומסובכת בעצמה, מובילה למקומות ולאירועים מאוד מפתיעים ואפילו למוות בנסיבות מוזרות.

הסיפור ההיסטורי-ארכיאולוגי מבוסס על מקורותינו הכתובים ועל עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות משנת 586 לפני הספירה. מבוסס, אך לא ממש נאמן להיסטוריה. זהו סיפור בידיוני עם השלמות ותוספות מפרי מוחו של הסופר – ההיסטוריון אמנון ז'קונט. בקיאותו של הסופר ניכרת וברור שהוא ערך מחקר מעמיק במטרה להקנות לסיפור בסיס עובדתי רחב, ונזהר מפני גלישה אל המופרך. כל מה שנכתב בכתב החידה ובתהליך החקירה, החיפוש והגילוי יכול היה להיות נכון.

מקורותינו הכתובים, ובראשם התנ"ך, מקמצים מאוד בפרטים ומאפשרים לדימיוננו להשתולל לכל מיני כיוונים. אני מאוד אוהב את ההרחבות שנותנים סופרים לתנ"ך ונהנה גם להמציא לעצמי סיפרי השלמה. כמעט כל שנה אנחנו שומעים בתיקון ליל שבועות התייחסויות נוספות למגילת רות. אהבתי גם את מלכים ג' ושבע אמהות של יוכי ברנדס. קראתי לאחרונה את הספר התחתית של תל-אביב מאת רון ברקאי – גם הוא היסטוריון וסופר וגם הספר ההוא מערב ארכיאולוגיה עם ענייני ימינו ויחסי ערבים – יהודים. הספר חידת מותי מורכב מכל הגורמים החביבים עלי, העלילה מאוד מציאותית וקל להתחבר אליה.

ספר מרתק, קולח, מסקרן וידידותי לקורא. מומלץ בחום בעיקר אם אתם אוהבים היטוריה, ארכיאולוגיה, מקרא, ובעיקר בני אדם.

פרק המבוא והפרק הראשון לעורר בכם את הסקרנות. 
אלי אשד בהחלט אהב את הספר וגם את שאר ספרי אמנון ז’קונט.
יעל צין באתר נוריתהה נהנתה מהספר אם כי ציפתה ליותר.

הוצאת כתר, 2009, 356 עמודים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: