חומר טוב [יהונתן גפן]

סיימתי לקרוא את הספר ומייד התחלתי לקרוא אותו מחדש. אני עדיין מדפדף בו הלוך ושוב בין פתקאות שהשארתי בתוכו לאורך הקריאה. הסיבה איננה טמונה בספר אלא בקישור שלי עם המקומות, האנשים והאירועים. אני מניח שמי שלא חי את המקום והזמן לא יגלה בספר אותו עניין שאני גיליתי בו. בסופו של דבר הרי לא מדובר ביצירת מופת. עיקר עיסוקו של הספר הוא התערטלות פומבית מלווה בהלקאה עצמית עם רסיסי בוץ ורפש שניתזים על כל הסביבה.

יהונתן גפן, האפרוח, הגיע מן הכפר אל העיר והתמקם בדירת חדר קטנה בדיזנגוף 96, מרחק שלוש דקות הליכה מהבית בו גדלתי בדיזנגוף 139. באותם ימים, 1968, אני למדתי בגימנסיה העברית הרצליה שממנה זינקתי יום יום עם סיום הלימודים לחוף שרתון. בחוף זה צולם לימים הסרט מציצים שמציג את חבורת לול במלוא כיעורה. לא ידעתי כלל שיהונתן גפו היה חלק מאותה חבורה. הם הסתופפו כל הזמן בצריף של אביגדור "המציל" ועישנו חומר טוב. אני, ששהיתי בחוף זה לא מעט, לא נתקלתי מעולם באיש מהם על החוף. הם הסתתרו דרך קבע מאור היום. דווקא בסביבות הגמנסיה, ליד המקום שקראנו לו הסטודיו של אלונה, ראינו אותם לא מעט. מהספר אני לומד ששם היה המקום ממנו באמת יצאו הדברים הטובים שהם עשו.

clip_image002הספר מלא בנוף האנושי של נעורי הצפון תל אביביים למהדרין. היום קוראים לזה "הצפון הישן". אז, הוא עוד היה חדש. בימי בית הספר היסודי הבטתי לא מעט בסקרנות ניכרת במוישלה ברנשטיין, הצייר הננסי שעטה זקנקן מחודד ולבש בגדי נשים עם תיק תואם ומחרוזות ענק. בהיתי ביושבי כסית, מגדולי התרבות העברית, שתויים עד אובדן חושים ומדקלמים דברים לא ברורים לאזני קהל שאיננו. יהונתן גפן הגיע לשם מאוחר יותר לנסות להיות כמותם או כמו אנשי הקוטב התרבותי האחר – יושבי פינתי. בחירה קשה בין לדפוק את הראש באלכוהול ולכתוב שירה, או לדפוק את הראש בסמים ולעשות בידור. בסופו של דבר האפרוח הגיע ללול. הוא מזכיר בספר את יוז'י והמקום שלו שנקרא 'פורטוריקו'. הכרתי את יוֹזִ'י לָרֵיאָה עוד כשמכר רהיטים. אני הייתי בבית הספר היסודי כשהוא עבר למכירת אלכוהול ועשיתי אצלו משלוחי חבילות שי מהודרות תמורת פרוטות. לא כאן המקום לספר על תגובתו של אבי כשגילה ממה אני "מתפרנס". בהמשך הספר מצוטט בועז דוידסון בסיפור על המורה להתעמלות שלנו – בני קונפורטי – אושיית תרבות בפני עצמה שניגן לנו במפוחית פה בעודנו מתעמלים. ללא ספק הסביבה שלי.

הספר מתקדם במסלול ההתפתחות של האפרוח. יהונתן גפן בחר ליחד כל פרק בספר לקבוצה אנושית שאיתה הסתופף – המשוררים, האנגלים, הליצנים, המצילים, המתחתנים, הנשים, המופרעים, המעשנים והבורחים. בחירה מעניינת שיוצרת רצף לא כרונולוגי של סיפורים. כל הקבוצות הללו כללו בעצם את אותם אנשים בשינויים קלים ובדרך כלל באותם פרקי זמן. אף אחד לא יוצא מהספר טוב. גם המחבר איננו בדיוק אפרוח תמים – הוא השתתף מתוך בחירה בכל אותם דברים שגרמו לו להקיא בזמן אמת, ולהשליך רפש לכל הכיוונים בדיעבד. העיקר להיות חלק מאיזה חבר'ה.

בסופו של דבר, החבורה שהוא מתאר במלוא עליבותה אחראית לחלק נכבד מהיצירה התרבותית העברית בת ימינו. אני אישית אהבתי את השירים של אריק איינשטיין ושלום חנוך. נהניתי וצחקתי מיצירות חבורת לול. הסרטים שיצאו משם, לא היו לרוחי. יותר מזה – ממש כעסתי על 'מציצים' ו'עיניים גדולות' שכיערו את נוף ילדותי ב"עלילות גבורה" שוביניסטיות להחריד. סיפורים שלא נחשפתי להם מעולם למרות שחייתי ממש באותו חוף באותם ימים. בעצם, גם יהונתן גפן מציין באיזשהו מקום שאיננו זוכר את כל אותן נשים שמחפשות זיונים עליהן מדבר שיסל.

הספר עמוס בסיפורים מרתקים על כל מיני דברים שכולנו מכירים מהצד. למשל איך נכתב השיר 'כשאת בוכה את לא יפה' וכן איזה שירים צריך לנתח. כל פרק בספר מעוטר בשיר של החיפושיות. בחירת השירים מאוד מעניינת וגם בה אני מגלה רמזים שלא הבחנתי בהם בשירי החיפושיות.

הספר בהחלט שווה קריאה גם אם אינכם חלק מהעולם התרבותי המתואר בה. אין ספק שכל מי שחי בארץ נחשף ליצירות של אלה המוזכרים בספר. גם אם המציצנות לתוך תחתוני גיבורי התרבות שלנו מביכה, היא ללא ספק מרתקת.

הערת שוליים / גילוי נאות : רשימה זו מתפרסמת בפועל ב 11 בפברואר 2013 ומתוארכת למועד בו חוויתי את החוויות.  סיימתי לקרוא את הספר בפעם ה ½2 לפני כחודשיים, כאשר שכנתי בדירה שכורה בעוד מעוני היה שרוי בעיצומו של שיפוץ, וממש לא הייתי פנוי נפשית לכתיבת הגיגי ולפרסומם. עכשיו, מששבתי לביתי שעדיין לא סיים להשתפץ, בכוונתי להשלים את רישום חוויות העבר כאילו התפרסמו במועדן.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: