חתימה טובה

כבר מראשית ימי בית הספר היסודי מספרים לנו על אותו מִבְדָּק שמיימי שמסתיים בחתימה. אתמול, יום חמישי – ערב ערבו של יום כיפור, התכנסנו ל"שעה שמחה" שבסיומה כולם החליפו ברכות חתימה טובה.

מאזני תשרי - סמלו של המִבְדָּק השמימיאני עובד בתעשיה רפואית מבוקרת היטב על ידי גורמי תקינה ותחיקה. החברה נערכת בכל ימות השנה לקראת מִבְדָּק זה או אחר, שמטרתו לוודא שכל פעולות מערכות האיכות מאושרות על-פי נהלים מוקפדים לפרטי פרטיהם. אני נדרש במסגרת עבודתי לחתום על לא מעט מסמכים. עד לא מזמן היה מקובל להדפיס ניירות על מנת לחתום עליהם. המסמכים החתומים היו מתוייקים בתיקי קרטון ונשמרים. העולם מתקדם ועימו שיטות התיוק והקיטלוג – בימינו כבר לא מדפיסים מסמכים אלא שומרים אותם בקובצי מחשב עליהם חותמים חתימה דיגיטלית.

לאחרונה קיבלתי התראה – עלי לחתום על המסמכים מחדש כי החתימה הדיגיטלית שלי איננה טובה. מסתבר שיש חתימות דיגיטליות שמתאימות לגישה למאגרי נתונים, יש חתימות שנועדו לאמת את זהות מקבלי ושולחי האי-דואר ויש כאלה שטובות לאישור מסמכים. אני, בעוונותי, השתמשתי לאישור המסמכים בחתימה שאיננה טובה למטרה זו. לפחות אינני לבד – יש לי שותפים רבים לחטא זה. לשמחתנו זהו חטא בר כפרה – יצרתי חתימה חדשה שמתאימה לאישור מסמכים, חתמתי מחדש – חתימה טובה.

על אף שאינני חרד לקראת אותו מִבְדָּק שמיימי, כשהחלפנו ברכות חתימה טובה, חשבתי כיצד רואים החרדים את התמונה בעיני רוחם. הרי אין לקדוש ברוך הוא זמן לעבור על אישורי הבדיקה של כל מאמיניו ולחתום. יש כאן כנראה מערכת איכות הרבה יותר מורכבת. ומי אחראית לבדוק את תקינות החתימות? ומי מאשר שלא נפלו טעויות בתהליך? – הרי כמו בתעשייה הרפואית, החתימה הזו חורצת גורלות… סתם הרהור חולף.

יהיה אשר יהיה, לפחות לצורך אישור מסמכים, יש לי חתימה טובה.

חתימה טובה לאישור רשימות תרבות הפנאי בלבד

חתימה טובה לכולם!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי גלאון  On 14 בספטמבר 2013 at 10:41

    אף מסורת ישראל התלבטה כיצד ניתן להעביר כבני מרום עם רב כל כך ולכן חילקה אותם לקבוצות ולכול אחת מהן נקבע מועד חתימה אחר הקבוצה הראשנה הם הצדיקים והרשעים שהם המיעוט אלה נחתמים לאלתר בימי ראש השנה ואילו הבינוניים שהם הרוב רק ביום הכיפורים ולהם נתנו עשרת ימי תשובה, אך גם בין הבינוניים אלה שכפות המאזניים שלהם נותרו מאוזנות הוארכו ימי הדין עד תום חג הסוכות ושמחת תורה כדי להביא להכרעת דין טובה יותר, כך ביקשה המסורת לעודד ליראת שמיים שהרי הכול נתון בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. טקסים רבים שנשתמרו סביב הכרע הדין כמו מנהג התשליך למשל הן מסורות קדומות מאוד ששולבו בריטואל הדתי והן עדות לפולחנים שבאמצעותם ביקש האדם בן התמותה להשפיע על האלים, אף תפילות ימי ראש השנה ויום הכיפורים הן רצף של הודאה בכל אשמה אפשרית ובקשת סליחה מהאל, שכן רק לכך הן נועדו, ואילו אלה שבין אדם לחברו חייב הפרט לבקש מחילה מחברו וזה ייתן את אותה מחילה רק עם עוררנו בו חמלה, שהיא תנאי מוקדם לכול מחילה. אמת פסיכולוגית זו מקבלת ת ביטויה בלשון העברית בכך שהיא משתמשת באותן אותיות שורש רק בסיכול אותיות (חמל/מחל) לשתי פעולות רגשיות אלה. תופעה זו נפוצה מאוד בעברית אך היא כבר שייכת לתחום אחר ולא לנושא החתימה הטובה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: