רצח במארה [קארה בלק]

ספר מרתק וסוחף קדימה.

פעמיים איחרתי השבוע לצאת מהבית בגלל הספר ששאב אותי אל תוכו. הספר מערב סיפור בלשי רווי מתח ופעולה עם עלילה היסטורית מימי מלחמת העולם השניה. כר הפעולה של הספר הוא רובע המארה בפריז וההתרחשויות מדלגות בין ימים בודדים בהווה לבין תקופת גירוש יהודי צרפת למחנות ההשמדה של הנאצים. אירועים היסטוריים בני חמישים שנה משפיעים על היסטוריה בהתהוות.

imageכשלקחתי את הספר מהספריה לא היה ברור לי אם מדובר בספר מתח שמתאים להגדרת ספר נסיעה, או שמא זהו ספר היסטורי על השואה. הסופרת קארה בלק, שזה הספר הראשון שלה שאני קורא, השכילה לשלב מספר סיפורים של אנשים שונים ממספר תקופות ולהפגיש את כולם בסיטואציות מפתיעות. כל פעם שנדמה לי, ולבלשית אֵמֶה לֶדוּק, שהתמונה מתבהרת – מגיעה הפתעה שטורפת את הקלפים. לפעמים ההפתעה היא התרחשות שעוברת על הנפשות הפועלות ממש עכשיו, ולפעמים גילוי מסמך, תמונה או סיפור מהעבר הרחוק, שמאירים את ההווה באור חדש ושונה. חברים ושותפי סוד מתבררים כאוייבים. לפעמים נדמה שאי אפשר לבטוח באף אחד וכשמתברר במי אפשר לבטוח ובמי לא, מתעוררת לחיים מציאות חדשה שתימוג עם הגילוי הבא.

הספר רצח במארה בנוי היטב – יוצר מתח, מרפה קמעה, מחליף סיפור בסיפור להפוגה, מפגיש סיפורים ומנתק אותם.
חוויה מעוררת מחשבה על העבר ועל מהותם של אנשים במצבים שונים, שזורה בעלילה בלשית עתירת פעולה.

מאוד אהבתי את הספר.

גב הספר מספר לנו שהסופרת קארה בלק כתבה סדרת ספרים שמתרחשים ברובע המארה בפריז והדמות הראשית בהם היא הבלשית אֵמֶה לֶדוּק. אני כבר צמא לקרוא ספר נוסף מהסדרה. הפעם תהיינה לי מראש ציפיות גבוהות, אני מקווה שכל סדרת הספרים תעניק חווית קריאה דומה.

מומלץ!

גב הספר [הוספתי לאחר הפרסום ב”לחץ הקהל”]

פריז, שנת 1933. האמנה של האיחוד האירופי עתידה לקבוע סדרים חדשים ביבשת. באותה עת רוחש המארה, הרובע היהודי העתיק של פריז, פעילות ניאו-נאצית.

הבלשית הפרטית אמה לדוק מקבלת על עצמה משימה לא שגרתית ונקלעת לחקירת רצח מסתורית. חרף האיומים על חייה היא מתעקשת לגלות בכל מחיר את זהותו של הרוצח. אך רוחות רפאים מן העבר, מתקופת מלחמת העולם השנייה, רודפות אותה ומנסות לחסום את דרכה אל הפתרון.

רצח במארה מתנהל בשני מישורים: מצד אחד חקירת הרצח, המעלה באוב את אימי המלחמה, ומצד שני סיפורם של משתפי הפעולה עם הנאצים וחיילי האס-אס, שאות קין לעולם יישאר חקוק במצחם.

קארה בלק היא סופרת אמריקנית למחצה וצרפתייה למחצה, שחיברה סדרת ספרי מתח המתרחשים בפריז. הבלשית אמה לדוק, המופיעה בכולם, היא מדמויות הנשים המעניינות ביותר בספרות העכשווית. היא מונעת על ידי הרצון להוציא את האמת לאור למען ייעשה הצדק ועושה זאת בנחישות, בתושייה, בחשיבה שנונה ובאומץ לב בלתי רגיל. כתיבתה התזזיתית של בלק אינה מניחה לקורא אף לרגע – עד לסוף המפתיע.

"אילו יכלו אבני המרצפת המעוגלות של הרחובות העתיקים במארה לדבר, ודאי היו מספרות מעשייה רדופת שדים, כפי שמתארת אותה קארה בלק". -ניו יורק טיימס

תקציר הספר באתר סימניה

הפרק הראשון בוואלה תרבות

אילה סלם ממליצה על הספר אצל נוריתהה

גב הספר באתר טקסט

הוצאת כתר, מאנגלית: מרינה גרוסלרנר, 401 עמודים.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי גלאון  On 25 באוקטובר 2013 at 01:11

    יוסי, אתה לבטח יכול להיות מקדם מכירות של ספרות יפה, תמיד אני מתפעל איך אתה מצליח למשוך את הקורא מבלי לומר דבר על התוכן,
    בספרי בלשות ומתח, יש לכך יתרון, שאינך "ספוילר" אך עדין חסר לי קמצוץ כלשהו מן התוכן והדמויות שפגשת בספר, כמובן אני גם מתרשם מעולמך התרבותי בספרות ותיאטרון.כפי שכבר למדתי מרשימותיך אתה גם "מושקע" בתיאטרון על ידי המשפחה הגרעינית שהקמת.
    אגב האם יצא לך לראות את תיאטרון "מיקרו" . אני ראיתי שתי הצגות שלהם. אחת על פי ספרו של מאיר שלו "ימים אחדים" והשנייה " כסף בריאות ושלום עולמי" על פי סיפוריו של אתגר קרת. ימים אחדים הוצג בתיאטרון ירושלים, וההצגה השניה בתאטרון החאן , באולם הקטן שהוא מערה חצובה בסלע, לצד האולם הגדול שגם הוא כשלעצמו, אולם מאוד מיוחד שיש בו שלוש זוויות צפייה על ההצגות לא רק בגלל מיקום הכיסא בשורה אני משער שאת ספרו של שלו אתה מכיר. הוא עוסק בראשית ההתישבות בעמק ועל ילד שהיו לו שלושה אבות, או ליתר דיוק, אחד משלושה גיבורים בסיפור יכול היה להיות אבא שלו, ואילו זו של אתגר קרת היא קומבינציה של כמה סיפרים שלו , כשברקע עומד המשפט שאנו שומעים לא פעם ממלכות יופי נבחרות אצלנו שמגדירות את מטרתן לשנת המלוכה שלהן להביא "שלום עולמי".
    על כול פנים תודה על רשימה נוספת מאוד מענינת.

    אהבתי

    • יוסי רן  On 25 באוקטובר 2013 at 01:48

      אני שמח שמצאת את הרשימה מעניינת ומודה על המחמאות.
      בדרך כלל אני נוטה לתאר את החוויה האישית שלי בלבד, ולהוסיף קישור לתקציר הספר באתר סימניה ולגב הספר באתר טקסט. כאשר אני מוצא אצל נוריתהה סקירת ספר מעניינת, אני מוסיף קישור גם אליה. אני משתדל לקשר גם אל דבריהם של אלה שחוויתם הייתה שונה משלי.
      אני כותב על חוויות חיוביות שאני מעוניין לזכור. אם תמצא בתרבות הפנאי תיאור חוויה שלילית, סביר להניח שמצאתי לנכון לפרסם אותה כשרות לציבור, כאומר – ראו הוזהרתם. בכל מקרה, לעולם לא אתאר חוויה שלילית שנוגעת לאמנים בתחילת דרכם באופן שיזהה את האמן. כתם שהושלך לחלל הוירטואלי איננו ניתן למחיקה, ואינני רוצה להכתים את הפרופיל של יוצר בגלל יצירת בוסר, גם אם היא בלתי ראויה למאכל אדם.
      הצגות תיאטרון מיקרו נקלעות לאזורי לעיתים נדירות. ראיתי רק הצגה אחת של תיאטרון מיקרו והעדפתי לוותר על תיאור החוויה. יכול להיות שהגיע הזמן לראות את הצגות התיאטרון, אך הדבר מעט בעייתי עבורי. התחבורה הציבורית חזרה מירושלים לחיפה בעייתית וגורמת לי להפסיד הצגות רבות וטובות של תיאטרון החאן, של תיאטרון הקרון ואולי גם של מיקרו.
      בעניין "ימים אחדים" של מאיר שלו – לצערי לא הזדמן לי לקרוא את הספר. ההצגה מוצגת בימים אלה רק בירושלים. קראתי שההצגה "אומצה" על ידי תיאטרון בית ליסין והיא עשויה להגיע לתל אביב, שממנה ניתן לשוב לחיפה בכל שעות היממה. שחקן תיאטרון מיקרו – מיכאל גורדין – שמשחק בהצגה זו, הוא חבר של בני – גיל. ניהלתי איתו מספר שיחות על תיאטרון, אך עדיין לא זכיתי לראות אותו על הבמה.
      הלילה מתקיימים אירועי "לילה פרינג'", ומחר ינעלו האירועים בטקס הענקת פרסי "קיפוד הזהב". השחקנית הותיקה חנה ריבר [אינגעלע] תקבל פרס על מפעל חיים. אני מניח שבכך תעסוק רשימת תרבות הפנאי הבאה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: