פתיחת שנת 2014 עם החולה ההודי והבורר אחרי יומולדת בבית חולים

החולה ההודי באתר הבימהכדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב…

השיר חיוכים פותח את ההצגה “החולה ההודי”. שיר שקורא לאופטימיות בפתחו של מחזה על חיכוכים במשפחה, מחלות, פוליטיקה מתפוררת ומוות. בהמשך ההצגה אנחנו שומעים את קולה של חוה אלברשטיין בעוד מספר שירים אופטימיים ושירי תהייה, ביניהם ימינה שמאלה והלאה וכאן… שנכתב, כמו קודמו, על ידי לאה נאור. זהו רק חלק מההומור המקברי, השחור, האירוני והמאוד רציני של רשף ורגב לוי.

היום הראשון של שנת 2014. אני לוקח יום חופשה, ונוסע עם אשתי שתחיה, לברך את חמותי ליום הולדתה, במחלקה אורטופדית בבית חולים גריאטרי. מרבית המאושפזים במחלקה זו צלולים ופעילים, הם ישתחררו מבית החולים כשישתקמו מפגיעה אורטופדית. זו איננה מחלקה של תשושי גוף או נפש, ובכל זאת התמונה הכללית איננה מלבבת במיוחד. מזג האויר יפה ואנחנו יוצאים יחדיו לנפוש בטיילת חוף נאה, שלא הכרתי עד כה, בגבול יפו בת-ים.

דף מצולם שחלקו הימני חורג מהתצלום וצידו השמאלי תלוש ביד גסהערב מוקרן הפרק האחרון של הבורר. אמנם אינני עוקב אחר הסידרה באדיקות, אך יוצר הסדרה רשף לוי עורר את סקרנותי בהודעתו: רק דבר אחד אני ממליץ לצופים האדוקים תראו את זה בשידור הראשון, אל תתנו לאף אחד לספר לכם כלום כי הסוף מפתיע. אני אמנם סקרן למדי, אבל יש לנו כרטיסים להצגת תיאטרון הערב. ההצגה שמתחרה עם הבורר היא "החולה ההודי" על פי מחזה שנכתב על ידי יוצרי הבורר.

בכניסה לתיאטרון אני רוצה לקנות את תוכנית ההצגה, אך לתיאטרון חיפה לא הגיעו התוכניות מהבימה. במקום תוכניה אני מקבל דף מצולם שחלקו הימני חורג מהתצלום וצידו השמאלי תלוש ביד גסה. התיאטרון אפילו לא טרח לציין בשום מקום שהערב דב רייזר מגלם את תפקיד האב ואייל שכטר מחליף את נתי רביץ. השחקנים מצויינים בתפקידיהם, איני מלין על הליהוק, אלא מנסה להשיב את כבודם של השחקנים שהתיאטרון לא טרח להעניק להם את הקרדיט הראוי.

ההצגה נפתחת, כאמור, ב"חיוכים" ומייד אנחנו מתוודעים למשפחה מנותקת, עמוסת תככים שמנסה להתמודד עם כל מיני בעיות שמבוססות בעיקר על סודות ושקרים. על רקע כל אלה נקרעים מכיוונים שונים אב פגוע נפש, בן חולה, אח גדול שנידה את עצמו מהמשפחה ואם שמנסה לצוד לעצמה פיסת חיים בתוך המערבולת הסובבת אותה. את דב רייזר ראיתי בשבוע שעבר בתפקיד שונה לחלוטין במחזמר גבירתי הנאוה. כאן הוא מתעלה על עצמו, ומציג לנו את תפקיד האב שמתנדנד בין מצבי הכרה שונים באופן מעורר השתאות. אני מאוד מרוכז בהצגה המרתקת ובכל זאת, קשה לי להמנע מלהזכר כל הזמן במראות שראיתי היום בבית החולים. עידו ברטל – הבן הצעיר – מציג לנו דמות מדוייקת ומושחזת, עם הרבה מאוד הומור מקברי-שחור, הומור עצמי ושנינות לשון ותנועה. הטקסטים שבפיו מאוד מתאימים לצורת ההתבטאות של יוצרו, רשף לוי. יש לי הרגשה שהיוצרים מציגים בו משהו מעצמם. אייל שכטר, בדמות האח הגדול, שהוא גם המספר, מציג יפה את המהפך שהוא עובר לאורך ההצגה, אם כי לפעמים נוצר הרושם שאיננו זוכר כראוי את הטקסט. יכול להיות שהוא נזרק לתפקיד ממש לאחרונה ללא הכנה מספקת. דוית גביש, האם, מציגה דמות מבולבלת כנדרש שנרמסת פחות או יותר על ידי כולם, ומנסה לבנות לעצמה עולם חֲלוּפִי בזמן המועט שאיננה חייבת לשרת את בני הבית. את דוית גביש, ראינו לפני שלושה שבועות ב החייל האמיץ שוויק של הבימה, אצלנו בתיאטרון חיפה .

ההצגה מלווה לכל אורכה בשירים ששרה חווה אלברשטיין. השירים בעלי מסר אופטימי בעיקרם, ולקראת סיום ההצגה, לאחר מותו של אחד ושיבה לחיים של אחר, מסתיימת ההצגה במילותיה של דורית צמרת "…הן זה אותו הבית, אבל אתם הן לא תוכלו לשוב. ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין, שהחיטה צומחת שוב". בדרך מהתיאטרון הבייתה אני מזכיר שימוש ציני באופן דומה, שעשו יוצרי ההצגה בשיר "את תלכי בשדה", בפרק הסיום של העונה השלישית של הבורר.

מאת : רשף ורגב לוי
בימוי : אלון אופיר
תפאורה : במבי פרידמן
תלבושות : אורן דר
תאורה : קרן גרנק

שחקנים [אצלנו בתיאטרון חיפה]
עידו ברטל
דוית גביש
אייל שכטר
דב רייזר

 

בבית, אנחנו לוחצים על Start over בשלט של הוט, ומספיקים לראות את הסיום המפתיע כמובטח של הבורר.

פרק הסיום המפתיע של הסדרה הבורר

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: