טִיל וְרַקֶּטָּה בצל כיפת ברזל

כיפת ברזל - מדלית ארד ממלכתיתתרבות הפנאי שלי כוללת מידי פעם האזנה לחדשות, בעיקר אחרי אזעקות. דבר זה איננו נעשה מתוך בחירה, אני תמיד מעדיף דברי אמנות, תרבות והגות, על פני הגיגי פרשנים ו"מומחים" בענייני דיומא. לאחרונה מפגיזים אותנו אמצעי התקשורת השכם והערב באזהרות – רקטות וטילים משוגרים לכיווננו. מדברי ה”מומחים” משתמע שמדובר בשני עצמים מסוגים שונים. אז מה לַעֲזָה-אזֵל ההבדל?

למיטב ידיעתי – כל רקטה היא טיל, אך טיל איננו בהכרח רקטה. אבל אמצעי התקשורת מתייחסים אל שני המונחים כאילו יש ביניהם הבדל מובהק. חשבתי לפנות אל האקדמיה ללשון העברית, אך הקדימו אותי, וזו פסקה שאין לה עניין לפסוק.

בויקיפדיה יש הבדל ברור בין שני הכלים, אלא שאני נוהג להטיל ספק כמעט בכל דבר שמתפרסם בויקיפדיה. הספק התחיל לכרסם בי כשראיתי דברים שהיו בעיני מופרכים. הבטחון בכך שויקיפדיה איננה יכולה להחשב כמקור מידע אמין, התחזק כשגיליתי שלא מעט מונחים "אנציקלופדיים" מציגים כאסמכתא את "תרבות הפנאי". כן, בלוג זה – שאיננו בשום פנים מקור מידע מוסמך – משמש לאישוש "עובדות" בויקיפדיה.

נברתי במספר מילונים עבריים מתקופות שונות. ניסיתי מזלי במילונים שמתרגמים מאנגלית, מצרפתית ומגרמנית לעברית ובחזרה. מסתבר שבין המילונים המכובדים אין תמימות דעים, ובכל זאת קיימים כמה מאפיינים ברורים וכמעט כולם נגזרים מן הַמִּילּוֹן הֶחָדָשׁ מֵאֵת אַבְרָהָם אֶבֶן-שׁוֹשָׁן. המילון החדש נכתב בשנים תש"ח – תשי"ב כרך אחר כרך. המילון ממנו אני מצטט הוא מהדורה מורחבת ומעודכנת תשמ"ה עם השלמות ועדכונים תשמ"ח.

טִיל - הַמִּילּוֹן הֶחָדָשׁ מֵאֵת אַבְרָהָם אֶבֶן-שׁוֹשָׁןטִיל ז' [מן טול] 1. שם כולל לכול גוף המועף למרחק דרך קנה של כלי-יריה בכוח חומר-נפץ הודף, או בכוח אויר דחוס, קפיץ מתוח, רקטה וכדומה: קליע של רובה, פגז תותח או פצצת מרגמה הם טילים. 2. [בייחוד] קליע בליסטי, קליע בעל כח הרס רב, הנורה ממתקן מיוחד ("כן-שילוח") ושעצמת תעופתו מחושבת לפי חישובים בליסטיים מדוייקים. הטילים השונים נקראים בימינו לפי מקום השילוח ומטרת הפגיעה, כגון: "טיל אויר-אויר" (טיל שלוח ממטוס כדי לפגוע במטוס האויב); "טיל אויר-קרקע", "טיל קרקע-קרקע" וכדומה. – [טִיל-, טִילִים, טִילֵי-]

רַקֶּטָּה - הַמִּילּוֹן הֶחָדָשׁ מֵאֵת אַבְרָהָם אֶבֶן-שׁוֹשָׁןא. רַקֶּטָּה נ' זיקוקית, מכשיר בתבנית גוף מאורך ממולא חומר-תבערה מיוחד המתלקח ויוצר סילון של גזים הנדחפים ויוצאים כלפי העורף ומניעים אגב-כך את הקליע למרחקים. ברקטות משתמשים להטסת זיקוקין-די-נור, לאיתות וכן להטלת טילים ופצצות למרחקים גדולים. עקרון הרקטה מונח גם ביסוד שיגור הטילים המטיסים בימינו את הלוינים המלאכותיים ואת החלליות לטיסה לירח ולחלל הבינכוכבי.

זיקוקיתב. רַקֶּטָּה נ' רַחַת, מחבט למשחק הטניס.

ובכן – רקטה היא זיקוקית וגם מחבט. במילון הגרמני-עברי היא הופכת לרֶשֶׁף. במִילּוֹן מְגִידּוֹ הֶחָדִישׁ עִברִי-אַנגלִי [תשכ"ה] מצויין שטִיל הוא: "(Rocket , Missile (guided". המונח העברי טִיל מתרגם לשני המונחים בשפה האנגלית שבעבר היו נרדפים. כשהופיעו לראשונה הטילים המוּנְחִים (guided missiles) נוצר הצורך בהבדלה בין Rocket לבין Missile. בעברית ההפרדה הייתה באמצעות הוספת שם תואר לטיל. טיל ההוק שהגיע לצה"ל ב 1962 הוגדר כ"טיל חצי אקטיבי". טילים מאוחרים יותר הוגדרו כ"טילים מוּנְחִים". האקדמיה ללשון העברית, שמופקדת על חידוש השפה, לא מצאה לנכון להמציא מילה נוספת לתאור השינוי הטכנולוגי, ממש כפי שקרה בשפות אחרות.טיל כתף מסוג לָאוּ הגרמנים, שהפעילו את ראשוני הטילים המונחים במלחמת העולם השניה, קראו לטיליהם V2 Rakete ו V2 Rakete. הם גם הצמידו לטיליהם את התואר Wunderwaffen, כלומר – נשק קסם, אבל זה שייך כבר לסיפור אחר.

 

בזוקהבמלחמת יום כיפור הייתי מצוייד בטילי כתף מסוג לָאוּ שלא היו בדיוק מוּנְחִים. טיל הכתף החליף את הנשק הדומה שנקרא בָּזוּקָה. יצרני מיני המזונות חושבים, ככל הנראה, ששמות של כלי נשק מקדמים את מכירותיהם, אחרת אני מתקשה להסביר למה אנחנו מלקקים טילון וּמָגנוּם ולועסים בזוקה.

בשאר המילונים שסקרתי – טיל ורקטה הם היינו הך. שניהם גופים גליליים שמונעים במנוע רקטי, אבל רקטה היא גם מחבט.

כדורגל מונדיאל 2014במילונים המקוונים ניתן למצוא הגדרות נוספות. במילון השפה העברית אין רקטה, יש רק טיל ולו שני פרושים:

1. טִיל – גוף העף באוויר או בחלל במהירות רבה. מונע בדלק ויכול לבצע מעוף יחיד בלבד.
הטיל משמש לרוב ככלי נשק או כאמצעי שיגור של לווינים לחלל.
כיוון תנועתו ניתן לתיקון לאחר שיצא לדרך.
2. טִיל – סלנג: כינוי לבעיטת יעף בעלת מהירות עצומה (בכדורגל).

רקטותבמילוג ההגדרות מצביעות זו על זו:

רָקֵטָה – 1.טיל. 2.מחבט.
טִיל – 1.קליע בליסטי; רקטה. 2.בעיטת הכדור בעצמה רבה לעבר השער במשחק כדורגל.
טילון

האקדמיה ללשון העברית בחרה לא לקבוע שם נוסף שיְבַדֵּל טיל מונחה מכל שאר הטילים. אלא שראשי מערכת הבטחון זקוקים לשמות שונים שיבדילו בקלות בין טילים מונחים לבין אלה שאינם כאלה. גורמי הביטחון החליטו לייחד את השם טיל לתאור טיל מונחה בלבד, וכל שאר הטילים יסתפקו במונח הלועזי רקטה, והם טורחים לתקן את לשוננו בתקשורת בימים האחרונים. הם מקפידים להדגיש שזה טיל וזו רקטה מבלי להסביר לנו מהו בעצם ההבדל, במטרה להצניע את העובדה שמערכת כיפת ברזל מסוגלת ליירט רק טילים שאינם מונחים.

ההגדרה שמופיעה בויקיפדיה נסמכת על האנציקלופדיה של ynet ומצוטטת במורפיקס. זוהי ההגדרה שטבעו גורמי הביטחון. במילים אחרות – הפסיקו לבלבל לנו במח עם מילונים, מכבסת המילים של צה"ל כבר טיהרה את השפה יחד עם הנשק, בסיכול ממוקד שאין בו רמז לחיסול של כל ההגדרות בשפתנו.

טיל או טיל מונחה הוא עצם הנע באוויר או בחלל בעל מנוע רקטי או מנוע סילוני עם מערכת הנחיה המכוונת אותו למטרתו. המונח טיל משמש בדרך כלל לתיאור סוג של כלי נשק, אולם יש המכנים כך בעברית גם משגר לוויינים וחלליות. רקטה היא מונח קרוב, שבעברית משמש לתיאור עצם בעל מנוע רקטי וללא מערכת הנחיה.

רקטה היא עצם גלילי שטס באמצעות מנוע רקטי ואין לו מערכת הנחיה", בעוד טיל הוא אותו הדבר בדיוק רק עם מערכת הנחיה.

והאקדמיה ללשון העברית בעת ההיא תידום.

בשולי הדברים: משום מה, יצא לי שם של "אחד שיודע" בענייני הלשון העברית. אינני לְשׁוֹנַאי ובודאי שאינני בלשן, לכן אינני מתיימר להיות בקיא בלשוננו יותר מכל ישראלי אחר שבגר את מערכת החינוך העברית. מידי פעם אני נשאל על ידי אלה שהעברית אינה שפת אימם שאלות בענייני לשון. אני נענה, כמובן, בשמחה – מסביר, מפרט ומדגים. כאשר מגיעות השאלות מילידי הארץ שהתחנכו על ברכי השפה העברית – הדבר מצער אותי מאוד. בתשובותי לאלה שהעברית היא שפתם העיקרית, אני משתדל להוסיף מובאות ממקורות שונים, במטרה לגרות את סקרנות השואלים, ולגרום להם לרצות להעמיק את היכרותם עם שפת אימם.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי גלאון  On 21 ביולי 2014 at 23:03

    שלום יוסי
    מה שלומכם בימים טרופים אלה? אצלנו בירושלים נשמעו עד כה רק שלוש אזעקות , אזורכם שלכם על פי הדווחים יותר "פופולארי".את רשימתך על טיל והרקטה אהבתי בעיקר משום שיש בה יכולת של רגע להתרגע ולחשוב על נושא לשוני, לפני ששוב נעטף בבשורות רעות על מחיר הדמים שלנו. עמיחי באחד משיריו שואל " מה אנו עושים כאן אם דמנו המהיר" ובסוף הוא משיב " דם איננו שורשי האילנות ,אך הוא הקרוב אליהם ביותר" לאמור הדם מזין שורשים במובנם הפשוט והסימבולי גם יחד.
    נושא אחר שחשבתי עליו עם קריאת רשימתך היה על המונח המוזר "אזרחים חפים מפשע" כאילו יש שני סוגי אזרחים. אלה שחפים מפשע וכאלה שהם נושאי עוון ופשע. נושאי העוון שעוד לא תם משפטם ,אם הוגש כתב אישום, הרי הם עדיין חפים מפשע , אך הם אינם דומים כלל לאזרחים המוזכרים כול כך לאחרונה בהקשר למלחמה המתנהלת עתה.
    משפט פשוט כמו פגיעה באזרחים סתם אינו נראה משום מה חזק מספיק כדי להעביר את המסר שאלה אנשים החיים את חיי היום יום שלהם, כול עוד לא נאמר שהם חפים מפשע.
    הרי גם הרב הראשי לשעבר הרב מצגר הוא חף מפשע למרות שהוגש נגדו כתב אישום , ובית המשפט טרם חרץ את דינו.
    באמת ראוי היה שנדבר על אזרחים ועל הגנה על אזרחים ועל תקיפת אזרחים על ידי ארגוני הטרור, כולם אזרחים , ומכך בלבד נגזרות כול המסקנות באשר למאפייניהם
    בתום סיפור המלחמה המתנהלת עכשיו.
    להשתמע בימים טובים יותר
    צבי גלאון

    אהבתי

  • מישה  On 4 בספטמבר 2014 at 21:08

    האמת הבנתי יותר טוב באתר מה ההבדל http://www.difference.co.il/מה-ההבדל-בין-טיל-לרקטה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: