אהבתה של ברניקי [חבצלת פרבר-שפר]

ימי שושלת הורדוס עד חורבן בית שני ומעט אחריו, מנקודת מבט לא שגרתית.

כתבה מפורטת על אהבה של ברניקי ביְקוּם תַּרְבּוּתהדמות שבמרכז היא ברניקי – הנסיכה הסודית, המלכה הסודית ובת הזוג הסודית. היא לא הייתה סודית בתקופתה, אך כל מה שאנחנו יודעים על התקופה הוא מה שכתבו ההיסטוריונים. בידיהם השליטה המלאה על הגדרת “האמת ההיסטורית”, והם, מכל הצדדים דאגו להצניע את קיומה. היהודים – כי הייתה מאהבתו היהודיה של המצביא הכובש הרומאי טיטוס, והרומאים – בדיוק מאותה סיבה. שני הצדדים ראו בה בוגדת ומשחיתה, למרות שבשני הצדדים היו רבים שהעריצו אותה, את יופיה ואת חכמתה כל ימיה. אם תנסו למצוא רמז לקיומה של ברניקי בשמות אתרים, תגלו רחוב קטן בירושלים, יקב בטבריה והר פצפון בדרום טבריה ובו אתר ארכיאולוגי שלא הצלחתי לאתר במפה. כל שאר רבני, מורדי ומלכי התקופה מונצחים בשמות ישובים ומקומות למכביר. מעטים בלבד נוטים לבקר את מעשיהם כמי שאינם ראויים למקום כבוד. כל השאר יודעים שהם היו חשובים, ואינם מתייחסים לכך שמרביתם נשאו את דגלי שנאת החינם עד הכחדתם, מכירתם לעבדים והגליית הנותרים.

הספר כתוב כרומן ואיננו מתיימר לספר את ההיסטוריה, ובכל זאת – מבחינתי – זהו סיפור היסטורי לכל-דבר, בין השאר משום שזו היא הפעם הראשונה שאני קורא משהו מעט יותר משמעותי על התקופה. הספר, על אף היותו מעוצב כרומן היסטורי, הוא כתבה מאוד דידקטית ומפורטת, לפעמים עד כדי יובש קל. הספר מתאר לא מעט רגשות ומחשבות של גיבורותיו וגיבוריו, אך הוא בעיקר תיעוד היסטורי ארוז בעטיפה בדיונית שגבולותיה אינם ברורים.

בקריאת הספר אני נזכר במלכים ג' של יוכי ברנדס שהציגה את תקופת המלכים מנקודת ראות נשית. מלכים ג' התבסס על סיפורי היסטוריה שאני מכיר היטב מספרי המלכים שקדמו לו ולכן אני מתחבר לסיפורים בקלות. את ברניקי לא הכרתי עד לא מזמן, ולכן אין לי סיפור מוכר אחר על אותה תקופה להשוואה. נתקלתי בשם ברניקי לראשונה בהקשר שונה לחלוטין. בספר עקודים של קרן פלס מכנה אחד מגיבורי הסיפור את תמר בשם זה, מספר לה מדוע היא כזאת, ואפילו מביא אותה למקום מושבה של ברניקי בשולי הכנרת. זהו, יותר מזה לא ידעתי דבר והספר זרם בשעטה עזה.

אז מה? לקרוא? – חובבי היסטוריה יאהבו את הספר אהבתה של ברניקי ויהנו להתנצח עם הצגת הדמויות בראשם, זה הרי מה שעושים חובבי היסטוריה. מי שמחפש רומן רומנטי ירחק מספר זה כבר בראשיתו – הוא יותר מידי דומה לדיווח שטח של כתבנו. אני קראתי את הספר עד תומו משום שאני סקרן וקשה לי לעזוב ספרים, אך הספר לא ממש זרם ונאלצתי להאריך את משך שאילתו מהספריה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

  • By דילמה [ליאורה ורדי] | תרבות הפנאי on 18 בנובמבר 2015 at 00:52

    […] שעסק בהוצאת ספרים בתקופת השואה ובימינו. לפניו קראתי רומן היסטורי מעניין מאוד שלא ממש זרם וקריאתו ארכה זמן רב. אני רוצה לקרוא עכשיו […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: