דילמה [ליאורה ורדי]

דילמה [ליאורה ורדי] תרבות הפנאילפני ארבעה ימים סיימתי לקרוא ספר טרחני מעט שעסק בהוצאת ספרים בתקופת השואה ובימינו. לפניו קראתי רומן היסטורי מעניין מאוד שלא ממש זרם וקריאתו ארכה זמן רב. אני רוצה לקרוא עכשיו ספר קליל יותר, כזה שאפשר להנות בזמן הקריאה בלי להתחבט יותר מידי בתהיות קיומיות מעמיקות. סופשבוע – הספריה סגורה, וזה בדיוק הזמן לפנות אל הספרים שמונחים בספריתנו ומצפים בשקט לתורם. אני סורק את המדפים ונתקל בספר שנראה חדש לחלוטין. לא זכור לי ולאשתי שתחיה שקנינו או קיבלנו אותו ואין לנו מושג מאין הגיע אל מדפינו. גב הספר 'דילמה' מאת ליאורה ורדי מרמז שזה בדיוק מה שאני מחפש כרגע – רומן קליל ובלתי מזיק לניקוי ראש:
"ענבל בת לאם חד הורית. נחושה בדעתה שלא להביא ילדים לעולם היא נישאת לגרוש אמיד שאינו חפץ בילדים וחייהם היפים זורמים בין ארוחות גורמה ובגדי מעצבים עד ש… ענבל נכנסת להריון ועומדת בפני הדילמה הראשנה בשרשרת של דילמות קיומיות מטלטלות: להקשיב לבעל הדורש ממנה להיפטר מן העובר או להקשיב לקול הלב; להתמודד עם המציאות ולקחת אחריות או לסגת בשל פחדים הרודפים אותה מן העבר; ללדת או להפיל."

אני מתחיל לקרוא והכל מעט צפוי מידי. ההפתעות, שאמורות לזעזע את אמות הסיפין, מרמזות על עצמן עוד בטרם התרחשו. אני מתחיל לחשוד שהספר נכתב במתכונת שנועדה להחמיא לקורא ה"אינטליגנטי" שמצליח לפענח כל תעלומה לפני הנפשות הפועלות בסיפור. האירוע הראשון בספר רווי בתהפוכות, רמאויות ותככים וכשהוא מסתיים נותרת גיבורת הספר, שמספרת את סיפורה, מלאה התלבטויות ואכזבות, ובהמשך אשליה התפכחות ונס… "ואז אירע דבר לא צפוי שהכריע את גורלנו". המתכונת הזו תחזור על עצמה גם בהמשך. אופוריה, משבר, קרע, התפכחות, נפילה, התאוששות ו… הפתעה צפויה מראש.

הקריאה קולחת בקלילות והספר מסקרן ומותח במידה. הפרקים קצרים – שמונה עד שנים עשר עמודים כל פרק. למרות שהכל צפוי למדי, אני מפסיק לנסות לנחש ומניח לספר למשוך אותי הלאה. אני בעמוד 230 מתוך 357 עמודים – תחילת פרק 28, הפרק הקודם הסתיים ב"ואז זה קרה. האסון". סיום בנאלי כמו ההכרזות על ה"הפתעות" הקודמות שממש גורם לי לשמוע את פס הקול הדרמטי של סיום תמונה קולנועית שמובילה להתרחשות הבאה. אני הולך לישון קצת לפני חצות ולוקח את הספר לקרוא מעט עד שארדם, ובשעה שלוש לפנות בוקר מסיים לקרוא את הספר. הספר בלע אותי אל תוכו וכך נגררתי מפרק לפרק עד סופו. אז מה אם הכל צפוי, וקורים ניסים והסיפור נקרא כאילו נכתב להיות תסריט, בסופו של דבר, חווית הקריאה ממש כיפית ונעימה, ללא התלבטויות ומשקעים וללא דילמת שנשארות פתוחות. אפשר פשוט לעבור הלאה.

ספר קליל, נעים, זורם, קצת מותח וקצת צפוי שמותיר חווית קריאה נעימה.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: