יום השתלמות לחובבי הלשון

מפעם לפעם אני מקבל מהאקדמיה ללשון הזמנה ליום השתלמות או להרצאה, ובכל פעם אני מתוסכל מחדש מכך שהתקורה איננה מוצדקת מבחינתי, שכן האירועים מתקיימים בבית האקדמיה בירושלים בשעות שאני אמור לעבוד בחיפה.

את ההזמנה לאירוע הנוכחי קיבלתי בזמן שהובהר לי בעבודה שאם לא אנצל את יתרת ימי החופשה שלי עד סוף השנה, אפסיד אותם ללא כל תמורה. במצב זה לא ניתן למנוע ממני חופשה ואני יכול ללכת סוף סוף ליום השתלמות לחובבי הלשון. מגיע היום המיועד ואני על האוטובוס מחיפה לירושלים. אל ייקל הדבר בעיניכם. אני משכים לשם כך לקום בחמש וחצי בבוקר – שעה ששעוני איננו מכיר בקיומה.

זו לי הפעם הראשונה בבית האקדמיה ללשון העברית ואני מתרגש לקראת המפגש עם היכל הקודש של השפה שלי. משום מה אני מצפה לראות מבנה מפואר כיאה למה שמתרחש בו – חידוש ותחזוקת הלשון – לכן אני מתאכזב מעט לגלות בניין משרדים שגרתי למדי. על אחד הקירות תלויה מגילת היסוד לבית האקדמיה ללשון העברית שממנה אני למד שהמבנה בן חמישים ושמונה שנים.

מגילת היסוד לבית האקדמיה ללשון העברית

משתתפי ההשתלמות מטפטפים אל האולם ותוך כך מתברר לי שמרביתם עורכי לשון ומתרגמים שמכירים זה מכבר זה את זו וזו את זה, וכן את אנשי האקדמיה. חשבתי שאני בא להשתלמות לחובבים ואני מוצא את עצמי מוקף במקצוענים ובמקצועניות. לא בכדי אני מרשה לעצמי להשתמש בביטוי "מוצא את עצמי", עוד מעט אקבל לכך אישור רשמי במהלך סדנת הניסוח.

תוכנית ההשתלמות היא:
10:00 – 11:30 סדנת ניסוח, רחל סליג
11:45 – 13:15 המלכודת של שפת התנ"ך – על מילים שחשבנו שאנחנו מבינים, תמר קציר
13:30 – 15:00 דיאלקטים וסוציולקטים בעברית, ד"ר גבריאל בירנבאום

סדנת הניסוח מרתקת אותי. רחל סליג מחלקת לנו דפים שעליהם מודפסת כתבה שהיא מעין מכתב אל אדם שאיננו עוד. אנחנו דשים כל משפט, מילה, אות ופסיק במטרה להגיע אל הניסוח המתאים ביותר. מעלים סוגיות בדבר נכונות השימוש בביטוי כלשהו בהתאם להקשרו. המשתתפים מביעים את דעותיהם ואני בינתיים מקשיב ומחריש, כולם מסביבי אנשי לשון ואני ככל הנראה החובב היחיד בחבורה. רחל מבקשת מאיתנו צידוקים לניסוח שנראה ונשמע בעייתי, וכאשר נשמע צידוק מבוסס לכשרות הניסוח היא קורנת מאושר. מטרתה איננה להצר את הלשון לתוך סד של כללים ומגבלות אלא דווקא להתיר ולהרחיב אופקים ככל שניתן ובלבד שיהיה לניסוח צידוק. הדיון מרתק וככל שהוא מתקדם אני מרגיש נח יותר להשתתף בו ומגלה שגם דברי נגמעים בצמאון ובהערכה. רחל מצביעה על מילה מסויימת שהשימוש השגור בה איננו מבוסס על המקורות או על החלטות האקדמיה. אני נזכר שיש שימוש כזה בתנ"ך ומוצא אותו כהרף עיין באתר מכון ממרא, אלא שבינתיים הדיון מתקדם לסוגיה מעניינת אחרת ואינני רוצה לפגוע בשטף הסדנה. בסיום הסדנה אני מראה לרחל סליג את המובאה שמציגה צידוק לשימוש באותה מילה בהקשר שבו הוצגה, ורחל מאושרת כמוצאת שלל רב. מספר שעות לאחר מכן אני מקבל ממנה אי-דואר שפותח במילים "שלום יוסי, תודה שהארת את עיניי" ועכשיו גם אני מאושר. התנסחותה המהודקת והמדוייקת של רחל, וכן הלהיטות שלה לקבל כל שימוש לשוני שיש לו צידוק כלשהו, מזכירה לי תשובה שקיבלתי בעבר לאחת מהשאלות ששלחתי לאקדמיה. אני נובר בתשובות ומגלה שאכן המשיבה לי באותו עניין הייתה רחל סליג.

הפסקה קצרה עם תה ועוגיות וממשיכים אל השעור הבא – "המלכודת של שפת התנ"ך" בהנחיית תמר קציר שמחלקת לנו דפים עם מובאות מהתנ"ך. בכל פסוק נמצאת לפחות מילה אחת שמובנה שונה מהמקובל בימינו. אנחנו עוברים מפסוק לפסוק וההבדלים בין מה שאנחנו מבינים לבין המובן המקורי משעשעים, מפתיעים ומסקרנים. תוך זמן קצר מתברר לנו שכמות הציטוטים שבדף דורשת הרבה יותר זמן מזה שהוקצה לשעור זה ובלית ברירה מדלגים מעט וקופצים לשימושי הלשון העסיסיים יותר.

עוד הפסקה של תה ועוגיות ובינתיים מתארגן המרצה הבא – ד"ר גבריאל בירנבאום – להרצאתו בנושא "דיאלקטים וסוציולקטים בעברית". חזותו צנועה ובלתי מתבלטת עד לרגע שהוא פותח את פיו ומתחיל לדבר בשפה מתנגנת ובהתלהבות שמשתפת את כל גופו. הרצאתו שופעת הומור וכריזמה. איך אומרים כריזמה בעברית? המילה איננה קיימת בחלופון.

ד"ר בירנבאום פותח בהתנצלות על כך שהרצאתו היא על "דיאלקטים וסוציולקטים" ככלל, לוא דווקא בשפה העברית, אך, מכיוון שהאקדמיה הוסיפה לשם הרצאתו את המילה "עברית" הוא יסיים במשהו עברי. ההרצאה מרתקת גם מבחינת תוכנה וגם בגלל חוש ההומור המדהים של המרצה. לומדים על דיאלקטים באזורים שונים בעולם וד"ר בירנבאום מדגים לנו אותם באמצעות חיקוי. אני מציין במחברתי שהקטע שלאחר הפתיחה מזכיר לי את השיר הראשון של פרופסור היגנס. הוא מרבה לנפנף בידיו בגובה הכתפיים וידיו עולות ויורדות יחד עם שינויי ההַנְגָּנָה [אינטונציה – כך כתוב בחלופון]. אני סקרן אם תנועה ומבע גם הם חלק מהדיאלקט, אך מוותר על השאלה, חשוב לי יותר לשמוע את מה שיש לד"ר בירנראום לספר, ויש לו הרבה מאוד.

לאחר שלמדנו על דיאלקטים וסוציולקטים מגיע הרגע לעברית. המרצה מספר לנו על ספר שבו יש שימוש מופתי בסוציולקטים, הוא מתחיל לתאר את הספר ואני מזהה מייד את "שום גמדים לא יבואו" של שרה שילה. הוא מבקש לקרוא באזננו קטע מהספר ואני מייד אומר "אחד שמתקן את הדיבור, ואחד שמתקנים לו אותו". שכנתי לשולחן הלימודים מביטה בי בתמיהה. הקטע שקורא לנו ד"ר גבריאל בירנבאום הוא אכן זה שמסתיים ב"הביאו אותנו כולנו עולים חדשים. ערבבו קצת ושפכו לתבנית אפייה. עוד לא הספקנו להתקרר מהתנור, באה הסכין של העברית, עשתה אותנו שתי חתיכות: אחד שמתקן את הדיבור, ואחד שמתקנים לו אותו".

בדרך הביתה אני קופץ לביקור של שעה ארוכה בספריה הלאומית ויוצא לדרכי עמוס חוויות כרימון.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רויטל שאומברג שפרן  On 1 בדצמבר 2015 at 07:53

    תודה על הכתבה המרתקת , העמוסה בטוב לב ! אני חיפאית ומבקשת לדעת מתי מתקיימת הפגישה הבאה, איך ניתן לדעת– אפשר להצטרף ?

    אהבתי

  • zvigal12  On 1 בדצמבר 2015 at 09:32

    יוסי יקירי, כרגיל אתה מצליח בעיקר לעורר קנאה על שאתה היית שם, ואני לא. אך ללא כול קשר לכך, למה אינך מביא דוגמאות מדברי המרצים כדי שנדע ונבין ממה התלהבת כול כך. כאשר אתה נוהג כך בסקירת הצגות, עדיין ישנה אפשרות לקנות כרטיס למופע הבא, לא כך כאן , במה שהוא חד פעמי. אגב האם אתה רשום לקבלת דוא"ל מהאקדמיה על כול הנושאים שהם עוסקים בהם כולל חידושי המילים ועוד.

    אהבתי

    • יוסי רן  On 1 בדצמבר 2015 at 17:21

      שלום צבי,
      האושר המִדַּבֵּק של רחל סליג ומופע החיקויים עם פנטומימיקה של ד"ר גבריאל בירנבאום הם הגורמים העיקריים לתלהבותי, לוא דוקא התוכן המילולי של דבריהם.
      ברשומה זו 826 מילים שיש בהן חריגה גסה מעקרונות האמל"ק הבלתי כתובים. מאחר שכבר ביקשת דוגמאות, ארחיב כאן מעט בעניין התכתובת עם רחל סליג עליה סיפרתי, כתגובה שאיננה מאריכה את המאמר המקורי.
      במהלך הדיון טענה רחל שהשימוש הרווח במילה 'להוריד' במשמע 'להסיר' איננה מבוססת במקורותינו. חיפשתי בתנ"ך שבמרשתת ומצאתי שימוש כזה בעמוס פרק ג' וניגשתי לספר לרחל על כך לאחר ההרצאה. כעבור פחות משעתיים נחתה בתיבת האי-דואר שלי הודעה בזו הלשון:
      "

      שלום יוסי,
      תודה שהארת את עיניי.
      נראה שיש במקרא 'להוריד' במשמע 'להסיר':
      עמוס פרק ג
      לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק צַר וּסְבִיב הָאָרֶץ וְהוֹרִד מִמֵּךְ עֻזֵּךְ וְנָבֹזּוּ אַרְמְנוֹתָיִךְ:
      מצודת דוד עמוס פרק ג
      והוריד – ישפיל ממך חזקך וארמנותיך יהיו נבוזים מן הצר הבא:
      ואולם נראה כי קדרי במילונו כותב שהכוונה היא 'והסיר'.
      יש עוד פסוק שהמשמעות ניכרת בבירור:
      זכריה פרק י
      (יא) וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר:
      תודה שהראית לי את הפסוק. אני מקווה להביא את הדברים לידיעת כל המשתתפים בסדנה.
      ברכות,
      רחל (סליג)

      "

      השאלה ששאלתי בעבר את האקדמיה הייתה:
      "

      האם שפתנו מתירה להתייחס למשקפיים בלשון נקבה?
      בתשובתכם: מינם הדקדוקי של שמות אחדים נכתב "חפצים בסיומת הזוגי ־ַיִם המורכבים משני איברים זהים – רובם ככולם מינם הדקדוקי זכר: אופניים, משקפיים, מכנסיים, מספריים." [http://goo.gl/CvNizN]
      נתן אלתרמן, כתב בשירו "סיום" [http://goo.gl/FwdXuT]:
      'אל תרכיבו משקפיים לא קודרות ולא שמחות
      הסתכלו נא בעיניים בעיניים פקוחות'
      האם שפתנו מתירה להתייחס למשקפיים בלשון נקבה, או שמא המשורר נטל לעצמו חרות אומנותית לשבש את השפה לטובת החרוז?
      תודה, – יוסי רן

      "
      על כך נעניתי:
      "

      שלום וברכה,
      בשירו של אלתרמן מדובר בחירות המשורר.
      בברכה,
      רחל סֵליג

      "

      את המופע של ד"ר גבריאל בירנבאום צריך לראות ולשמוע, טעימה מסגנונו אפשר לקבל כאן.

      הערות שוליים:
      1. פרטי הרישום לקבלת מידע מהאקדמיה ללשון העברית מפורטים בתשובתי לרויטל שאומברג שפרן.
      2. הקישור כאן מימין ל'הן אפשר' מצביע לכתבה מ 24 בספטמבר 2015. אני מתקשה להאמין שלא היה לך מה לומר כל-כך הרבה זמן.

      אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: