נגמר הקוסקוס [אבל… זיו כהן]

סיימתי את קריאת נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים) ועברתי ישירות ל'נגמר הקוסקוס (אבל גם הדג טעים)'. הספר הוא המשך ישיר של קודמו. התחושה היא שהסתיימה עונה בסדרה טלוויזיונית והנה מתחילה העונה השניה. ובעונה השניה מזכירים לנו כיצד נגמרה הקודמת. כלומר, לא כדאי להתחיל לקרוא את 'נגמר הקוסקוס (אבל גם הדג טעים)' אם עדיין לא קראתם את 'נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים)' ויש לכם כוונה לקרוא אותו. אפשר לקרוא את הספר השני אם אין כוונה לקרוא את הראשון ולא לחוש כל החמצה, אבל קריאת 'נגמר העוף' אחרי קריאת 'נגמר הקוסקוס' היא חוויה מנוונת, כי כל מה שהיה בחזקת תעלומה בספר הראשון כבר ידוע לקוראי הבא אחריו.

נגמר הקוסקוס - גב הספר           נגמר הקוסקוס

אין טעם להרבות במילים בעניין הספר השני, הוא צמוד לחלוטין למבנה קודמו. יכול להיות שיש ניסיון לזעזע מעט יותר, שכן את חוויות הספר הראשון כבר צלחנו, אבל אינני בטוח ואינני מוצא טעם להתעמק בכך. קריאת הספר היא חוויה טובה שחולפת מייד בסיום הקריאה. באמצע הספר נאלצתי לעזוב אותו לזמן מה מכורח נסיבות אישיות, ולא הרגשתי כל געגוע או סקרנות, וכשחזרתי אליו, הקריאה המשיכה לזרום כאילו לא נפסקה מעולם.

אם אתם רוצים לדעת מהי חווית הקריאה, הכל כתוב בסקירת הספר נגמר העוף (אבל גם הקוסקוס טעים). וכמו שכבר כתבתי – זו איננה בדיוק יצירת מופת, אבל זה ספר בכיף. סיימתי לקרוא אותו ואני כבר קורא את הבא בתור.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: