בשפריר חביון – חיים סבתו

חיים בן שמונה שנים, כבר שנתיים בארץ ועדיין עולה חדש ממצרים. סיפורו של חיים בשכונת בית מזמיל בירושלים מוכר לי מהספר בואי הרוח שקראתי לפני כשנתיים. בספר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן חיים מספר לנו על חוויותיו לאורך ילדותו, במהלך השירות הצבאי במלחמת יום הכיפורים ובבגרותו. בין סיפוריו משובצים סיפורים ששמע מפי אחרים. הסיפורים, שלכאורה אין ביניהם כל קשר, מתחברים באופן מרומז זה לזה בחוטים של עלילה ובחוטי אסוציאציה.

שברי הסיפורים מושלמים בסיפורים נוספים שצצים וחוזרים ומתארים אירועים דומים מנקודות ראות שונות. בין הסיפורים מחברים כמה חבלי עלילה. אחות רחמנייה גבוהה ושותקת מוזכרת במספר סיפורים ולא ברור אם זוהי אותה אישה בסיפורים השונים. סיפורי מלחמת יום הכיפורים שבים ועולים בצורות שונות ובהקשרים שונים. כל פעם שמוזכרת המלחמה נוסף פרט שמשלים את קודמיו ולפעמים משנה את הסיפור המוכר כאשר הוא מסופר מחוויות אדם אחר. החבלים שמקשרים כמעט את כל הסיפורים הם הפיוט 'אֵל מִסְתַּתֵּר' של ר' אברהם מימין והשיר 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת' של יעקב אורלנד. הפיוט 'אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן' נשמע בזמנים שונים בניגונים שונים שבאים ממקומות שונים בעולם היהודי. השיר 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת' שפותח במילים 'רַב הַלַּיְלָה, רַב שִׁירֵנוּ' מושר בחגיגת העשור למדינה, בתנועת הנוער, ושליחי העלייה מלמדים את העולים לשיר את השיר שמתקבל כסמל הישראליות העברית.

שנים רבות אחרי שחיים שמע לראשונה את השיר 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת', שלחה אליו גברת שמשפחתה מקורבת לחצר האדמו"ר מצאנז הקלטה של הפיוט בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן בניגון של חסידי צאנז. הניגון היה מוכר מאוד, אך לא מבית הכנסת אלא דווקא מבנייני האומה בירושלים. כן, הניגון של 'הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת' הוא הניגון של חסידי צאנז. לימים סיפר המשורר יעקב אורלנד כיצד התגלגל אליו הניגון שאליו חיבר את המילים 'רַב הַלַּיְלָה, רַב שִׁירֵנוּ'.

אֵל מִסְתַּתֵּר – ר' אברהם מימין אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם מִכָּל רַעְיוֹן עִלַּת הָעִלּוֹת מֻכְתָּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' בְּרֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְהִיא נֶעְלָמָה רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ … כל המילים באתר הפיוט והתפילה

הוֹרָה מְחֻדֶּשֶׁת – יעקב אורלנד רַב הַלַּיְלָה, רַב שִׁירֵנוּ הַבּוֹקֵעַ לַשָּׁמַיִם, שׁוּבִי שׁוּבִי הוֹרָתֵנוּ, מְחֻדֶּשֶׁת שִׁבְעָתַיִם. שׁוּבִי שׁוּבִי וְנָסֹב, כִּי דַּרְכֵּנוּ אֵין לָהּ סוֹף, כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, כִּי לִבֵּנוּ לֵב אֶחָד מֵעוֹלָם וַעֲדֵי עַד, כִּי עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת. … כל המילים באתר זֶמֶרֶשֶׁת

2014 – ספרי עליית הגג – 184 עמודים

הגיג בשולי הדברים:
באחד הימים שבהם קראתי את הספר, נסעתי לצפות בשקנאים באגמון חפר. בשבילים שבין הבריכות מצויות סוכות מסתור עם פתחי הצצה שמהם ניתן לצפות בעופות מקרוב. עלה בדעתי שסוכת מסתור היא בעצם בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן.