ואלס איטי בסִידֶר־בֶּנד – רוברט ג'יימס וולר

שתי נשמות חופשיות שכלואות בהגדרות כובלות משהו נפגשות באוניברסיטה של סִידֶר־בֶּנד באָיוֹוָה במרכז ארה"ב.

בעוד אני סורק את מדפי הספרייה בתחנת הרכבת קולטות עיני ספר דק למדי בכריכה קשה – בהחלט חריג לסביבתו. בצד הספר כתוב "רוברט ג'יימס וולר – ואלס איטי בסידר בנד". על כריכת הספר כתוב:

רוברט ג'יימס וולר מחבר "הגשרים של מחוז מדיסון"

בתחתית הכריכה כתוב גם שם הספר "ואלס איטי בסִידֶר־בֶּנד", אבל הוא מכוסה במדבקת ספרייה בתחנה.

ראיתי את הסרט "הגשרים של מחוז מדיסון" יותר מפעם אחת ואהבתי אותו מאוד. את הספר לא קראתי. שמו של הסופר גורם לי לקחת את הספר.

אני קורא ברכבת את הפרק ששמו "אחד". נראה שיש כאן סיפור מבטיח. הספר נשאר בתיקי להמשך קריאה בבית. שלושת הספרים האחרונים שקראתי היו מהירים ודינמיים, כאלה שגורמים לי לקרוא במהירות ולרוץ מפרק לפרק בנשימה עצורה. הספר הזה, כיאה לשמו, משתרך בעצלתיים. הסיפור מעניין, כתוב בלשון פשוטה וברורה, כמעט כמו דיווח עיתונאי. אני קורא ומחשבותי נודדות מדי פעם מהספר. הספר מסקרן, יש בו כבר מתחילתו רמזים לעתיד וברור שיש למה לצפות. וכך הקריאה מעניינת ומזדחלת. רק בפתיחת פרק "שמונה" בעמוד 97 מבין 159 עמודי הספר ניכרת בהילות קלה והעלילה מתחילה להאיץ בדרך מסִידֶר־בֶּנד להודו הרחוקה.

מייקל טילמן, גבר בגיל העמידה שרוכב בזמנו החופשי על אופנוע, הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה. נראה שמה שהוא עושה עכשיו רחוק מאוד מתחומי העניין שלו. בנערותו היה שחקן כדורסל עד שפגיעה במהלך משחק סיכלה את סיכוייו להתקדם בתחום. בגיל חמש עשרה שיפץ במו ידיו גרוטאה של אופנוע "ווינסֶנט בּלֶאק שֵדוֹ", ומאז ה"שֵדוֹ" הוא חברו הטוב ביותר. הוא גר בחדר המגורים שלו ורוב הזמן מייקל מתקן אותו. מייקל מעיד על עצמו שהוא שחוק מעבודתו באוניברסיטה, שבה הוא רוצה להיות באותה מידה שהדיקן רוצה אותו שם.

ג'לי, אישה יפה בת ארבעים, חזרה ממש עכשיו מהודו. היא רוח חופשיה שטבעת נישואין אוזקת את אצבעה*. ג'לי בריידן היא אשתו של ג'ים בריידן – המרצה החדש באקונומטריה שהגיע מאינדיאנה. ג'ים הוא טיפוס יבשושי חסר כָּרִיזְמָה, ההיפך הגמור ממייקל. ג'לי נסעה להודו לבד, ללא בעלה. מאוחר יותר נקרא שכל שנה היא נוסעת להודו בלעדיו. לשאלת מייקל כיצד היא התחברה עם ג'ימי היא ענתה שהוא "ביקש את ידי, לא יכולתי להעלות בדעתי שום סיבה לסרב לו, אז אמרתי כן."

מטבע הדברים נוצר קשר בין מייקל לבין ג'לי. בתחילה הקשר חברי, אבל שניהם מרגישים שמתרחש ביניהם גם משהו אחר. נראה שגם אחרים מבחינים במה שמתרחש ביניהם. היחיד שאיננו מבין דבר הוא ג'ים בריידן. גם כאשר ג'לי נעלמת ג'ים רק מתבכיין, בעוד מייקל נעלם בעקבותיה למקום שבו הוא מנחש שימצא אותה.

כמו ב"הגשרים של מחוז מדיסון" מתרקמת כאן מערכת יחסים שנראית בלתי אפשרית, בין שתי רוחות חופשיות שכלואות בין חוסר הנכונות לוותר על החופש לבין הכבילה אל מערכת יחסים בלתי מספקת. אבל כאן ההתפתחויות מובילות לכיוונים אחרים.

ואלס איטי בסִידֶר־בֶּנד הוא ספר מעניין שמציג התפתחויות מפתיעות צפויות.
הספר קצר מאוד, לכן, על אף איטיותו, הקריאה איננה אורכת זמן רב.

הוצאת מודן 1994 – 159 עמודים

בשולי הדברים

* הביטוי "טבעת נישואין אוזקת את אצבעה" נכתב בהשראת ספר אחר. לאחרונה נקלעתי לספרייה בתחנה יותר מהרגיל וכך הגיע לידי הספר 'ברוריה הפקות' מאת שָׂרַי שביט בעודי קורא ספר זה. קראתי בו ברכבת ובעמוד 14 נתקלתי במשפט "טבעת זהב דקה נישואית אוזקת את אצבעו" שהתאים בדיוק למקום שבו הייתי בספר ואלס איטי בסִידֶר־בֶּנד.