שירי ויואב הכירו בבית הספר התיכון בגיל חמש עשרה ומאז הם חברים טובים. שירי הייתה ספורטאית כבר כשהכירו. בצבא הייתה מדריכת כושר וקרב מגע, וכאשר אנחנו פוגשים אותה בפתיחת הספר היא מדריכת כושר בקאנטרי קלאב החדש ברמת אביב.
שירי מחליטה להפתיע את חברתה נוגה ביום הולדתה. ההפתעה שהיא שולחת אליה היא יואב. כן, יואב מקבל משירי משימה לשמח את נוגה. המפגש עם נוגה מתנהל באופן מוזר ומפתיע. אין כאן שום קלקלן [ספוילר], על ההפתעה אני קורא כבר בעמוד הראשון. מכאן והלאה הפתעה רודפת הפתעה. כמעט כל דבר שאכתוב על המשך הספר עלול להיות קלקלן. אני ממשיך בזהירות, מספר את הטפל ומשמיט את העיקר – אותו תקראו כבר בספר.
יואב מספר לנו על המאורעות שעוברים עליו מרגע הפגישה עם נוגה. הכול מסופר בגוף ראשון ואני יודע רק מה שיואב מספר. אין כאן שום גורם "יודע כול" שיספר דברים שיואב איננו יודע. יואב הוא סטודנט למשפטים שנה שלישית. הוא מעיד על עצמו שהוא בסדר, נוכח ברוב ההרצאות, מגיש עבודות בזמן ולא נכשל באף בחינה. מצד שני, אין שום סיכון שיופיע אי פעם ברשימת המצטיינים של הדיקן.
באופן מפתיע הוא מקבל הזמנה לראיון עבודה אצל מנכ"ל גלובל מרקטינג. זה קורה בזמן שעודנו סטודנט שלא התחיל אפילו לחפש עבודה או לחשוב על עתידו. הראיון מתנהל בצורה מוזרה ומפתיעה ממש כמו כל שאר ההתרחשויות בספר.
בימים הבאים יואב מזומן לחקירה במשטרה ובמהלכה הוא מובל לבית חולים. למחרת הוא מגיע שוב לאותו בית חולים מסיבה שונה לגמרי. השתלשלות העניינים מגלגלת אותו לביקור קצר בלונדון ושוב לחקירה במשטרה ואף למעצר. לאחר מכן מתנהל משפט וגם בו מתהפכים היוצרות מספר פעמים.
התנהלות האירועים מצביעה על מספר חשודים מידיים בגרימת התרחישים שזימנו את יואב לבית חולים איכילוב פעמיים. בהמשך עולים שמות של חשודים נוספים. לקראת אמצע הספר עולה בראשי רעיון שמצביע על אחת הנפשות הפועלות שאיננה דווקא ברשימת החשודים. אז מה, אינני יודע מה באמת קורה. אני ממשיך לקרוא בשקיקה מפרק לפרק. את מאה העמודים האחרונים אני קורא אל תוך הלילה ולסוף הספר אני מגיע בשש בבוקר. אינני זוכר ספר אחר שגמעתי כך בלגימות גדולות תוך יומיים.
בסופו של יום, או אולי בתחילתו, אני מגלה שחשדותי התאמתו. זוהי תחושה מוזרה של שמחה על הגילוי ואכזבה מהגילוי. אינני יודע, יכול להיות שהסופר פיזר רמזים שהובילו אותי לתחושה זו בסוף הקריאה. יהיה אשר יהיה – זוהי חווית קריאה נהדרת.
ספר מרתק ומותח, מהיר מאוד, נוח לקריאה ושופע הפתעות. חוויית קריאה נהדרת.
אחרי שקראתי ספר זה ואת הספר משוואה עם נעלם אין לי ספק שאקרא גם את שאר ספריו של אוּרי אַדלמן.
הוצאת כתר, 2000 – 322 עמודים מרתקים